כל הפוסטים בדיני עבודה

חברות, קיבוצים ומושבים, כמו הרבה מעסיקים אחרים, נעזרים בשירותיהם של חברות כח אדם ו/או קבלנים בכדי לאייש תפקידים הן בצד

המעסיקים במשק, סובלים בתקופה קשה זו של התפשטות מגפת הקורונה, מחוסר מתמיד בכח אדם, בין השאר בשל כך כי עובדים

נותני שירותים שונים, כדוגמת קבלני בנייה, גננות, תחזוקה, קטיף  ועוד מעסיקים עובדים במסגרת מתן השירותים עבורכם כשברור לכם ולנותני השירותים

במסגרת טור זה עסקתי לא אחת בהוראות צו ההרחבה בענף החקלאות. צו זה מעניק לעובדים בחקלאות זכויות סוציאליות, מעבר לזכויות

מעת לעת פונים למשרדי מרכזי משקים ומנהלי ענפים בקיבוצים ומזכירי מושבים ומספרים על עובד שכושר העבודה שלו נפגע כתוצאה מאירוע

מהם התנאים להוצאת עובד לחל"ת? מהן הזכויות והחובות של העובד ושל המעסיק עת יוצא העובד לחל"ת? לאור מגפת הקורונה שאלות

כמי שמלווה קיבוצים וגופים חקלאיים רבים, המעסיקים עובדים "מסתננים", אני ערה לקושי הרב שיצר "הסדר הפקדון" שנכנס לתוקפו בשנת 2017,

ככלל, הכלל התלמודי "המוציא מחברו עליו הראיה" חל על הצד התובע, ועליו חל הנטל להוכיח ולשכנע כי הסתברות נכונותה של

סוגיית ה"התעמרות בעבודה" שבה ומעסיקה את בתי הדין לעבודה, ונראה שכך ימשיך, לאור המגמה להפוך את סביבת העבודה לנעימה בה

ככלל, הכלל התלמודי "המוציא מחברו עליו הראיה" חל על הצד התובע, ועליו חל הנטל להוכיח ולשכנע כי הסתברות נכונותה של