הסכם לא חוקי/ עו"ד איילת רייך-מיכאלי, נוטריון, מגשרת ובוררת

לעיתים החוק לא מאפשר לצדדים לגבש את ההסכמות שהם מעוניינים בהם. מה עושים הצדדים? מצד אחד חותמים על ההסכם שמוצג כלפי כולי עלמא. ומצד שני הסכמתם האמיתית אחרת ושונה מההסכם החתום. ההסכם "האמיתי", היינו כוונת הצדדים האמיתית יכול שתהיה בעל פה או אף בהסכם. או נספח חתום שנעשה "מתחת לשולחן". במקרה כזה על הצדדים להביא בחשבון כי אם היחסים ביניהם יעלו על שרטון. הם צפויים להיתקל בקשיים לאכיפה או ביטול ההסכם שכרתו.
סוגיה זו נדונה לאחרונה בערעור שהוגש לבית המשפט המחוזי-מרכז. ומפאת חשיבות הדברים בחרתי לסקור בפניכם את עיקריו. 

תיאור מקרה – סוכנות ביטוח.

באותו עניין עמד במחלוקת עסק לשיווק ומכירות של פוליסות ביטוח. העסק הוקם מכח הסכם שיווק שנכרת בין סוכנות ביטוח למערערת. לצורך הפעלת העסק העמידה סוכנות הביטוח אשראי וכן מסרה ציוד משרדי להפעלת מוקד טלמרקטינג. לאחר שהופסקה ההתקשרות בין הצדדים הגישה הסוכנות תביעה נגד המערערת להשבת ההוצאות שהעמידה לעסק. וכן להשבת עלות הציוד המשרדי, בסך של 27,429 ₪.

הסכם למראית עין.

מנגד טענה המערערת כי היא לא עסקה בפעילות מסחרית אל מול סוכנות הביטוח. לגרסתה, היא חתמה על הסכם השיווק כ"חותמת גומי". ומי שבפועל ניהל את העסק ואת המגעים המסחריים אל מול הסוכנות הוא בן זוגה. המערערת טענה כי מאחר שבן זוגה מצוי בקשיים כלכליים ואף בקשיים בריאותיים, חתמה היא על הסכם השיווק.
למעשה טענה המערערת כי קיימים שני הסכמים מול הסוכנות. ההסכם הראשון הוא הסכם השיווק עליו חתמה. ואילו ההסכם השני הוא הסכם שבעל פה שניתן לעמוד על תוכנו מתוך חילופי התכתובות שבין הסוכנות לבן זוגה.  

ערעור.

לאחר שבית משפט השלום דחה את טענת המערערת להעדר יריבות וקיבל את התביעה ברובה הוגש הערעור.
בפסק הדין בערעור מציין בית המשפט כי לצד ההליך בבית משפט השלום התנהלה התדיינות אחרת. בבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב-יפו, שעניינו הכרה ביחסי עובד-מעסיק בין בני הזוג לסוכנות הביטוח. בסופה של אותה התדיינות נמצא שבן הזוג הוא זה שהקים את מוקד השיווק של פוליסות הביטוח. והוא זה שסיפק את השירותים השונים. ואילו בת זוג "רק חתומה על ההסכם והנפיקה חשבוניות".

חוזה לא חוקי.

עוד נקבע כי ביסוד התנהלות הצדדים הייתה "הונאת רשות המיסים בקבלת דבר במרמה מהמוסד לביטוח לאומי". בית הדין לעבודה הסביר כי בן הזוג הוא חייב מוגבל באמצעים. הוא בעל חוב למס הכנסה וזכאי לקצבת נכות מביטוח לאומי בדרגה של 100%. לפיכך, הוא החתים את בת הזוג על הסכם השיווק במקומו.
בית המשפט ציין בערעור כי טענת העדר החוקיות של הסכם השיווק לא עלתה במפורש לפני בית משפט השלום. נוכח העובדה כי הצדדים רצו להעלים פגם חמור זה בהתנהלותם. עם זאת, גם מקום בו הצדדים לא מעלים טענת אי חוקיות, צריך בית המשפט להעלות את הדברים מיוזמתו. בשל האינטרס הציבורי שגלום בטענות אי-החוקיות.

חוק החוזים.

מכאן סוקר בית המשפט את התייחסות הדין להסכם מעין זה. וקובע כי  סעיף 30 לחוק החוזים קובע את בטלותו של חוזה לא חוקי. עם זאת, סעיפים נוספים בחוק מרככים תוצאה זו. ומאפשרים ביטול חלקי של חוזה פסול והשבה הדדית במקרה של ביטול חוזה.
השיקולים שיש לבחון בעת הכרעה בין מגוון הסעדים שמקנה חוק החוזים במקרה של חוזה פסול. מאזנים בין שני ערכים: הרתעה מפני כריתת חוזים בלתי חוקיים. ועשיית צדק יחסי בין הצדדים לחוזה הפסול, תוך שקילת מכלול הנסיבות, לרבות: התנהגות הצדדים, נזקיהם ומידת אשמתם.

