עו"ד איילת רייך - מיכאליתקנוני הקיבוצים כוללים, בדרך כלל, סעיף המתייחס לאופן יישוב סכסוכים שהתגלעו בין הקיבוץ לחבריו. אשר מופנים לדיון בבוררות. קיבוצים רבים לא הסתפקו בכך והוסיפו בתקנון סעיף המתייחס גם למנגנון יישוב סכסוכים. שהתגלעו בין חברים. סכסוכים אלו מועברים בדרך כלל לדיון בפני מוסדות הקיבוץ. או גוף אחר שהוסמך על ידם. בפסק דין שניתן לאחרונה (8.11.17)* בבית משפט השלום בפתח תקווה. נדונה השאלה האם סעיף כגון דא, המתייחס לסכסוך בין שני חברים. יכול למנוע את הבאת הסכסוך לבית המשפט. ואם כן, באלו מקרים. אני סבורה כי לפסק הדין חשיבות לגבי חברי קיבוצים. ולכן בחרתי לסקור בפניכם, בתמצית, את עיקריו.
תיאור מקרה – תביעת לשון הרע.
באותו מקרה, עתרה התובעת, חברת קיבוץ. לחייב את הנתבע, חבר קיבוץ אף הוא. בפיצוי כספי בגין הוצאת לשון הרע כנגדה. באמצעות פרסום שמצא ביטויו במנשר בן תשעה עמודים שהפיץ הנתבע. לרוב חברי הקיבוץ, למוסדותיו ואף לצדדים שלישיים מחוץ לקיבוץ. ובו ייחס לתובעת התנהלות לא חוקית של "קשירת קשר". וכן הטיית מכרזים, חוסר יושרה, משוא פנים חשד לפלילים ועוד.
טענות הנתבע – סכסוך פנימי.
הנתבע טען, כטענה מקדמית, כי בהתאם לסעיף 112 לתקנון הקיבוץ. "כל סכסוך בין חברי הקיבוץ יימסר לבירור ולהכרעה למזכירות. או לרשות אחרת שהוסמכה לכך על ידי האסיפה הכללית. או על ידי המזכירות". בנסיבות אלה טען התובע, כי יש להורות על דחיית התביעה. מחמת חוסר סמכות עניינית. או לחילופין להורות על העברתה למוסדות הקיבוץ הנקובים בסעיף האמור. על מנת שאלה יכריעו בדבר האופן שבו תנוהל התביעה.
טענות התובעת – סכסוך פומבי.
מנגד טענה התובעת. כי הסכסוכים אליהם מתייחס סעיף 112 לתקנון, הינם כאלה הנוגעים לעסקי האגודה. תוך שהפנתה בעניין זה אל סעיף 52(1) לפקודת האגודות השיתופיות. לפיו רשאית אגודה רשומה לקבוע בתקנותיה. "הוראה בנוגע ליישבו סכסוכים הנוגעים לעסקי האגודה". במקרה דנן טענה התובעת כי עסקינן בסכסוך הנוגע למערכת היחסים האישית בין הצדדים. ואינו נוגע לעסקי הקיבוץ. ועל כן אין המדובר ב"סכסוך פנימי" של הקיבוץ הנוגע לענייניו.
עוד טענה הנתבעת כי מאחר והפרסום נשוא התביעה נשלח גם לצדדים שלישיים מחוץ לקיבוץ. הסכסוך "נהפך" לסכסוך פומבי. ועל כן זהו האופן שיש לבררו – בפני ערכאה שיפוטית בדלתיים פתוחות ופומביות.
"עסקי אגודה".
בפסק דינו קובע בית המשפט כי המונח "עסקי האגודה" פורש בפסיקה כמונח הכולל בחובו סכסוכים הנוגעים לניהול העניינים הפנימיים של האגודה להבדיל מאותם סכסוכים הנוגעים לחוקיותם של מוסדות האגודה או לתוקף בחירתם או מינויים של אלה שאז מקומם של סכסוכים אחרונים אלה הינו בבית המשפט.
איסור לשון הרע.
