לוגו איילת
חיפוש
סגור את תיבת החיפוש

ביטול חוזה עקב עושק או כפיה

הקיבוץ הינו יישות משפטית המסווגת כאגודה. ומטבע הדברים מתקשר בהסכמים רבים ומגוונים. לעיתים הצד המתקשר עם הקיבוץ מבקש לבטלו. בטענה כי הקיבוץ הינו הגוף החזק. וככזה כפה על הצד השני את ההתקשרות החוזית. במקרים מעין אלו קורה כי מתגנב החשש בקיבוץ. כי יחסי הכוחות הבלתי מאוזנים לכאורה, יש בהם די. כדי לאפשר לצד  השני לבטל את ההסכם. דעו כי האפשרות לבטל הסכם בטענה של כפיה או עושק. אפשרית רק במקרים מאוד ספציפיים וייחודיים. מצאתי לנכון לסקור בפניכם פסק דין שניתן לאחרונה. בבית משפט השלום בחיפה*. ממנו ניתן ללמוד מהם התנאים לביטול חוזה עקב עושק וכפיה*.

תיאור מקרה – חוזה בעושק או כפיה על "דמי פיתוח".

באותו עניין העלתה נתבעת טענות. נגד הסכם שחתמה עם אגודת בת שלמה.  בהסכם שנחתם בין התובעת, היא האגודה, לבין הנתבעת. התחייבה הנתבעת לשלם "דמי פיתוח". בתמורה להסכמת האגודה להמליץ בפני רשות מקרקעי ישראל להקצות לה מגרש. בשטח מושב בת שלמה.  למרות ההסכם, הנתבעת סירבה לשלם את יתרת דמי הפיתוח. מאחר וטענה כי חתמה על ההסכם בכפיה ותוך עושק. כי ההסכם שונה בשלב מאוחר יותר. וכי האגודה אינה זכאית לקבל דמי פיתוח כל עוד לא ביצעה את עבודות פיתוח. האגודה מצדה, הגישה תביעה נגד הנתבעת לתשלום יתרת דמי הפיתוח.

דיון – חוק החוזים.

בית המשפט דן בטענת הנתבעת כי חתמה על ההסכם בכפיה ותוך עושק. וקבע כי הפסיקה עורכת אבחנה בין שלוש קטגוריות של לחץ חיצוני המופעל על מתקשר בחוזה. קטגוריה אחת הינה לחץ חיצוני פסול. הפוגם באופן מהותי בשיקול הדעת, אך אינו שולל אותו. לחץ כזה מקנה את הזכות לבטל את החוזה. בהתאם לתנאי סעיף 20 לחוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג-1973. (להלן: "חוק החוזים"). קטגוריה שניה הינה לחץ חיצוני השולל את היכולת להפעיל שיקול דעת עצמאי. לחץ מסוג זה מביא לשלילת יסוד הרצוניות של הפעולה. ותוצאתו הינו בטלותה של הפעולה, ובהקשר החוזי – בטלות החוזה (void). עקב שלילת היסוד של גמירות הדעת. קטגוריה שלישית הינה לחץ חיצוני לגיטימי או לחץ שאינו מהותי. ואין בקיומו כדי להביא לבטלות הפעולה או להיותה בת-ביטול.

חוזה בעושק או כפיה עפ"י חוק החוזים.

סעיף 17 לחוק החוזים עוסק בביטול חוזה בשל פגם בכריתתו עקב כפיה. הסעיף אינו מגדיר מהי כפיה, למעט הקביעה כי כוח או איום יכולים להוות כפיה. בפסיקה נקבע כי ככלל על האמצעי הכופה להיות בלתי-חוקי, ואילו שימוש באמצעים חוקיים כדי להביא אדם לחתום על חוזה אינו מקים את העילה לביטול, אולם ההכרעה אם לחץ הינו פסול ועולה כדי כפיה תלויה בנסיבות כל מקרה. עוד נפסק כי על הטוען לכריתת חוזה תחת כפיה להוכיח קשר סיבתי בין הכפיה הלכאורית לבין ההתקשרות בחוזה. עליו להראות כי הכפיה השפיעה על רצונו בהטילה בו פחד וכי אלמלא הכפיה לא היה מתקשר בחוזה. נקבע כי מבחן הקשר הסיבתי לעניין זה הוא מבחן סובייקטיבי.

