הלכה ידועה היא כי בטרם יפוטר עובד, מחובתו של המעסיק לקיים הליך שימוע ובמסגרתו לאפשר לו להציג טענותיו ולשקול אותן בלב פתוח ובנפש חפצה. הפעם אסקור בפניכם פסק דין שניתן לאחרונה בבית הדין הארצי לעבודה*. הדן בהליך סיום יחסי העבודה בין קיבוץ לחבר ששהה בחופשה. פסק הדין מחדד את חשיבותו של קיום הליך פיטורים כדין, ובכללו השימוע, דווקא בסביבה הקיבוצית.
תיאור מקרה – אובדן עבודה.
באותו עניין עבד המערער, יליד הקיבוץ, בתפקיד "מנהל ענף בינוי ותחזוקה" בקיבוץ מספר שנים. לבקשתו, שונה מעמדו מ"חבר קיבוץ" ל"חבר קיבוץ במעמד חופשה מיוחדת" והוא עבר להתגורר במקום אחר. בהתאם לכך נכרת עימו הסכם עבודה כשכיר. ביום 19.9.12 פרסם הקיבוץ "מכרז למנהל/ת ענף בינוי ואחזקה בנען". ארבעה מועמדים, וביניהם המערער, הגישו מועמדותם למכרז. צוות המינוי מטעם הקיבוץ הודיע לכל ארבעת המועמדים כי אינם עומדים בדרישות הסף שנקבעו במכרז ופנה לפרסום "מכרז חיצוני". המערער השיג על החלטת צוות המינוי, ובעקבות זאת זומן לראיון. בסופו של דבר החליט הצוות שלא לקבל את המערער לתפקיד, ונמסר לו מכתב פיטורים.
בגין תקופת העבודה וסיומה הגיש המערער את תביעתו כנגד הקיבוץ, בה עתר, בין השאר, לפיצוי בגין פיטורים שלא כדין.
תביעה בעניין שימוע.
בית הדין האזורי לעבודה** דחה את תביעת החבר על כל רכיביה ואף חייבו בתשלום 20,000 ₪ כהוצאות משפט לקיבוץ. על פסק דין זה הגיש החבר ערעור לבית הדין הארצי לעבודה.
בחלק העיקרי של פסק הדין בערעור בחן בית הדין את שאלת תקינות הליך הפיטורים של המערער. ובכלל זה האם ניתנה למערער זכות טיעון וקויימה חובת השימוע. בהקשר זה מחליט בית הדין לקבל את הערעור. וקבע כי אכן נפלו פגמים המצדיקים הענקת פיצויים למערער. בית הדין קובע כי אין לקבל את טענת הקיבוץ. כי נוכח העובדה שמדובר בהחלטה שלא לחדש את מינויו של המערער, לא הייתה כל חובה על הקיבוץ לקיים שימוע למערער. נקבע כי לאחר שהמערער הועסק במשך כ-11 שנים בתפקיד. וגם אם ידע על הכוונה לפרסם מכרז, הייתה לו ציפייה לגיטימית להמשך העסקה בקיבוץ. על כן, התוצאה שיש להחלטה שלא להמשיך את העסקתו של המערער בתפקידו היא כי היה על הקיבוץ לזמנו לשימוע בהליך ראוי. דהיינו להעמידו מבעוד מועד על כך שהקיבוץ שוקל שלא לחדש את המינוי, תוך פירוט מלוא הנימוקים לכך.
שימוע.
טענת הקיבוץ כי הראיון שנעשה למערער היה בבחינת שימוע נדחתה. נקבע כי עיון בפרוטוקול הראיון מלמד כי הוגדר כראיון בלבד. וזאת לאחר שלמעשה הודיעו למערער כבר כי אינו עומד בתנאי המכרז ולאחר שפורסם המכרז החיצוני לתפקיד. הראיון נפתח בצורך לנקות את האוירה. ומתוכנו ניתן ללמוד כי מטרתו הייתה לעמוד על הכשלים במכרז עליהם הצביע המערער. באופן שמילא את תפקידו עד אותה עת ובשיפור התפקוד בעתיד. למערער לא נמסר מכתב זימון לאותה פגישה, שבו מפורטות הטענות נגדו בטרם החלטה על פיטוריו. וממילא גם לא צוין כי מדובר בשיחת שימוע. לכן, לא יכול היה המערער להתכונן כראוי, ככל שאכן מטרתה של הפגישה הייתה לקיים לו שימוע. כמו כן, הפרוטוקול לא נמסר למערער בסמוך לאחר הריאיון, אלא רק במצורף לכתב ההגנה.
