חקלאות וחוק ההתיישבות

כמי שמלווה קיבוצים וגופים חקלאיים רבים, המעסיקים עובדים "מסתננים", אני ערה לקושי הרב שיצר "הסדר הפקדון". שנכנס לתוקפו בשנת 2017, הן אצל העובדים והן אצל

ליווי משפטי לאגודות שיתופיות. משרדי עוסק רבות. בסוגיות הקשורות למתחייב מהוראות חוק ההתיישבות החקלאית. (סייגים לשימוש בקרקע חקלאית ובמים), תשכ"ז-1967. (להלן: "החוק") ובהסדרת התקשרויות בהתאם לחוק. כך,

ככלל, הכלל התלמודי "המוציא מחברו עליו הראיה" חל על הצד התובע. ועליו חל הנטל להוכיח ולשכנע כי הסתברות נכונותה של גרסתו הינה יותר מ- 50%.

מעסיקים יקרים, היום, 22.3.2020 נכנסו לתוקף: תקנות שעת חירום (נגיף הקורונה החדש- הגבלת פעילות), התש"ף-2020. תקנות שעת חירום (הגבלת מספר עובדים במקום העבודה בשל התפרצות נגיף

לעיתים מבצעים קיבוצים השקעות כאלו ואחרות. על בסיס הסתמכותם והבנתם כי יקבלו תמיכה או החזר מאחד ממשרדי הממשלה (הבטחה שלטונית). כך גם סבר קיבוץ בדרום.

השאלה איזו פעילות נגדיר כ"פעילות חקלאית", או שימוש חקלאי, ובפרט מה ייחשב "גידול בעל חיים". מגיעה מעת לעת לפתחם של בתי המשפט שאת הכרעותיהם סקרתי

האם יש לראות במבקשת, ששטחה נלקח בהפקעה על ידי הוועדה המקומית, כחוכרת של המקרקעין, על אף שהסכם החכירה הסתיים, או שיש לראות בה כמי שמחזיקה

בצווי ארנונה של המועצות האזוריות, בתחומן מצויים הקיבוצים, מופיע חיוב בגין "קרקע תפוסה". על בסיס רכיב זה מחייבות המועצות את הקיבוצים בתשלומי ארנונה גבוהים. כאשר

"ויקו לעשות ענבים ויעש באושים", בפסוק זה, הלקוח מספר ישעיהו (ה, ב), נפתח פסק דין שניתן לאחרונה (25.6.19) בבית המשפט העליון* ומצאתי לנכון לסקור בפניכם.