רובכם וודאי נתקל בהסכם במסגרתו חבותו של הצד השני הוגבלה. הדבר שכיח בהסכמים בתחום החקלאות. שעה שעלות התשומה נמוכה באופן יחסי לנזק שעלול להיגרם ככל
דף הבית » דיני חוזים » עמוד 8
דיני חוזים
חוזה הינו הסכם בין צדדים, אשר בהכרח יש לו תוקף משפטי. ככזה הוא שייך לתחום המשפט האזרחי. צד לחוזה לוקח על עצמו התחייבות, אשר ניתנת לאכיפה, בין השאר בסיוע בית המשפט. על מנת שהסכם יוגדר כחוזה ויוכל להיות נדון בבית המשפט, יש צורך שהצדדים בו יהיו מודעים מלכתחילה ליצירת יחסים משפטיים ביניהם. חוזה יכול להיכרת בכתב וגם בעל פה.
חופש החוזים
החופש של הצדדים בהסכם, הוא עיקרון מרכזי בדיני החוזים. חופש זה מורכב משניים:
א. כל אדם ו/או התאגדות רשאים להתקשר בחוזה עם כל מי שיבחרו.
ב. הצדדים לחוזה חופשיים לקבוע את תוכנו.
קיימת אפשרות להתנות על המתחייב מהחוק בחוזה. אם כי קיימים חוקים אשר לא ניתן להתנות על הוראותיהם, וזאת גם אם שני צדדי החוזה מעוניינים בכך. (לרוב מדובר בחוקים אשר מגינים על זכויות הפרט).
חוק החוזים
במשפט הישראלי מעוגנים דיני החוזים ב"חוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג-1973", ובחוקים כלליים נוספים. כמו כן קיימים חוקי חוזים ספציפיים לתחומים שונים, כגון: חוק המכר, חוק חוזה הביטוח, חוק השכירות והשאילה, ולאחרונה – חוק החזר מקדמה בשל ביטול אירוע (נגיף הקורונה החדש).
משרד עורכי דין איילת רייך מיכאלי
למשרד עורכי הדין איילת רייך-מיכאלי נסיון רב במשפט מסחרי וכן בדיני תאגידים. לצוות המשרד ידע רב ומומחיות בכל הנוגע להסכמים מורכבים. המשרד מייצג גופים רבים בכל הקשור לעסקאותיהם והתקשרויותיהם, הסכמים וחוזים שהם צדדים להם. עורכי הדין מייעצים ומלווים באופן שוטף חברות, אגודות שיתופיות – לרבות קיבוצים, ומושבים, וכן שותפויות, מיזמים, מפעלים קיבוציים, ואגש"חים.
ליווי הלקוחות יכול להתחיל משלב המו"מ ולהימשך עד לגיבוש העיסקה. עו"ד איילת רייך מיכאלי מייעצת ומלווה את האגודות בין השאר בנושאי: אחריות דירקטורים, נושאי משרה, וחברי ועד הנהלה. הסכמים בתחום האנרגיה הסולארית, תחומי חקלאות מגוונים, לרבות בהתאם לחוק ההתיישבות. הסכמי ייעוץ וקבלנות משנה. גיבוש תקנוני האגודות, חוות דעת משפטיות לפי בקשתם, הסכמי מייסדים, הסכמי סודיות ואי תחרות, סימני מסחר. מיזמים, מיזוגים, רכישות, הסכמי הפצה והשקעה, הסכמי קבלן – מזמין. ועוד ועוד.
* מידע זה הינו כללי בלבד ואין בו בכדי להוות חוות דעת מוסמכת או ייעוץ מוסמך.
רובכם וודאי נתקל בהסכם במסגרתו חבותו של הצד השני הוגבלה. הדבר שכיח בהסכמים בתחום החקלאות. שעה שעלות התשומה נמוכה באופן יחסי לנזק שעלול להיגרם ככל
הקיבוץ הינו יישות משפטית המסווגת כאגודה. ומטבע הדברים מתקשר בהסכמים רבים ומגוונים. לעיתים הצד המתקשר עם הקיבוץ מבקש לבטלו. בטענה כי הקיבוץ הינו הגוף החזק. וככזה כפה על הצד
עסקת קונסיגנציה (מכר מותנה) מוגדרת כעסקה שבה מסירת הנכסים/טובין לקונה אינה מלווה בהעברת הבעלות בהם. למעשה, הבעלות בטובין שנמסר לרוכש נותרת בידי המוכר עד המועד בו שולמה
מצאתי כי את מרכזי המשקים בקיבוצים מטרידה לעיתים השאלה- חתמנו על הסכם, אפשר לבטל אותו?. זוהי שאלה מורכבת, שכן הכלל המנחה בשיטת המשפט הישראלית הוא

"איילת התחרטתי. איך עוצרים הכל?. אמנם חתמתי על הסדר גישור מכח היותי מורשה חתימה בקיבוץ אבל שגיתי. היה עליי לאשר זאת באסיפת הקיבוץ לפני שאני
"אנחנו בונים בית בהרחבה בקיבוץ" כך פתחו שני זוגות שהגיעו לפגישת ייעוץ במשרדי. "במהלך המו"מ מול הקיבוץ התחייבו בפנינו על דברים שלא באים לידי ביטוי
זכרון דברים. פנה אליי חבר באחד הקיבוצים שאני מייצגת וביקש- תקדישי טור לזכרון דברים. האם הוא מחייב? האם ניתן לבצע פרישה ממשא ומתן לאחר חתימה על
חבר קבוץ ממרכז הארץ אשר אחראי על אחד הענפים במשק החקלאי פנה אליי מוטרד. סיפר שלא עמדו בהסכם וסיפקו את שהתחייבנו בחודש איחור. הבעיה, כך