לוגו איילת
חיפוש
סגור את תיבת החיפוש

היכן תידון שאלת חברות באגודה ? – פסק דין תקדימי / מאת: איילת רייך-מיכאלי, עו"ד ונוטריון, בוררת ומגשרת

ברובם המוחלט, כוללים תקנוני הקיבוצים מנגנון ליישוב סכסוכים במסגרת בוררות. אולם, על פי הדין והפסיקה, ישנם עניינים שאי אפשר להביאם בפני בוררות. משום שאינם בגדר "עסקי אגודה" או שהם עניינים בעלי אופי "חוקתי". בפסק דין תקדימי מהזמן האחרון ממש (3.5.20)* הכריע בית המשפט העליון, לראשונה. באם שאלת חברות באגודה של אדם באה בגדר העניינים שניתן לדון בהם בבוררות, אם לאו. בשל חשיבותו הרבה של פסק הדין בחרתי לסקור בפניכם את עיקריו.

תיאור מקרה – חברות באגודה שיתופית.

באותו עניין פנתה לאגודה בתה של חברה שהלכה לעולמה. וביקשה להעביר אליה את חברות אמה באגודה, כפי שביקשה האם בחייה. לאחר שלא קיבלה מענה לפנייה זו, הגישה הבת תביעה לבית המשפט המחוזי. בבקשה כי יורה לאגודה להעביר אליה את החברות.

בתשובתה לבקשה, טענה האגודה כי הבת אינה כשירה להירשם כחברה משום שאינה מתגוררת בשטחי האגודה. לצד התשובה זו טענה האגודה, כי יש להעביר את הדיון בתובענה להכרעה בפני בורר. נוכח קיומו של סעיף בוררות בתקנון האגודה.

בית המשפט המחוזי דחה את הבקשה להעביר את הדיון לבוררות. תוך שהוא קובע כי עניין החברות באגודה הוא "עניין חוקתי" ולא עניין פנימי העוסק בעסקי האגודה. על קביעה זו פנתה האגודה בבקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון.

ערעור בבג"ץ.

בראשית פסק דינו מדגיש בית המשפט העליון כי בהתאם להלכה, רשות ערעור על החלטות בענייני בוררות. אפשרית רק במקרים נדירים, אשר המקרה דנן הוא אחד מהם. זאת, בשל העובדה כי יש בו שאלה עקרונית שהפסיקה טרם הכריעה בה. – האם חברותו של אדם הוא נושא אשר אפשרי לדון בו במסגרת הליך בוררות.

מכאן ממשיך בית המשפט ומצטט את סעיף 52(1) לפקודת האגודות השיתופיות. זה קובע כי: "רשאית אגודה רשומה לקבוע בתקנותיה הוראות בנוגע ליישוב סכסוכים הנוגעים לעסקי האגודה. בין ע"י הרשם או באופן אחר…".

חוק הבוררות.

בית המשפט מסביר כי המטרה העיקרית של סעיף זה היא להסמיך את האגודה לקבוע בתקנונה. כי בירור הסכסוכים בינה לבין חבריה יהיה לפני רשם האגודות או לפני מוסד בוררות. הרציונל לכך הוא אופיין המיוחד של אגודות שיתופיות. בהן מתאים כי את הסכסוכים בתוך האגודה יבררו בפני גופים פנימיים שלה. או לפני גופים אחרים הקרובים להגשמת רעיון השיתופיות (הקואופרציה).

עם זאת, מציין בית המשפט, סעיף 3 לחוק הבוררות קובע כך: "אין תוקף להסכם בוררות בעניין שאינו יכול לשמש נושא להסכם בין הצדדים". ביחס להוראה זו קבעה הפסיקה, כי עניינים בעלי אופי "חוקתי". שהם ככלל עניינים בעלי חשיבות עקרונית וציבורית רחבה, הם בגדר מיוחד. גדר זה הוא "עניין שאינו יכול לשמש נושא להסכם בין הצדדים" ואינם אפשריים לדיון והכרעה בבוררות. אלא אם החוק קבע במפורש אחרת.

בית המשפט מדגיש. כי המושג "עניין חוקתי" בדיני הבוררות באגודה שיתופית אינו זהה למושג המקובל בשפה המשפטית הרגילה. כך, בדיני הבוררות הקיימים באגודות השיתופיות הגדירו כי עניינים חוקתיים הם עניינים המעוררים שאלות של חוקיות. כגון חוקיותם של מוסדות האגודה, חוקיות פעולותיה של האגודה. או שאלת תוקף בחירתם או מינוים של חברי מוסדות האגודה.

