לוגו איילת
חיפוש
סגור את תיבת החיפוש

תוקפו וחשיבותו של כתב ויתור / מאת: איילת רייך-מיכאלי, עו"ד ונוטריון, בוררת ומגשרת

קיבוצים ומושבים רבים מתקשרים עם קבלנים. אם לביצוע עבודות בנייה ואם לביצוע פרוייקטים ועבודות בתחומים שונים. לעיתים מתגלעות מחלוקות בין הצדדים. והקיבוץ/מושב סבור כי לקבלן לא מגיעה מלוא התמורה שסוכמה על פי ההסכם. יחד עם זאת הקיבוץ/מושב מוכן לשלם חלק מהסכום. לעיתים מעבר למה שהוא חושב שמגיע לקבלן. על אף שלא מדובר במלוא התמורה שסוכמה חוזית. ובלבד שלא ימצא עצמו מנהל מערכה משפטית מול הקבלן. אשר יתבע את יתרת הסכום שהוא סבור שמגיע לו על-פי ההסכם.

ליווי משפטי לקיבוץ / מושב.

במקרים אלו המלצתי הינה להחתים את הקבלן על מסמך. הידוע בשם "כתב ויתור", לפני ביצוע התשלום. לפיו בכפוף לקבלת התמורה אותה הקיבוץ מוכן לשלם. הוא מוותר על כל תביעה עתידית כנגד הקיבוץ בכל הקשור לפרוייקט. כתב ויתור, במקרה כזה ובמקרים רבים אחרים, הינו מסמך. שלא ניתן להמעיט מערכו. חשוב לנסחו באופן שיגן על הקיבוץ ולעיתים גם על צדדי ג' הקשורים לקיבוץ.  פסק דין שניתן לאחרונה (12.3.20)* בבית המשפט המחוזי בחיפה מוכיח זאת. ולהלן אסקור בפניכם את עיקריו.

תיאור מקרה – תביעת קבלן.

התובעת באותו עניין. שהינה חברה המתמחה בשאיבת מים ומי תהום, שאיבות הנדרשות במסגרת עבודות בניה. הגישה תביעה כספית כנגד שתי נתבעות. הנתבעת 2 היתה חברת בניה ויזמות, ובעלת קרקע עליה נבנה הבניין. שבשטחו בוצעה על-ידי התובעת עבודה (להלן: "הפרויקט"). עוד נטען, כי התובעת ביצעה עבודות שאיבה בפרויקט. מכח הצעת מחיר ששלחה ואושרה על ידי הנתבעת 1. לטענתה של התובעת רכשה ממנה הנתבעת 1 שירותים. אשר שוויים עמד על סך של 2,990,000 ₪. אך בפועל שולם לה סכום של כ-350,000 ₪ בלבד.

טענות הצדדים לגבי כתב ויתור.

בין טענותיה טענה הנתבעת 2 כי יש לסלק את התביעה נגדה על הסף נוכח כתב ויתור עליו חתמה התובעת המהווה גמר חשבון. ועל-פיו התובעת מוותרת על כל תביעה או טענה כלפי הנתבעת 2, בגין עבודות שבוצעו במסגרת הפרויקט.

מנגד טענה התובעת כי על-מנת לקבל תשלום הנוגע לעבודה שביצעה עבור הנתבעת 2, כפתה עליה הנתבעת 2 (כפיה כלכלית) לחתום על מסמך העדר תביעות. התובעת אכן חתמה על מסמך זה, תחת מחאה.

הנתבעת 1 ביקשה אף היא למחוק את התביעה נגדה על הסף, מאחר ולטענתה כתב הויתור חל גם בהתייחס לכספים שהנתבעת 1 היתה אמורה לשלם לתובעת.

דיון – כתב ויתור.

בפתח פסק דינו מביא בית המשפט ציטוט מלא של כתב הויתור. בבסיסו התחייבה התובעת כי כנגד ביצוע תשלום סך של 145,000 ₪ על ידי הנתבעת מס' 2 היא מוותרת ויתור מוחלט וסופי על כל תביעות ו/או טענות (קיימות ו/או עתידיות) מכל מין וסוג שהוא. זאת כנגד נתבעת 2 או מי מטעמה, בגין עבודות שביצעה התובעת עבור הנתבעת 2 ו/או עבור צד ג' שהתקשר עם נתבעת  2 במסגרת הפרוייקט.

בית המשפט קובע כי יש הבדל בכל הקשור בניסוח כתב הוויתור בין השאלה בהתייחס למי הוא חל, כאשר התובעת וויתרה על כל תביעה כנגד הנתבעת 2 או מי מטעמה. לבין השאלה בהתייחס למה נחתם כתב הוויתור, כאשר כתב הוויתור חל על כלל העבודות שבוצעו במסגרת הפרויקט.

