לוגו איילת
חיפוש
סגור את תיבת החיפוש

ערובה להבטחת הוצאות משפט/ איילת רייך-מיכאלי, עו"ד ונוטריון, בוררת ומגשרת.

עורך דין מושבים ייעוץ משפטי למושבים ערובה להבטחת הוצאות משפט

לאחרונה פנה למשרדי מרכז משק באחד הקיבוצים. בבקשה כי משרדי ייצג את הקיבוץ בתביעה על סכום גבוה שהוגשה כנגד הקיבוץ. מרכז המשק ציין בפניי כי לדעתו התביעה מופרכת ובסופו של יום תידחה. עם זאת, הוא חושש כי במצב כזה ימצא עצמו הקיבוץ מול שוקת שבורה. ובלי יכולת לגבות את החזר הוצאות המשפט מהחברה שהגישה את התביעה. שהינה נטולת נכסים. סיפרתי למרכז המשק על פסק דין שניתן לאחרונה (29.4.21)*. בבית המשפט המחוזי בתל אביב. שדן ממש בסוגיה זו. ופותר את הבעייה ע"י חיוב התובע/ת בהפקדת ערובה להבטחת הוצאות המשפט. אסקור גם בפניכם את עיקרי פסק הדין.

תיאור מקרה – עסקה בינלאומית.

באותו עניין הוגשה תביעה כספית בסכום של 4,018,874 ₪. אשר בהתאם לנטען, מגלם את חלקה של התובעת, חברה ישראלית העוסקת בהשקעות בין לאומית. בעמלה שנתקבלה עבור עסקה לרכישת נדל"ן מסחרי בגרמניה. בהתאם לנטען, בין התובעת והנתבע, הפועל בשוק הנדל"ן, נוצר שיתוף פעולה עסקי בנושא נדל"ן מניב. תוך הסכמה על חלוקת רווחים וחלוקת עמלות. במסגרת העסקה בגינה הוגשה התביעה, נטען כי הנתבע היה אמור לקבל לידיו עמלה בגובה משוער של 2,000,000 יורו. אשר מחציתה, כאמור, שייכת לתובעת.

כתב ההגנה וערובה להבטחת הוצאות.

בכתב ההגנה נטען מנגד כי החברה תובעת את "חלקה" בעסקה, אשר היא לא הייתה בה "הגורם היעיל". זאת בנסיבות בהן הצדדים לא התקשרו בהסכם כלשהו. נטען כי על אף הרצון לשיתופי פעולה בין הצדדים, המהלכים לא יצאו אל הפועל.

בנוסף לכתב ההגנה הגיש הנתבע בקשה לחייב את התובעת להפקיד ערובה בנקאית להבטחת הוצאות המשפט. אשר יפסקו בסופו של ההליך ככל שהתובענה נגדו תדחה. החברה טענה כי דין הבקשה להידחות. שכן היא הוכיחה את חוסנה הכלכלי ויכולתה לשלם הוצאות ככל שייפסקו לחובתה. וכן משום שסיכויים התביעה להתקבל גבוהים.

דיון  – שיקול כלכלי בעניין הפקדת ערובה.

בראשית פסק דינו חוזר בית המשפט על ההלכה. לפיה מקום בו בית המשפט דן בבקשה לחיוב חברה בהפקדת ערובה, בהתאם לסעיף 353א לחוק החברות. ברירת המחדל היא כי החברה תחויב בהפקדת ערובה להבטחת הוצאות הנתבע. אולם, עסקינן בחזקה הניתנת לסתירה. לשם סתירת החזקה האמורה על התובעת להוכיח, כי במידה ותביעתה תדחה יעלה בידה לשלם את הוצאות הנתבע. כן, על בית המשפט להשתכנע כי הנסיבות אינן מצדיקות את חיובה בהפקדת ערובה. כלומר, השיקול המנחה את בית המשפט בבקשה בעניין זה הינו שיקול כלכלי. קרי, האם לאור מצבה הפיננסי של החברה יש להיעתר לבקשה אם לאו. על כתפי החברה-התובעת רובץ הנטל להוכיח את חוסנה הכלכלי. במידה ובית המשפט מוצא, כי החברה לא הוכיחה כי בידה לשלם את הוצאות הנתבע. על בית המשפט לבחון האם נסיבות המקרה מצדיקות היעתרות לבקשה.

חוסנה הכלכלי של התובעת.

