פגיעה בזולת, בין אם על ידי ביצוע מעשה פלילי ובין על ידי עוולה אזרחית, הינה מעשה אסור. שהעושה אותו (הפוגע) חייב בעונש ו/או בתשלום פיצויים (לנפגע). אך מה קורה כאשר שני אנשים משתפים פעולה ומתקשרים יחד לעשיית מעשה לא חוקי. ולאחר מכן פורץ ביניהם סכסוך סביב אותו עניין. האם במצב כזה יכול אחד מהם לתבוע את חברו ולדרוש ממנו כספים. בגין הפרת הסכם שלמעשה נועד לעשיית המעשה הלא חוקי? זו השאלה שעמדה לאחרונה (22.6.21)* להכרעה. בית משפט השלום בראשון לציון הכריע בפסק דין, אשר בחרתי לסקור בפניכם את עיקריו.
תיאור מקרה – הלוואות והחזרים.
באותו עניין הגיש התובע תביעה על סך 175,000 ש"ח, בגין כספים שהלווה לטענתו, לנתבע. לטענת התובע, הוא והנתבע הכירו בשנת 2014 ונהגו לשחק קלפים יחד. מדי פעם היה הנתבע נוטל ממנו הלוואות קטנות של אלפי ש"ח בודדים, ותמיד החזיר אותן. בשלב מסויים הלווה התובע לנתבע 200,000 ₪. בגינן קיבל מהתובע 40 שיקים בסך של 5,000 ₪ כל אחד. התובע סיחר בשיקים. אולם לאחר שהשיקים החלו להיות מחוללים, התובע אסף אותם אליו והגיש תביעה בגין 35 שיקים בהם אחז.
טענות הנתבע – אשראי והימורים.
מנגד טען הנתבע כי השתתף במשחקי פוקר אותם ארגן התובע. שהיה משכנע אותו בכל פעם להגיע אליהם על מנת להחזיר לעצמו את הפסדיו במשחקים. הנתבע טען כי מסר לתובע ארבעים שיקים על סך 5,000 ש"ח. שהיו אמורים לכסות את כל החוב שהיה קיים באותו שלב. לטענת הנתבע, הוא מעולם לא קיבל מהתובע הלוואה "חברית". אלא כל ההלוואות היו למעשה אשראי שניתן לו על ידי התובע כנגד "ז'יטונים". כלומר, מדובר בחוב שנוצר במסגרת משחקי הימורים לא חוקיים שארגן התובע.
דיון – ביהמ"ש מאמין לנתבע.
בראשית פסק דינו קובע בית המשפט כי במחלוקת הנ"ל יש לאמץ את גרסת הנתבע. גרסתו של התובע כי הלווה לנתבע 200,000 ש"ח על רקע חברי – ללא הסכם, ללא בטוחות וללא ריבית – אינה סבירה בעיני בית המשפט. ואינה מהימנה. הדברים מקבלים משנה תוקף שעה שהתובע העיד כי ידע שהנתבע בקשיים כלכליים. ואזי לא ברור איך שם את כספו על קרן הצבי בלא ריבית ובלא בטוחות. גם את טענתו של התובע לקשרים חברתיים עם הנתבע לא הוכיח. ולאור עדויות ששמע, בין השאר מרעייתו של התובע, הגיע בית המשפט למסקנה. כי עסקינן ביחסים ידידותיים על רקע תחביב משותף (משחקי קלפים), ולא חברות קרובה. לכן, לדעת בית המשפט, הטענה כי על רקע יחסים כאלו העמיד התובע לנתבע הלוואה כל כך מסוכנת – אינה סבירה בעליל.
הסכם לא חוקי.
