מצאתי כי אצל רבים מלקוחותיי קיים בלבול רב ביחס למושג "משרת אמון". רבים סבורים שמדובר ב"כלי" בעזרתו ניתן להתגבר בקלות על החובה לשלם לעובד "שעות
דף הבית » דיני חוזים » עמוד 5
דיני חוזים
חוזה הינו הסכם בין צדדים, אשר בהכרח יש לו תוקף משפטי. ככזה הוא שייך לתחום המשפט האזרחי. צד לחוזה לוקח על עצמו התחייבות, אשר ניתנת לאכיפה, בין השאר בסיוע בית המשפט. על מנת שהסכם יוגדר כחוזה ויוכל להיות נדון בבית המשפט, יש צורך שהצדדים בו יהיו מודעים מלכתחילה ליצירת יחסים משפטיים ביניהם. חוזה יכול להיכרת בכתב וגם בעל פה.
חופש החוזים
החופש של הצדדים בהסכם, הוא עיקרון מרכזי בדיני החוזים. חופש זה מורכב משניים:
א. כל אדם ו/או התאגדות רשאים להתקשר בחוזה עם כל מי שיבחרו.
ב. הצדדים לחוזה חופשיים לקבוע את תוכנו.
קיימת אפשרות להתנות על המתחייב מהחוק בחוזה. אם כי קיימים חוקים אשר לא ניתן להתנות על הוראותיהם, וזאת גם אם שני צדדי החוזה מעוניינים בכך. (לרוב מדובר בחוקים אשר מגינים על זכויות הפרט).
חוק החוזים
במשפט הישראלי מעוגנים דיני החוזים ב"חוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג-1973", ובחוקים כלליים נוספים. כמו כן קיימים חוקי חוזים ספציפיים לתחומים שונים, כגון: חוק המכר, חוק חוזה הביטוח, חוק השכירות והשאילה, ולאחרונה – חוק החזר מקדמה בשל ביטול אירוע (נגיף הקורונה החדש).
משרד עורכי דין איילת רייך מיכאלי
למשרד עורכי הדין איילת רייך-מיכאלי נסיון רב במשפט מסחרי וכן בדיני תאגידים. לצוות המשרד ידע רב ומומחיות בכל הנוגע להסכמים מורכבים. המשרד מייצג גופים רבים בכל הקשור לעסקאותיהם והתקשרויותיהם, הסכמים וחוזים שהם צדדים להם. עורכי הדין מייעצים ומלווים באופן שוטף חברות, אגודות שיתופיות – לרבות קיבוצים, ומושבים, וכן שותפויות, מיזמים, מפעלים קיבוציים, ואגש"חים.
ליווי הלקוחות יכול להתחיל משלב המו"מ ולהימשך עד לגיבוש העיסקה. עו"ד איילת רייך מיכאלי מייעצת ומלווה את האגודות בין השאר בנושאי: אחריות דירקטורים, נושאי משרה, וחברי ועד הנהלה. הסכמים בתחום האנרגיה הסולארית, תחומי חקלאות מגוונים, לרבות בהתאם לחוק ההתיישבות. הסכמי ייעוץ וקבלנות משנה. גיבוש תקנוני האגודות, חוות דעת משפטיות לפי בקשתם, הסכמי מייסדים, הסכמי סודיות ואי תחרות, סימני מסחר. מיזמים, מיזוגים, רכישות, הסכמי הפצה והשקעה, הסכמי קבלן – מזמין. ועוד ועוד.
* מידע זה הינו כללי בלבד ואין בו בכדי להוות חוות דעת מוסמכת או ייעוץ מוסמך.
מצאתי כי אצל רבים מלקוחותיי קיים בלבול רב ביחס למושג "משרת אמון". רבים סבורים שמדובר ב"כלי" בעזרתו ניתן להתגבר בקלות על החובה לשלם לעובד "שעות
לעיתים מבצעים קיבוצים השקעות כאלו ואחרות. על בסיס הסתמכותם והבנתם כי יקבלו תמיכה או החזר מאחד ממשרדי הממשלה (הבטחה שלטונית). כך גם סבר קיבוץ בדרום.
במסגרת טור זה עסקתי לא פעם בזכותו של בעל עסק פגוע מהתנהלות חברה איתה התקשר – בנסיבות מסויימות – להגיש תביעה נגד בעלי השליטה ונושאי
מקום העבודה מהווה פעמים רבות "כור היתוך" לעובדים מרקעים, דתות ולאומים שונים. מטבע הדברים, מקומות אלו עלולים לשמש כר פורה להתנכלות של עובדים כלפי חבריהם.
תקנוני קיבוצים ומושבים כוללים מנגנון של "יישוב סכסוכים". שמכוחו נדונות המחלוקות בין החברים ובין האגודה – או בין החברים לבין עצמם – לפני בורר. אף
לאחרונה פנה למשרדי מרכז משק של אחד הקיבוצים שמשרדי מייצג וסיפר על עסק מתחרה. שפתח מי שהיה עד לאחרונה עובד בכיר במפעל של הקיבוץ. הקיבוץ
קיבוצים ו/או תאגידים בהם מחזיק הקיבוץ, אשר ברשותם מפעלים. מתקשרים, לצורך הפצת הסחורה אותה הם מייצרים, עם מובילים ומפיצים שונים. פעמים רבות שהמפיצים מספקים את
לא אחת פונים אלי מרכזי משק ומספרים, בחוסר אונים, על חברה שמתחמקת זמן רב מתשלום חוב כספי שנותר לה כלפי הקיבוץ. מרכזי המשק מתקוממים על
בתי המשפט בחנו לא אחת, בשנים האחרונות, את סוגיית זכות חבר אגודה לפרוש ממנה ולהמשיך להתגורר בביתו ביישוב. במסגרת פסיקות אלו אף בוטלו סעיפים בתקנוני
בהתאם לעקרונות הקיבוץ השיתופי, על חברי הקיבוץ מוטלת החובה להעביר לקיבוץ את כלל הכנסותיהם המופקות מעבודה. לרבות כספים הצבורים בקרנות השתלמות, קופות גמל וכדומה. וזאת