לדעת בית המשפט, עולה מלשונו של כתב הוויתור, כי את הנתבעת 2 אין התובעת יכולה לתבוע, בהתייחס לתשלומים עבור עבודות כלשהן שבוצעו במסגרת הפרויקט. בין אם בוצעו ישירות עבור הנתבעת 2 ובין אם בוצעו עבור מאן דהוא אחר. אולם לא בהכרח כתב הוויתור חל גם על אפשרות התביעה כלפי הנתבעת 1, שכן שמה של הנתבעת 1 אינו מוזכר כמי שלא ניתן לתובעו.

בית המשפט קובע, כי כתב הוויתור אינו מסייג את האפשרות להגיש תביעה כנגד כל גוף שעבורו ביצעה התובעת עבודות כל שהן בפרויקט. הוא מסייג רק את האפשרות להגיש תביעה כנגד הנתבעת 2, ולכן בשלב זה אין מקום למחיקה על הסף של התביעה כנגד הנתבעת 1.

בית המשפט מציין כי בכל הקשור לכתב וויתור, כבר נפסק כי זה אינו חסין בפני טענות משפטיות-חוזיות, בכל הקשור לתוקפו המשפטי. וככל חוזה – כתב וויתור ניתן לפרשנות, וניתן להעלות כלפיו עילות חוזיות שונות.

פירוט נוסח כתב ויתור.

בענייננו, מציין בית המשפט, הצדדים חלוקים ביניהם האם כגרסת התובעת, היה צריך לציין ברחל בתך הקטנה כי התובעת לא תוכל לתבוע גם את הנתבעת 1. זאת במקרה שיהיה רצון שהתובעת תתבע את הנתבעת 1 על סכומים שזו האחרונה חייבת לה. או כגרסת הנתבעת 1, היה צריך לציין כי כתב הוויתור לא יחול לגבי חובותיה של הנתבעת 1 כלפי התובעת. מכיוון שהתובעת רצתה להשאיר לעצמה את האפשרות לתבוע את הנתבעת 1.

בית המשפט קבע כי מחלוקת זו צריכה בירור במסגרת ההליך המשפטי. ולכן לא יהיה נכון למחוק את התביעה כנגד הנתבעת 1 על הסף מבלי שזו הגישה כלל כתב הגנה. אשר בו תהא התייחסות למהות ההסכם שבין התובעת לנתבעת 1, לעבודה שביצעה התובעת עבור הנתבעת 1, ולסכומים ששולמו.

בכל הקשור לנתבעת 2 בית משפט מוסיף ודוחה את הטענה לכפייה כלכלית. וקובע כי לא התקיים בענייננו התנאי הקבוע. בסעיף 20 לחוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג-1973. לפי תנאי זה, יש לבטל את החוזה שנחתם בכפייה תוך זמן סביר. לאחר סיום הכפייה הנטענת. דבר אשר לא קרה במשך 5 חודשים עד להגשת התביעה. וזמן זה אינו סביר לדעת בית המשפט. לפיכך, התביעה כנגד הנתבעת מס' 2 נדחית על הסף.

*ת"א (מחוזי חי') 8591-08-19 ש.מ. שירותים א. שאיבות בע"מ נ' אריאל גבאי תשתיות בע"מ. (פורסם בנבו, 12.03.2020).

* המידע המופיע הוא כללי בלבד ואין בו בכדי להוות חוות דעת מוסמכת או ייעוץ מוסמך.

* "איילת רייך – משרד עורכי דין, נוטריון וגישור". מתמחה בקיבוצים, מושבים, תאגידים. בתחום המסחרי-חקלאי-מינהלי וענף הלול על כל שלוחותיו. עו"ד איילת רייך-מיכאלי משמשת כבוררת וכמגשרת במחלוקות.

הכותבת לא ייצגה מי מהצדדים אלא אם כן נכתב אחרת.

* אנו מזמינים אתכם לבקר באתר האינטרנט שלנו: WWW.AYELET-RAICH.CO.IL. ולעקוב אחרינו בפייסבוק: "איילת רייך – משרד עורכי דין נוטריון וגישור".

שיתוף:

תוכן העניינים

חדש

פוסטים קודמים

תחנת כוח לייצור חשמל בבאר טוביה

האם בגץ נעתר לבקשת המושבים והתערב בהחלטת הממשלה להקמת תחנת הכח? תחנת כוח. ביום 20.5.2014 ניתן פסק דין בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה

Call Now Button