עילת העושק.

סעיף 18 לחוק החוזים עוסק אף הוא בביטול חוזה בשל פגם בכריתתו עקב עושק. בפסיקה נקבע כי עילת העושק מורכבת משלושה יסודות מצטברים ושלובים: מצבו של העשוק (מצוקה, חולשה שכלית או גופנית, חוסר ניסיון), התנהגותו של העושק (הניצול) והעדר איזון סביר בין העשוק לעושק (תנאי חוזה גרועים). באשר למצוקה- עליה להיות כבדת משקל, ממשית ומשמעותית. באשר לניצול- נדרש כי הצד העושק יהיה בעל מודעות לפגם ברצונו של הצד הנעשק, גם אם לפגם זה לא היה ביטוי חיצוני ברור. אולם אין די במצוקתו של צד ובמודעותו של הצד השני לאותה מצוקה. נדרש תנאי נוסף לעילת העושק- תנאי חוזה גרועים: זהו תנאי אובייקטיבי, חיצוני, לפיו תנאי החוזה שנכרת היו גרועים במידה בלתי סבירה מן המקובל. כן נדרש קשר סיבתי בין ההתקשרות בחוזה לבין ניצול המצוקה.

פסק הדין – לא נחתם חוזה בעושק או כפיה.

בענייננו, בית המשפט קיבל את תביעת האגודה בחלקה ופסק, כי נסיבות חתימתה של הנתבעת על ההסכם אינן מצביעות על עושק, מאחר ולא התקיימו שלושת התנאים המרכיבים אותו. כך, עצם הסתייגותה של הנתבעת מגובה דמי הפיתוח אינו מצביע על מצוקה כבדת משקל בה הייתה שרויה בעת שחתמה על ההסכם. כמו כן, הנתבעת לא הוכיחה כי מדובר בדרישה כספית חריגה בגובהה ובלתי סבירה. הנסיבות אף אינן מצביעות על כפיה. עוד נקבע כי אף אם היה מדובר בעושק או בכפיה, לא מימשה הנתבעת את האפשרות הקבועה בחוק החוזים לבטל את ההסכם, כולו או חלקו. לפיכך פסק בית המשפט, כי על הנתבעת היתה מוטלת חובה לשלם לאגודה את יתרת דמי הפיתוח. משלא עשתה כן, הפרה הנתבעת באופן יסודי את ההסכם.

*ת"א (שלום-חי') 32746-04-13 החקלאי בת שלמה כפר שיתופי להתיישבות חקלאית בע"מ  נ' שנהב, בפני כב' השופט אורי גולדקורן (פורסם בנבו, 8.1.2016).

* המידע המופיע הוא כללי בלבד ואין בו בכדי להוות חוות דעת מוסמכת או ייעוץ מוסמך.

* "איילת רייך – משרד עורכי דין, נוטריון וגישור" מתמחה בקיבוציםמושבים, תאגידים, בתחום המסחרי-חקלאי-מינהלי וענף הלול על כל שלוחותיו. עו"ד איילת רייך-מיכאלי משמשת כבוררת וכמגשרת במחלוקות.

* אנו מזמינים אתכם לעקוב אחרינו בפייסבוק: "איילת רייך – משרד עורכי דין נוטריון וגישור".

שיתוף:

תוכן העניינים

חדש

פוסטים קודמים

צוואה הדדית

מכירים את המינוח "צוואה הדדית"? זוהי צוואה משותפת אשר את הוראותיה מנסחים שני בני הזוג במשותף. כאשר שתי צוואות בני הזוג נסמכות אחת על השנייה. במרבית הצוואות

מי רשאי לכהן בועד האגודה
מי רשאי לכהן בועד האגודה

הוראת סעיף 26 לתקנות אגודות שיתופיות (רשויות אגודה) התשל"ה – 1975 (להלן:"התקנות"). קבעה כי פסולים להיבחר לועד האגודה או להמשיך לכהן האנשים, כדלהלן: עבירה: 1.1

Call Now Button