ללא ספק בית המגורים מהווה את אחד מהנכסים היקרים ביותר לאדם, הן לכיסו והן לליבו. על רקע זה אנו עדים למחלוקות בין קיבוצים, בעלי הזכויות, לבין
ללא ספק בית המגורים מהווה את אחד מהנכסים היקרים ביותר לאדם, הן לכיסו והן לליבו. על רקע זה אנו עדים למחלוקות בין קיבוצים, בעלי הזכויות, לבין

פנתה אליי חגית ולאחר שהציגה עצמה כמי שמתגוררת מזה שנים באגודה שיתופית בדרום הארץ שיתפה.- אני יודעת שדרך המלך להתקבל לחברות בקיבוץ היא הגשת בקשה
פנה אלי חבר קיבוץ ממרכז הארץ. אשר מעוניין להציע את מועמדותו לתפקיד מרכז המשק בקיבוץ. וביקש לדעת מהם הכללים החלים על בחירתו. והאם יכול להיות
פגש אותי מנהל הבריכה באחד הקיבוצים על מנת לקבל ייעוץ בעניין רשיון העסק לבריכה. אגב שיחה הוא טען בפניי "אני יחליט מי נכנס לבריכת הקיבוץ
בקיבוץ פלוני התפנה מבנה ציבור והקיבוץ רוצה לבצע שימוש בנכס. הקיבוץ מבקש להפכו לדירת מגורים לאחר שישפץ את המבנה שיפוץ פנימי. האם הדבר אפשרי? נתחיל

פנה אליי נסער מרכז המשק של אחד מהקיבוצים שמשרדי מייצג באופן שוטף: "איילת, אני מבקש לערער על החלטה שיפוטית שנתן רשם האגודות השיתופיות. בקשר לפירוק
מעטים הם הקיבוצים שהמילה "תיאגוד" זרה להם. על פי רוב מתואגדים עסקי הקיבוץ גם על מנת לצמצם החשיפה המשפטית של הקיבוץ. עם זאת "תיאגוד" אינה

"זכינו לביקור" דיווח לי מרכז המשק של קיבוץ בדרום הארץ. עוד לא חלפה יממה ופנה אליי מרכז משק של קיבוץ נוסף "זכינו לביקור". ואכן, נציגים
לאחרונה (12.1.17) פרסם רשם האגודות השיתופיות גילוי דעת. בעניין הועדה לצרכים מיוחדים בקיבוץ מתחדש*. מפאת חשיבות הדברים לכלל הקיבוצים בחרתי להקדיש טורי לנושא. ולהביא בפניכם
האם מוטלת על קיבוץ חובה לקבל בת משק בעלת צרכים מיוחדים כחברת קיבוץ. או לחלופין כתלוית חבר קיבוץ? – זו השאלה שעמדה להכרעה בפני בית