בית המשפט קובע כי בענייננו, הגם שבתגובתה טענה התובעת כי מצבה הכלכלי טוב. כי לא רשומים שעבודים על נכסיה וכי היא משלמת משכורות לעובדיה בהיקף גבוה מזה שנים רבות. אין בכך כדי לדחות את הבקשה. דהיינו, החברה לא הרימה את הנטל להוכיח ולהראות מהם הנכסים העומדים לרשותה. על מנת שיהיה ביכולתה לכסות חובותיה והתחייבויותיה. אלא, בחרה להציג לפני בית המשפט מכתב ייעודי, כללי ולא מפורט של רו"ח מטעמה. יתרה מכך, במכתב זה מציין רוה"ח כי הנתונים עליו הסתמך אינם מבוקרים אלא כאלה שנמסרו לו על ידי החברה. בית המשפט פוסק כי מסמך זה אינו מהווה ראיה להוכחת איתנותה הפיננסית של התובעת בהתאם לנדרש.

בית המשפט מוסיף כי לא ניתן ללמוד ממכתב זה דבר באשר להתחייבויותיה הכלכליות, הוצאותיה או נכסיה של החברה. מהם ניתן יהיה להיפרע בסופו של יום. כל זאת כאשר התובעת בחרה שלא לצרף את דוחותיה הכספיים, מבוקרים  או אף בלתי מבוקרים. על אף שבהתאם למכתב רוה"ח היא הוקמה עוד בשנת 2007  וברי כי אלו קיימים.

בית המשפט מפנה להלכה לפיה על חברה הטוענת לאיתנות כלכלית, לפרוס בפני בית המשפט תמונה עובדתית מלאה. אודות חוסנה הכלכלי ויכולתה לעמוד בהוצאות. וזאת על ידי הצגת אסמכתאות וראיות אודות נכסיה, זכויותיה, חובותיה והתחייבויותיה. נתונים אשר ניתן לבססם באמצעות צירוף דפי חשבון, מסגרות אשראי, מאזנים. מרשם זכויות בנכסים, זכויות החברה מכוח הסכמים וחוזים וכיוצ"ב.

לאור האמור לעיל, בית המשפט קובע כי התובעת לא הרימה את הנטל להוכיח ולהראות מה האפשרויות והנכסים העומדים לרשותה, על מנת לכסות חובותיה והתחייבויותיה.

סיכויי התביעה.

בהתייחס לסיכויי התביעה חוזר בית המשפט על ההלכה לפיה בשלב זה אין להיכנס בהרחבה לניתוח סיכויי התביעה, ויש להיזקק לעניין האמור רק כאשר סיכויי ההליך גבוהים במיוחד, או קלושים מאוד. בית המשפט אינו מתרשם כי זה המצב בענייננו.

פסק הדין – התובעת נדרשת להפקיד ערובה.

בהתאם לכך, ולאחר שבית המשפט שוקל את סכום התביעה, שיעור שכר הטרחה וההוצאות שעשויות להפסק במסגרת ההליך, תוך איזון עם הצורך שלא לנעול את שערי בית המשפט בפני התובעת, הוא העמיד את שיעור הערובה שעל התובעת להפקיד בבית המשפט, כתנאי להמשך ניהול התביעה, על סך של 200,000 ₪.

 

* ת"א (מחוזי ת"א) 19247-11-20 עפר ליברזון נ' קיי סי פי אס קפיטל מנג'מנט בע"מ (נבו 29.04.2021)

    –  המידע המופיע הוא כללי בלבד ואין בו בכדי להוות חוות דעת מוסמכת או ייעוץ מוסמך.

* "איילת רייך – משרד עורכי דין, נוטריון וגישור" מתמחה בקיבוצים, מושבים, תאגידים, בתחום המסחרי-חקלאי-מינהלי וענף הלול על כל שלוחותיו. עו"ד איילת רייך-מיכאלי משמשת כבוררת וכמגשרת במחלוקות.

הכותבת לא ייצגה מי מהצדדים אלא אם כן נכתב אחרת.

* אנו מזמינים אתכם לבקר באתר האינטרנט שלנו: WWW.AYELET-RAICH.CO.IL, ולעקוב אחרינו בפייסבוק: "איילת רייך – משרד עורכי דין נוטריון וגישור".

שיתוף:

תוכן העניינים

חדש

פוסטים קודמים

יחסי עבודה ב"קיבוץ המתחדש".

שאלה: האם מתקיימים יחסי עבודה בין החבר לקיבוץ שהפך ל"קיבוץ מתחדש"?   תשובה: סוגיית יחסי העבודה בין חבר ל"קיבוץ מתחדש" מגיעה, מעת לעת, לפתחם של

קביעת סיווג לנכס לצורכי ארנונה

לאחרונה פניות רבות הגיעו למשרדי לטיפול בחיובי ארנונה במטרה להפחיתם. על כן, ראיתי לנכון להסב את תשומת ליבכם לחשיבות הרבה לסיווג נכון וראוי של הנכס

חנות קיבוצית
חנויות בקיבוצים

"זכינו לביקור" דיווח לי מרכז המשק של קיבוץ בדרום הארץ. עוד לא חלפה יממה ופנה אליי מרכז משק של קיבוץ נוסף "זכינו לביקור". ואכן, נציגים

Call Now Button