מפעלים קיבוציים רבים נוהגים להתקשר עם צד ג' על מנת שישווק את מוצריהם. מטבע הדברים, לא אחת עולים היחסים בין הצדדים על שרטון. ואז מבקש
מפעלים קיבוציים רבים נוהגים להתקשר עם צד ג' על מנת שישווק את מוצריהם. מטבע הדברים, לא אחת עולים היחסים בין הצדדים על שרטון. ואז מבקש
מעת לעת פונים למשרדי מרכזי משקים, מנהלי ענפים בקיבוצים ומזכירים במושבים. ומספרים על עובד שעבר אירוע כלשהו שפגע בכושר העבודה שלו. כגון: תאונת דרכים, מחלה
לא אחת פונים למשרדי מרכזי משקים או מנהלי ענפים בקיבוצים. ומספרים איך נפלו קורבן להתנהלות חסרת לב מצד גורם איתו היו בקשרים עסקיים. בתום הקשר
במסגרת טור זה סקרתי לא אחת פסקי דין. אשר דנו בבקשות קיבוצים להפנות הליכים לבוררות. מכח תניות הבוררות המופיעות בתקנון הקיבוץ. בנוסף לתקנון, קיבוצים נוהגים
כמי שמלווה קיבוצים וגופים חקלאיים רבים, המעסיקים עובדים "מסתננים", אני ערה לקושי הרב שיצר "הסדר הפקדון". שנכנס לתוקפו בשנת 2017, הן אצל העובדים והן אצל
לא אחת פונים אליי חברי קיבוצים או יורשים ומבקשים ליווי משפטי מול הקיבוץ טרם חתימתם על הסכמי השיוך. לא אחת עולה השאלה- מה יקרה אם לא נחתום על הסכמי
ברובם המוחלט, כוללים תקנוני הקיבוצים מנגנון ליישוב סכסוכים במסגרת בוררות. אולם, על פי הדין והפסיקה, ישנם עניינים שאי אפשר להביאם בפני בוררות. משום שאינם בגדר "עסקי
קיבוצים רבים שעברו תהליכי הפרטה ושינוי "אורחות החיים". מתמודדים עם הסוגייה הרגישה של שיעור הפנסיה לו זכאית האוכלוסייה המבוגרת. מחד, ישנו רצון טבעי להיטיב עם אלו שלמעשה הקדישו את חייהם לקיבוץ.
קיבוצים ומושבים רבים מתקשרים עם קבלנים. אם לביצוע עבודות בנייה ואם לביצוע פרוייקטים ועבודות בתחומים שונים. לעיתים מתגלעות מחלוקות בין הצדדים. והקיבוץ/מושב סבור כי לקבלן
ליווי משפטי למושב / קיבוץ. מושבים וקיבוצים רבים עוסקים בחיפוש אחר מיזמים עסקיים בהם יוכלו להשקיע כדי להגדיל את רווחי המשק. במקרים אלו, הקיבוץ למשל,