מכאן עובר בית המשפט לדון במשמעות הסיבה בגינה נמסרו השיקים. אין ספק, קובע בית המשפט, שמדובר בחוזה אשר חל עליו סעיף 30 לחוק החוזים. אשר קובע כי "חוזה שכריתתו, תוכנו או מטרתו הם בלתי חוקיים, בלתי מוסריים או סותרים את תקנת הציבור – בטל". בענייננו זהו הסכם אשר לא רק שמטרתו היא בלתי חוקית, אלא הוא עצמו אסור על פי החוק. במקרה כזה, פוסק בית המשפט, אין מקום לאכוף את השיקים. עוד טען התובע כי גם אם החוזה בטל על הנתבע לשלם לו את החוב, ולו באופן חלקי. על פי הטענה, העובדה שמדובר בחוזה לא חוקי מקימה חובת השבה הדדית לפי סעיפים 21 ו-31 לחוק החוזים. לפיכך, לשיטת התובע, על הנתבע להשיב לו את הז'יטונים שקיבל, כאשר שוויים הוא המחיר עליו הסכימו הצדדים. כך שהתוצאה המעשית היא שעל הנתבע לשלם את החוב.
השבה בהסכם לא חוקי.
בית המשפט קובע כי לפי קו טיעון זה התוצאה של החלת חובת ההשבה היא למעשה מימוש של החוזה הלא חוקי. ואכן, הפסיקה עמדה על כך שזו תוצאה לא רצויה להחלת חובת השבה מלאה על חוזה לא חוקי. הפיתרון שקבעה הפסיקה הוא שימוש בסמכותו של בית המשפט לפטור מחובת השבה. בענייננו קובע בית המשפט כי כאשר זוהי עסקה של מכירת ז'יטונים לצורך משחק הימורים לא חוקי, והמשתתף שרכש את הז'יטונים מסר למוכר שיקים. אין אפשרות לאכוף את השיקים. אולם, לבית המשפט יש כלים לערוך איזון בין הצדדים, בין אם על דרך מתן פטור מלא או חלקי מהשבה. אשר לשאלה מתי ובאיזו עוצמה יש לעשות שימוש בכלים אלו, יש להחיל את המבחנים שקבעה הפסיקה במקרה של חוזה לא חוקי. כגון דרגת החומרה של אי החוקיות; מידת האשם היחסי של כל אחד מהצדדים; הרקע לכריתת ההסכם; דרגת הביצוע של החוזה הלא חוקי ועוד.
פסק הדין: אין אפשרות לזכות בתמורה על השיקים בהסכם לא חוקי.
במקרה שלפנינו, פוסק בית המשפט כי אין להכיר בזכותו של התובע לתשלום כלשהו מכח השיקים. בית המשפט מסביר כי במקרה דנן בחר התובע להכחיש קשר כלשהו בין השיקים לבין משחקי ההימורים. ומשנדחתה גרסתו זו יש לקבל את טענת הנתבע כי עסקינן במשחקים שהתובע ארגן. לשיטת בית המשפט, די בכך שהתובע ארגן את המשחקים, על מנת לקבוע. כי אין לזכות אותו בסכום כלשהו מהשיקים שניתנו כתמורה לאסימוני המשחק. לצד זאת, לאור כך שהנתבע אינו חף מכל אחריות. פוטר בית המשפט את התובע מתשלום הוצאות בגין דחיית התביעה.
* ת"א (שלום ראשל"צ) 938-12-17 עוז חקק נ' איתן חברה (נבו 22.06.2021).
המידע המופיע הוא כללי בלבד ואין בו בכדי להוות חוות דעת מוסמכת או ייעוץ מוסמך.
* "איילת רייך – משרד עורכי דין, נוטריון וגישור" מתמחה בקיבוצים, מושבים, תאגידים, בתחום המסחרי-חקלאי-מינהלי וענף הלול על כל שלוחותיו. עו"ד איילת רייך-מיכאלי משמשת כבוררת וכמגשרת במחלוקות.
הכותבת לא ייצגה מי מהצדדים אלא אם כן נכתב אחרת.
* אנו מזמינים אתכם לבקר באתר האינטרנט שלנו: WWW.AYELET-RAICH.CO.IL, ולעקוב אחרינו בפייסבוק: "איילת רייך – משרד עורכי דין נוטריון וגישור".