 להבחנה האמורה נפקות משפטית. כאשר העניין הוא סכסוך בעניין חוקתי "במובנו הרחב" של הוראת סעיף 3 לחוק הבוררות. היינו עניין בעל חשיבות ציבורית שאינו יכול לשמש נושא להסכם בוררות. בית המשפט חייב לדחות בקשה להעברת הסכסוך לדיון בבוררות. לעומת זאת, כאשר זהו "עניין חוקתי" במובנו של סעיף 52(1) לפקודה, הסכסוך יכול לידון בבית המשפט. זאת על יסוד הפעלת שיקול דעתו של בית המשפט.

בוררות של אגודה שיתופית.

בית המשפט ממשיך עוד ומציין כי ייתכנו סכסוכים במסגרת אגודה שיתופית שנוגעים ל"עניין חוקתי" במובנו הרחב. ונותן כדוגמא תקנון של אגודה שקבע בעבר כי זכויות העבודה יכולות להימסר לנשים בלבד. כמו כן, ייתכנו סכסוכים במסגרת אגודה שיתופית הנוגעים לעניין חוקתי במובנו הצר, כגון תביעה בדבר חוקיות הבחירות לוועד האגודה.

לעניין סכסוך הנוגע לחברותו של אדם באגודה, קובע בית המשפט, קיימת מעין "ברירת מחדל". לפיה סכסוך בנושא זה הוא עניין פנימי, שיש לדון בו במסגרת הליך בוררות. עם זאת, באפשרותו של צד לבקש לקיים את הדיון בסכסוך בבית המשפט. עליו להצביע על כך שאכן מדובר, בנסיבות המייחדות את המקרה הקונקרטי, בעניין חוקתי. כך, ייתכנו מקרים חריגים בהם סכסוך שכזה יהיה בעל אופי "חוקתי" במובן הרחב. למשל, סכסוך הנוגע להחלטת אגודה להוציא אדם משורותיה רק בשל מגדרו או בשל דתו. כמו כן, יתכנו מקרים אשר בהם יהיה מדובר בסכסוך המעורר "עניין חוקתי" במובן הצר. כך למשל, כאשר מדובר בסכסוך הקשור ומשפיע באופן משמעותי על מוסדותיה של האגודה, לדוגמה ביטול חברותו של בעל תפקיד באגודה. במקרים מעין אלו, קובע בית המשפט, יש מקום לשקול אם לברר את הסכסוך בבית המשפט, ולא במסגרת בוררות.

פסק דין בעניין חברות באגודה.

בית המשפט קובע כי האגודה בענייננו טוענת כי המשיבה אינה רשאית לבוא בנעליה של אמה המנוחה כחברת אגודה, והמשיבה אינה מסכימה עם קביעה זו. זהו מהות הסכסוך בין הצדדים, הא ותו לאו, ולא מדובר על סכסוך בעל אופי חוקתי. לכן, בית המשפט מקבל את הערעור ומורה על העברת הדיון בשאלת חברות הבת לבוררות.

 

*רע"א 959/20 נהריה – כפר שיתופי להתיישבות חקלאית נ' דפנה פרידמן (פורסם בנבו, 03.05.2020)

* המידע המופיע הוא כללי בלבד ואין בו בכדי להוות חוות דעת מוסמכת או ייעוץ מוסמך.

* "איילת רייך – משרד עורכי דין, נוטריון וגישור" מתמחה בקיבוצים, מושבים, תאגידים, בתחום המסחרי-חקלאי-מינהלי וענף הלול על כל שלוחותיו. עו"ד איילת רייך-מיכאלי משמשת כבוררת וכמגשרת במחלוקות.

הכותבת לא ייצגה מי מהצדדים אלא אם כן נכתב אחרת.

* אנו מזמינים אתכם לבקר באתר האינטרנט שלנו: WWW.AYELET-RAICH.CO.IL, ולעקוב אחרינו בפייסבוק: "איילת רייך – משרד עורכי דין נוטריון וגישור".

שיתוף:

תוכן העניינים

חדש

פוסטים קודמים

צוואה ומחלת נפש

תיאור מקרה – אי כשירות. פנתה אליי א', חברת קיבוץ ממרכז הארץ, בגרון חנוק ובעיניה דמעות וסיפרה כי אמה סבלה מבעיות נפשיות. ולכן, דחוף דחוף,

Call Now Button