חקלאות וחוק ההתיישבות

"ויקו לעשות ענבים ויעש באושים", בפסוק זה, הלקוח מספר ישעיהו (ה, ב), נפתח פסק דין שניתן לאחרונה (25.6.19) בבית המשפט העליון* ומצאתי לנכון לסקור בפניכם.

שטחים נרחבים משטחי הקיבוצים מוגדרים כקרקע חקלאית. בטוריי אני מרבה לסקור בפניכם את התפתחות הפסיקה בכל הקשור להקפדה על מניעת השימוש החורג בקרקע זו. בהתאם

תביעה נגד החלטת משרד החקלאות. פעמים רבות פונים אל משרדי לקוחות הנמנים על ציבור החקלאים, ביניהם קיבוצים. ומבקשים לדעת האם ניתן לתקוף בבית משפט החלטה

חקלאות. השאלה אם ניתן לסווג פעילות כפעילות חקלאית אם לאו, היא שאלה קריטית. זאת, בשל דיני התכנון והבנייה וחוק ההתיישבות. לפיהם, שימוש שאינו חקלאי אשר

ברור לכל כי סוגיית העסקתם של עובדים זרים רלוונטית מאוד לחקלאים. ודומה כי נכון להיום מרביתכם כבר מודעים לכך כי בסיום העסקתם של העובדים הזרים. אשר הועסקו,

סוגיית העסקתם של העובדים הזרים רלוונטית עד מאד לקיבוצים ומושבים. שעה שרבים מהם מעסיקים עובדים זרים בענפי חקלאות מגוונים והן בסיעוד. כפי שוודאי ידוע לכם

לצד פעילויות חקלאיות מובהקות (רפת, לולים, גד"ש וכו'), מפעילים קיבוצים רבים עסקים שהינם בתחום "האפור". והשאלה אם ניתן להגדירם כ"פעילות חקלאית" מוטלת בספק. אין צורך