פגש אותי מנהל הבריכה באחד הקיבוצים על מנת לקבל ייעוץ בעניין רשיון העסק לבריכה. אגב שיחה הוא טען בפניי "אני יחליט מי נכנס לבריכת הקיבוץ ומי לא". "יש שלט בכניסה לבריכה: הכניסה לבריכה מותרת רק לחברי הקיבוץ ואורחיהם, ולכן אני יחליט". עניתי- זה לא מספיק. וסיפרתי על פסק דין שניתן לאחרונה בבית משפט לתביעת קטנות בחיפה*. במסגרתו נדונה השאלה האם השלט בכניסה לבריכה מעניק לקיבוץ רשות לבצע "מיון" בין הבאים בשערי הבריכה? נראה לי שסקירת פסק הדין עשויה לעניין גם אתכם הקוראים לעניין סילוק מהבריכה..
תיאור מקרה – סילוק מהבריכה.
באותו מקרה הגיעו התובעים וחבר נוסף לבריכת הקיבוץ במטרה לבלות בה. התובעים רכשו כרטיסי כניסה, עברו בדיקות ביטחוניות ונכנסו לשטח הבריכה. בעודם תרים אחר מקומות ישיבה, ניגש אליהם מנהל הבריכה. והחל לתחקרם לעיני כל הנוכחים במקום. התובעים השיבו לשאלותיו ומסרו לו פרטים לפי בקשתו. בתום התשאול ביקש מנהל הבריכה מהתובעים לעזוב את שטח הבריכה. בטענה כי הפקיד בכניסה טעה בכך שמכר להם את הכרטיסים. ועל כן הם מתבקשים לעזוב את המקום ולקבל את כספם חזרה.
טענת התובעים – הפרת חוזה.
התובעים טענו כי יש לראות ברכישת כרטיסי הכניסה לבריכה כדין והכניסה לשטחה, ככריתת חוזה מחייב בינם לבין הקיבוץ. חוזה זה הופר על ידי הקיבוץ שלא כדין ועל כן הם זכאים בפיצוי על פי חוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), תשל"א- 1970 (להלן: "חוק החוזים תרופות").
טענות הנתבע – הקיבוץ.
מנגד טען הקיבוץ, כי הוא אגודה שיתופית חקלאית. אשר בשטחה הוקמה ומופעלת בריכת שחייה לשימוש חברי הקיבוץ, תושביו ועובדיו בלבד. ככזו, מהווה הבריכה בריכה פרטית השייכת לקיבוץ. והכניסה אליה מותרת רק לחברי הקיבוץ, תושבי המקום, עובדיו ואורחיהם בלבד. דבר זה מובא מפורשות לידיעת כל באי הבריכה. באמצעות שלט מאיר עיניים התלוי בכניסה לבריכה. נטען כי התובעים התעלמו מהשלט המוצב בכניסה לבריכה. וביקשו לקנות כרטיסי כניסה לבריכה. הקיבוץ הכחיש כי סילוקם של התובעים ממתחם הבריכה היה מטעמי אפליה עדתית, או סיבה אחרת. עוד טען הקיבוץ כי מכירת הכרטיסים לבריכה אינה יוצרת "חוזה מחייב". ולחילופין, כי אותו חוזה נכרת עקב טעות אנוש של פקיד הקבלה בכניסה. ולפיכך הייתה נתונה לקיבוץ הרשות לבטל את החוזה בשל אותה טעות.
דיון – הפרת הסכמה חוזית.
בפסק דינו קבע בית המשפט כי משהגיעו התובעים לאשנב הכניסה וביקשו לקנות כרטיסי כניסה לבריכה. ומשפקיד הקבלה מכר לתובעים כרטיסי כניסה. נוצרה בין הצדדים התקשרות חוזית למתן שירות. משנשללה מהם רשות השהייה במקום, הפר הקיבוץ את ההסכמה החוזית שנכרתה בין הצדדים.
עדות שאינה אמינה בעניין הסילוק מהבריכה.
