מאמר זה פורסם ב"TheMarker – מגזין הזהב הירוק" 31.07.2022. קיראו המאמר מ-"TheMarker" – מגזין הזהב הירוק.
את הסנקציות שמטילה המדינה מכח חוק ההתיישבות היא מפנה ברובן אל מי שמחזיק בקרקע החקלאית. שנעשה בה שימוש חורג ללא היתר. אלא שפעמים
הפרת חוק ההתיישבות. לאחר שבשנים האחרונות הרשות המוסמכת הגבירה והחמירה את האכיפה. ציבור החקלאים מודע לסיכון הגדול שיש בהפרת הוראות חוק ההתיישבות החקלאית (סייגים
במסגרת טור זה עסקתי לא אחת במתחייב מהוראות חוק ההתיישבות החקלאית (סייגים לשימוש בקרקע חקלאית ובמים), תשכ"ז-1967. וכן בנוהל שפרסם משרד החקלאות ביום
יש שופטים בירושלים! אמר ראש הממשלה מנחם בגין לפני כ-40 שנה. וכך בדיוק הרגשתי עם קבלת פסק דינו של בית הדין האזורי לעבודה בירושלים
מזה שנים רבות שמשרדי עוסק בליווי קיבוצים, חקלאים ויזמים. בהתקשרויות המחייבות אישור הרשות המוסמכת לפי חוק ההתיישבות החקלאית תשכ"ז-1967, עד לקבלת ההיתר המיוחל לשימוש חורג.
חשיפה לתביעת עובד קבלן. קיבוצים, מושבים, חברי מושבים וחקלאים בוחרים להתקשר עם קבלנים על מנת שיעניקו להם שירותים שונים בתחומי חקלאות. תחת העסקה ישירה של
וירוסים אינם נחלתם של בני האדם בלבד. ואלו תוקפים גם את התוצרת החקלאית שמייצרים החקלאים וגורמים לנזקים כבדים. במקרה כזה משרד החקלאות צריך לנקוט בצעדים מהירים
פסולת חקלאית היא הפסולת הנוצרת בפעילות החקלאית ובתוכה פסולת אורגנית – פרש, פגרים ופסולת צמחית, ופסולת אי-אורגנית – פלסטיק ושאריות חומרי הדברה. בהתאם לאתר המשרד
כמי שמלווה משפטית את העוסקים בענפי החקלאות, לרבות ענף בעלי החיים/ אני נשאלת רבות אודות סוגיית הזכאות לקבלת פיצוי. לחקלאים שנאלצו להשמיד את בעל חיים