בענייננו, תביעת התובעת מבוססת על עוולת איסור לשון הרע במסגרתה כאמור טוענת התובעת כי הנתבע כלל בפרסום לגורמים ולחברים השונים בקיבוץ ומחוצה לו, אמירות וטענות שונות המייחסות לתובעת, בין היתר, התנהלות ציבורית קלוקלת. מכתב התביעה עולה, כי הרקע לאותו פרסום הינו מסרון ששלחה התובעת אל גורם אשר זהותו לא פורטה ושהגיע על פי הטענה בשוגג אל חברת קיבוץ שהגישה מועמדות לתפקיד רכזת וועדת התרבות של הקיבוץ.
כן, עולה כי תוכנו של מסרון זה הגיע לידיעתו של הנתבע אשר משמש כחבר מזכירות הקיבוץ, והוא בחר להציג ולהתייחס לתוכן אותו המסרון בפרסומים נשוא התביעה ובפרט במנשר, ככזה שיש בו להוכיח את התנהלותה הקלוקלת של התובעת אשר שימשה כמרכזת הוועדה הרלוונטית לתפקיד, באותה עת.
סכסוך בין חברי קיבוץ.
אמנם, מציין בית המשפט, אין זה המקום במסגרת החלטה זו לקבוע מסמרות בשאלה אם האמירות שיוחסו לתובעת על ידי הנתבע בפרסומיו, יש בהן כדי להוות לשון הרע כהגדרתו בחוק כפי הנטען בכתב התביעה. מה שכן ניתן לקבוע הינו כי הגם שעל פניו המדובר בסכסוך "פרטי" בין שני חברים, הנסיבות והרקע לפרסומים מצד הנתבע כמו גם תפקידיהם הציבוריים של הצדדים בזמנים הרלוונטיים, מביאים למסקנה כי הסכסוך נובע וכרוך ב-"עסקי האגודה" שכן מהות הפרסומים נשוא המחלוקת נוגעת לעניין המתייחס לנושאי מנהל תקין של הקיבוץ ובכלל זה תקינות בחירתם של בעלי תפקידים כאלה ואחרים.
לאור האמור, בית המשפט קובע כי הסכסוך נכלל בגדר "עסקי אגודה", ועל כן יש במקרה דנן תחולה לסעיף 112 האמור, הקובע סמכות ייחודית לבירור מחלוקות בין חברי הקיבוץ.
צד שלישי.
באשר לטענתה הנוספת של הנתבעת לפיה הפרסום נשלח גם לצדדים שלישיים מחוץ לקיבוץ באופן שהפך את "עניין הסכסוך לפומבי"– נקבע שיש בטענה משום חוסר תום לב, שכן משעה שהתובעת בחרה להצטרף כחברה בקיבוץ, ועל ידי כך קיבלה על עצמה את תוקפו המחייב של התקנון, בין הקיבוץ לחברים בו ובין החברים לבין עצמם כאמור, חלה עליה חובה לנהוג בתום לב בקיומו, ובכלל זה בקיום המתווה אשר נקבע ליישוב סכסוכים בין חברי הקיבוץ.
סיכום – הכרעה במוסדות הקיבוץ.
לאור האמור לעיל הורה בית המשפט על דחיית התביעה והעברתה להכרעה בהתאם לסעיף 112 לתקנון הקיבוץ.
* ת"א (שלום פ"ת) 7818-09-17 עידן ברק נ' זמי בן חורין (פורסם בנבו, 08.11.2017)
* המידע המופיע הוא כללי בלבד ואין בו בכדי להוות חוות דעת מוסמכת או ייעוץ מוסמך.
* "איילת רייך – משרד עורכי דין, נוטריון וגישור" מתמחה בקיבוצים, מושבים, תאגידים, בתחום המסחרי-חקלאי-מינהלי וענף הלול על כל שלוחותיו. עו"ד איילת רייך-מיכאלי משמשת כבוררת וכמגשרת במחלוקות.
* אנו מזמינים אתכם לבקר באתר האינטרנט שלנו: WWW.AYELET-RAICH.CO.IL, ולעקוב אחרינו בפייסבוק: "איילת רייך – משרד עורכי דין נוטריון וגישור".