בדיקת בטלות חוזה.

השיקולים ייבחנו בהליך דו-שלבי : בתחילה יש לבחון אם החוזה הפסול ניתן להפרדה. כך שיבוטל רק חלקו הבלתי חוקי ואילו יתר חלקיו יוותרו על כנם תוך הגשמת כוונת הצדדים. בשלב שני יש לערוך בחינה נורמטיבית. – אם ראוי להורות לצד השני לקיים את חיוביו, באופן מלא או חלקי. במסגרת הבחינה הנורמטיבית נבחנת מידת חומרתה של האי-חוקיות, מידת האשם של הצדדים והשלכות על צדדים שלישיים.

הפרדת ההסכם לשני חלקים.

בענייננו, קובע בית המשפט, הוכח כי סוכנות הביטוח הסתמכה על הסכם השיווק. במובן זה שנשאה בהוצאות בית העסק ואף מסרה ציוד משרדי לצורך הפעלתו. מכאן עולה כי הסוכנות מילאה את חלקה בהסכם השיווק בכל הקשור לנושא ההוצאות והציוד המשרדי. בנסיבות אלה, פוסק בית המשפט, ראוי ונכון להפריד בין חלקיו של הסכם השיווק: חלקו העיקרי יבוטל מחמת אי-חוקיותו. ורכיביו האחרים שמסדירים את ההשבה היחסית של ההוצאות ואת השבת הציוד המשרדי יוותרו על כנם.

פסק הדין.

בית המשפט קובע כי המערערת הייתה שותפה מלאה לאי-החוקיות, ונהגה בערבוביה עסקית עם בן זוגה. לפיכך, אין מקום לאפשר לה לחמוק מהשבת הכספים ואין לשעות לטענתה בעניין היעדרה של יריבות חוזית.
דחיית התביעה בגין טענה זו תהא בבחינת מתן שכר לחוטא. בסופו של דבר, בית המשפט מחייב את המערערת לשלם לסוכנות סך 21,010 ₪.

ההשלכות לאי חוקיות החוזה.

אולם, לנוכח אי החוקיות שדבק בהסכם השיווק קובע בית המשפט כי הסכום יוחזר בערכי קרן, ללא הפרשי הצמדה או ריבית. כמו כן נקבע כי לנוכח התנהלות הצדדים והיותם שותפים בהסכם שנמצא בלתי חוקי, בהליך הערעור וכן בהליך לפני בית משפט קמא יישא כל צד בהוצאותיו.

5129371

54678313           

* ע"א (מחוזי מרכז) 6261-09-20 אסתר גור נ' ביטוח בטוח א.ס סוכנות לביטוח פנסיוני (2016) בע"מ (פורסם בנבו, 10.02.2021)

* המידע המופיע הוא כללי בלבד ואין בו בכדי להוות חוות דעת מוסמכת או ייעוץ מוסמך.

* "איילת רייך – משרד עורכי דין, נוטריון וגישור" מתמחה בקיבוצים, מושבים, תאגידים, בתחום המסחרי-חקלאי-מינהלי וענף הלול על כל שלוחותיו. עו"ד איילת רייך-מיכאלי משמשת כבוררת וכמגשרת במחלוקות.

הכותבת לא ייצגה מי מהצדדים אלא אם כן נכתב אחרת.

* אנו מזמינים אתכם לבקר באתר האינטרנט שלנו: WWW.AYELET-RAICH.CO.IL, ולעקוב אחרינו בפייסבוק: "איילת רייך – משרד עורכי דין נוטריון וגישור".

שיתוף:

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב telegram
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email

תוכן העניינים

חדש

פוסטים קודמים

חוק ההתיישבות

דומה כי לאחרונה חלה התעוררות חיובית אצל מרכזי המשקים בקיבוצים. ואל משרדי מגיעות פניות רבות שמטרתן להסדיר השימוש בקרקע חקלאית בקיבוץ. בהתאם לחוק ההתיישבות, בבחינת

ביטול חוזה עקב עושק או כפיה

הקיבוץ הינו יישות משפטית המסווגת כאגודה ומטבע הדברים מתקשר בהסכמים רבים ומגוונים. לעיתים הצד המתקשר עם הקיבוץ מבקש לבטלו בטענה כי הקיבוץ הינו הגוף החזק

Call Now Button
וואטסאפ
צריכים עזרה?
עורכת דין איילת רייך
שלום,
אפשר ליצור איתי קשר גם בוואטסאפ