בית המשפט התרשם כי עדותו של מנהל הבריכה אינה אמינה. וכי סילוקם של התובעים לא נבע כטענתו בשל טעות אלא מטעמים אחרים. כך, בית המשפט התפלא מדוע לא ניתן היה, אם דובר בטעות, להתייחס לתובעים כאל אורחים חד פעמיים?. נקבע כי חזקה על הקופאי, כי הוא מכיר היטב, לפחות כמו מנהל הבריכה, את הנחיות הקיבוץ. ואת השלט המדובר. ואם החליט שהוא מוכר לתובעים כרטיס היה זה בשל הסיבה הפשוטה שאין אמת בגרסת מנהל הבריכה. כלומר, אין ממש בשלט הניצב במקום. והלכה למעשה מאפשר הקיבוץ מכירה וכניסה לבריכה גם לאורחים חיצוניים.
אפליה.
בית המשפט התרשם כי השלט מוצב במקום כשסתום בטחון כביכול. על מנת לשמש בסיס להסתמכות הקיבוץ, במקרה המתאים לו, להחרגת אוכלוסיות מסוימות. כאשר בפועל המציאות כאמור שונה. והקיבוץ באמצעות מנהל הבריכה, בוחר מי "שייך" ומי "לא שייך" למקום.
הפרה שלא בתום לב.
כפועל יוצא ממסקנה עובדתית זו, לא יכול הקיבוץ לטעון להתקיימותה של 'טעות' המאפשרת לו לבטל את החוזה שנקשר בין הצדדים. המסקנה היא כי החוזה הופר ע"י הקיבוץ הפרה יסודית שלא כדין, שהתבטאה בשלילת שהיית התובעים בתחומי הבריכה. התנהגות זו עומדת בסתירה לחובת תום הלב החלה על הקיבוץ ומעניקה לתובעים סעד של פיצוי הן בשל הפרתו היסודית של ההסכם והן בשל הפרת חובת תום הלב.
חוויית הסילוק מהבריכה.
עוד נקבע כי מעדות התובעים עלה כי הפרת ההסכם גרמה להם לחוות חוויה קשה ומשפילה, עת נאלצו לעבור תחקור מביך לעיני כל ולצאת מהמתחם. הוויכוח שהתפתח בין מנהל הבריכה לבין התובעים באותו מעמד, סילוקם מהמקום עם איש בטחון, כל אלה היו ללא ספק לא נעימים לתובעים בלשון המעטה. התובעים חוו השפלה בוטה וגסה לעיני כל באי הבריכה, רגשותיהם נפגעו, וכבודם נרמס. בית המשפט קובע כי הפגיעה בכבודם של התובעים כבני אדם, על רקע הנסיבות העובדתיות של המקרה נשוא דיוננו, אינה רק פגיעה בשמם הטוב והלבנת פניהם ברבים, אלא נוגע גם בתחושות של אפליה קיפוח ויחס משפיל, כנטען ע"י התובעים. נקבע כי גם בגין כך זכאים התובעים לפיצוי.
*תק (חי') 3422-11-15 צחי משה נ' קיבוץ כברי בפני כב' השופט שלמה בנג'ו (פורסם בנבו, 13.10.2016).
* המידע המופיע הוא כללי בלבד ואין בו בכדי להוות חוות דעת מוסמכת או ייעוץ מוסמך. הכותבת לא ייצגה מי מהצדדים אלא אם נרשם אחרת.
* "איילת רייך – משרד עורכי דין, נוטריון וגישור" מתמחה בקיבוצים, מושבים, תאגידים, בתחום המסחרי-חקלאי-מינהלי וענף הלול על כל שלוחותיו. עו"ד איילת רייך-מיכאלי משמשת כבוררת וכמגשרת במחלוקות.
* אנו מזמינים אתכם לבקר באתר האינטרנט שלנו: WWW.AYELET-RAICH.CO.IL, ולעקוב אחרינו בפייסבוק: "איילת רייך – משרד עורכי דין נוטריון וגישור".
