מזה שנים רבות שמשרדי עוסק בליווי קיבוצים, חקלאים ויזמים. בהתקשרויות המחייבות אישור הרשות המוסמכת לפי חוק ההתיישבות החקלאית תשכ"ז-1967, עד לקבלת ההיתר המיוחל לשימוש חורג.
חשיפה לתביעת עובד קבלן. קיבוצים, מושבים, חברי מושבים וחקלאים בוחרים להתקשר עם קבלנים על מנת שיעניקו להם שירותים שונים בתחומי חקלאות. תחת העסקה ישירה של
וירוסים אינם נחלתם של בני האדם בלבד. ואלו תוקפים גם את התוצרת החקלאית שמייצרים החקלאים וגורמים לנזקים כבדים. במקרה כזה משרד החקלאות צריך לנקוט בצעדים מהירים
פסולת חקלאית היא הפסולת הנוצרת בפעילות החקלאית ובתוכה פסולת אורגנית. – פרש, פגרים ופסולת צמחית, ופסולת אי-אורגנית – פלסטיק ושאריות חומרי הדברה. בהתאם לאתר המשרד
כמי שמלווה משפטית את העוסקים בענפי החקלאות, לרבות ענף בעלי החיים/ אני נשאלת רבות אודות סוגיית הזכאות לקבלת פיצוי. לחקלאים שנאלצו להשמיד את בעל חיים
נותני שירותים שונים, כדוגמת קבלני בנייה, גננות, תחזוקה, קטיף ועוד, מעסיקים עובדים במסגרת מתן השירותים עבורכם. כשברור לכם ולנותני השירותים כי לא מדובר בעובדים שלכם. (אלא
במסגרת טור זה עסקתי לא אחת בהוראות צו ההרחבה בענף החקלאות. צו זה מעניק לעובדים בחקלאות זכויות סוציאליות. מעבר לזכויות הקבועות בחוק. כגון זכות למענק
כמי שמלווה קיבוצים וגופים חקלאיים רבים, המעסיקים עובדים "מסתננים", אני ערה לקושי הרב שיצר "הסדר הפקדון". שנכנס לתוקפו בשנת 2017, הן אצל העובדים והן אצל
ליווי משפטי לאגודות שיתופיות. משרדי עוסק רבות. בסוגיות הקשורות למתחייב מהוראות חוק ההתיישבות החקלאית. (סייגים לשימוש בקרקע חקלאית ובמים), תשכ"ז-1967. (להלן: "החוק") ובהסדרת התקשרויות בהתאם לחוק. כך,
ככלל, הכלל התלמודי "המוציא מחברו עליו הראיה" חל על הצד התובע. ועליו חל הנטל להוכיח ולשכנע כי הסתברות נכונותה של גרסתו הינה יותר מ- 50%.