נסיבות הפיטורין.
בית הדין מציין כי הההודעה על הפסקת עבודתו נמסרה למערער אחר הצהריים ביום חמישי. על מדרכה בסמוך למשרד מנהל הקיבוץ, וזאת לעיני עוברים ושבים. תוך אמירה שעליו להחזיר את הרכב והטלפון הנייד שברשותו עד ליום ראשון. בנסיבות אלו, אשר הקיבוץ אינו מכחישן, יש יותר מאשר טעם לפגם. הרושם הוא, כך קובע בית הדין, כי אופן מתן ההודעה למערער על הפסקת העבודה גורמת להשפלה גדולה. ובפרט כאשר זה נעשה לאחר שנות עבודה כה רבות בקיבוץ, ולעיני עוברים ושבים.
תום לב.
בית הדין קובע כי כלל הנסיבות שנמנו לעיל. גרמו לכך שהפגמים בהליך השימוע לא רק פגעו בזכותו של המערער להליך שימוע ראוי. אלא גם העצימו את עגמת הנפש ותחושת הפגיעה בכבוד שנגרמו למערער כתוצאה מפיטוריו. תוך הפרת חובת תום הלב בה חב הקיבוץ כלפי המערער. בכל הנוגע לדרך ביצוע הפיטורים באופן הוגן ומכבד. עוד הדגיש בית הדין כי יש לזכור שעסקינן בקיבוץ שהינו אגודה שיתופית וטיב הקשר בין חבריו הוא הדוק יותר. בנסיבות כאלו, נדרשת רגישות להשלכותיו של אקט הפיטורים. שעשויות להיות קשות במיוחד בסביבה סגורה דוגמת קיבוץ, כל זאת כחלק מחובת תום הלב בה מחויב המעסיק כלפי עובדו.
פסק הדין – פיצויים בשל פגמים בעריכת שימוע.
בהתחשב במכלול נסיבות העניין. – מהות הפגם שנפל בפיטורי המערער – אי עריכת שימוע. והפרת חובת תום הלב בדרך ביצוע הפיטורים תוך גרימת עגמת נפש למערער. – מגיע בית הדין לכלל מסקנה כי יש לחייב את הקיבוץ לשלם למערער פיצוי בגין נזק שאינו ממוני. בסך של 75,000 ₪ ולחייבו בסך נוסף של 35,000 ₪ בגין הוצאות משפט. ללא ספק, קיום הליך פיטורים כדין והקפדה על המתחייב מהדין והפסיקה ימנע חשיפה משפטית. ועל כן רצוי לקבל ליווי משפטי מתאים.
* ע"ע (ארצי ) 22305-02-15 טל חזון נ' קיבוץ נען (פורסם בנבו, 08.06.2017)
** סע"ש (ת"א) 29063-02-13 טל חזון נ' קיבוץ נען (פורסם בנבו, 15.1.2015).
* המידע המופיע הוא כללי בלבד ואין בו בכדי להוות חוות דעת מוסמכת או ייעוץ מוסמך.
= "איילת רייך – משרד עורכי דין, נוטריון וגישור" מתמחה בקיבוצים, מושבים, תאגידים, בתחום המסחרי-חקלאי-מינהלי וענף הלול על כל שלוחותיו. עו"ד איילת רייך-מיכאלי משמשת כבוררת וכמגשרת במחלוקות.
* אנו מזמינים אתכם לבקר באתר האינטרנט שלנו: WWW.AYELET-RAICH.CO.IL, ולעקוב אחרינו בפייסבוק: "איילת רייך – משרד עורכי דין נוטריון וגישור".
