לוגו איילת

זכות הקיזוז/ עו"ד איילת רייך מיכאלי

פעמים רבות פונים לקוחות למשרדי. בשאלה האם עומדת להם זכות קיזוז כנגד צד שני.  זכות זו הינה כלי רב עוצמה. והשימוש בה, במידה והדבר אפשרי, יכול לחסוך הליך משפטי ארוך ויקר.

לרוב הסיפור דומה: פלוני חייב כסף לאלמוני אולם יש לו טענות כלפי אלמוני המקימות לו זכות לקבלת כספים מאלמוני. לפיכך, מבקש פלוני לקזז את חובו כנגד הכספים שאלמוני חייב לו.

זכות קיזוז.

במדור זה ניתן סקירה תמציתית באשר לנסיבות בהן אפשר להפעיל את זכות הקיזוז. זכות הקיזוז יכולה לנבוע משני מקורות אפשריים:. האחד הוא מן ההסכם בין הצדדים. והשני הוא מכח הוראות חוק החוזים (חלק כללי) תשל"ג-1973 (להלן:"החוק"). במדור זה אתייחס לזכות הקיזוז הקנויה מכח החוק. אולם אדגיש כי על מנת להרחיב את קשת האפשרויות לשימוש בזכות הקיזוז מומלץ להתייחס אליה מראש בהסכם שבין הצדדים.

חוק החוזים.

המקור החוקי הרלוונטי להפעלת זכות הקיזוז הינו סעיף 53(א) לחוק. הקובע כי: "חיובים כספיים שצדדים חבים זה לזה מתוך עסקה אחת. והגיע המועד לקיומם, ניתנים לקיזוז בהודעה של צד אחד למשנהו; והוא הדין בחיובים כספיים שלא מתוך עסקה אחת, אם הם חיובים קצובים".

משמעות סעיף זכות קיזוז.

למעשה הסעיף קובע, כי קיזוז יכול להתבצע באחד משני מקרים בהודעה של צד אחד למשנהו: כאשר אלה חיובים כספיים קצובים והגיע המועד לקיומם. או כאשר הם חיובים כספיים (קצובים או שאינם קצובים) הנובעים מעסקה אחת והגיע המועד לקיומם.

הגדרות.

את הביטוי "חיוב קצוב" פירשה הפסיקה כסכום שאפשר לחשבו על פי חישוב אריתמטי פשוט. להבדיל, מסכום המבוסס על הערכה, השערה או אומדן[1]. כך למשל, חוב הנובע מפגיעה במוניטין או אובדן רווחים, אינו בגדר חיוב קצוב. שכן זה אי אפשר לחשבו בחישוב אריתמטי פשוט. את הביטוי "עסקה אחת" פירשה הפסיקה באופן שהכוונה הינה לעסקה מסחרית העומדת בפני עצמה. הניתנת לניתוק מסחרי מעסקה אחרת שבין אותם צדדים, גם אם קיימת מסגרת עסקית רחבה יותר ביניהם[2]. כך למשל, אם קיים בין צדדים "הסכם מסגרת" לשיווק, אך כל משלוח של סחורה הינו עסקת מכר עצמאית בין הצדדים. הניתנת לניתוק מהסכם המסגרת. אזי אין המדובר בעסקה אחת. חשוב להדגיש, כי הפסיקה קבעה כי ההבחנה בין עסקה אחת לעסקאות נפרדות הינה שאלה עובדתית. אשר בוחנים אותה על פי עובדותיו של כל מקרה לגופו[3].

הודעת זכות קיזוז.

במידה והמקרה חוסה תחת אחת משתי אפשרויות הקיזוז, יש לשים לב כי קיימים שני תנאים נוספים להפעלת זכות הקיזוז מכח החוק. האחד הוא שהגיע מועד פירעונם של החיובים, והשני שניתנה הודעה בדבר הקיזוז לצד השני. לעניין מתן ההודעה יודגש, כי "אין קיזוז ללא הודעת קיזוז". ואולם, הכלל כפי שהותווה בפסיקה הוא, כי אין מחמירים בנוגע לדרך מתן ההודעה. בעניין זה נפסק[4] כי אין הכרח שההודעה תינתן בצורה פורמאלית מסוימת (כגון בכתב), אלא אם כן הותנה כך במפורש בחוזה בין הצדדים. עוד נפסק[5] כי בנסיבות מתאימות אף התנהגות יכולה להוות הודעה מספקת.

 

* "איילת רייך – משרד עורכי דין נוטריון וגישור" מתמחה בקיבוצים, מושבים, תאגידים ובתחום המסחריחקלאי.

* המידע המופיע הוא כללי בלבד ואין בו בכדי להוות חוות דעת מוסמכת או ייעוץ מוסמך.


[1] עו"ד אירית מרקס, תרופות בדיני חוזים הלכה ומעשה, עמ' 664.

[2] עא 725/87 חברת ביר-טל סחר מזון בע"מ נ' חברת אוליבס בע"מ פ"ד מד(1), /77.

[3] עא 1776/97 ליבוביץ- בית מלאכה לתפירה נ' גדעון אוברזון- תעשיות אונה (1976) בע"מ נד(3) 49.

[4] עא 636/89 ד"ר אברהם כחולי נ' בנק ברקליס – דיסקונט בע"מ פ"מ מה(3) 267

[5] שם.

שיתוף:

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב telegram
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email

תוכן העניינים

חדש

פוסטים קודמים

בניית יחידות ל- השכרה בשטח הנחלה

אני מתגורר במושבה. משפחתי בעלת משק חקלאי. בנחלה קיים מבנה חקלאי בגודל 260 מ"ר. המבנה בעל היתר ונמצא בשטח המותר לבנייה (חלקה א'). אני מעוניין

יחסי עבודה ב"קיבוץ המתחדש".

שאלה: האם מתקיימים יחסי עבודה בין החבר לקיבוץ שהפך ל"קיבוץ מתחדש"?   תשובה: סוגיית יחסי העבודה בין חבר ל"קיבוץ מתחדש" מגיעה, מעת לעת, לפתחם של

פיצויים בגין הפקעת חלקה ב'

האם רשאית האגודה לבצע הפקעת חלקה ב' מחבר מבלי לתת לו חלקה חלופית?. האם על האגודה להעניק לחבר פיצוי בגין המחוברים שהיו על גבי הקרקע

Call Now Button