תיאור מקרה – קורונה.
העת הזו מייצרת דילמות רבות אצל מעסיקים ביחס לעובדים המסרבים להתחסן בחיסון הקורונה. כפי שכתבתי בעבר קיימת אי ודאות משפטית בנושא. כיון שטרם גיבשו הלכות מחייבות בעניין. יחד עם זאת, ככל שחולף הזמן בתי הדין עוסקים יותר ויותר בסוגיה. מצאתי לנכון לעדכן אתכם בדבר החלטה שנתנו ממש לאחרונה. ועוסקת בשאלת חובתו של מעסיק להשיב לעבודה עובד המסרב להתחסן*. אותו עניין עסק בעובדת אשר לא התחסנה נגד נגיף הקורונה. העובדת אינה מקבלת קהל במסגרת עבודתה. אך מצויה באותו חלל עם עובדים אחרים. אליו מגיעים גם גורמים שאינם עובדים במחלקה שלה. כמו כן, במקום עבודתה מצויים גם עובדים מבוגרים ובעלי גורמי סיכון רלבנטיים לחשיפה לקורונה.
לאחר החזרה לשגרת עבודה מלאה פירסמו הודעה לכל העובדים. לפיה לא יתירו "בשלב זה" כניסה של גורמים חיצוניים לרבות עובדים, ללא תעודת מתחסן או מחלים. ועד העובדים שיתף פעולה עם ההודעה הנ"ל.
סרבנות חיסון קורונה.
כיוון שהעובדת הודיעה שאינה מחוסנת הבהירו לה כי תורחק מעבודתה באופן זמני, תוכל לנצל את ימי החופשה בתשלום ולאחר מכן תשהה בחל"ת.
בחלוף הזמן, לאור ביטול התו הירוק והתו הסגול פנה נציג הועד למנכ"ל. ודרש את השבת כל העובדים שיצאו לחל"ת כפויה בשל כך שלא חוסנו. בפועל השיבו לעבודתם רק עובדים שלא קיבלו חיסון מטעמים רפואיים.
העובדת פנתה לבית הדין לעבודה בבקשה לסעד זמני להשבתה לעבודתה.
דיון: זכויות שונות באשר למתנגדי חיסון הקורונה.
בית הדין קובע כי בכל ההליכים שהגיעו לבתי הדין ונגעו לאיזון שבין זכויותיו של עובד שלא להתחסן. לאלו של המעסיק להציב מגבלות/דרישות לאותו עובד. קבעו בתי הדין כי קיימת זכות לעובד להחליט שלא להתחסן. ואף קיימת לו זכות להחליט שלא לערוך בדיקת קורונה. זכויות אלה הן נגזרת של הזכות לכבוד, הזכות לפרטיות וחופש העיסוק. אל מול זכויות אלה ציינו את הזכות לחיים ולבריאות של יתר עובדי המעסיק. ואף זכותם של עובדים אלו לעבוד. כמו כן הזכירו את זכותו ואף חובתו של המעסיק לשמירת חייהם ובריאותם של כלל עובדיו. והפררוגטיבה הניהולית שלו אשר שואבת מזכות הקנין המוגדרת אף היא בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו.
בתי הדין קבעו כי באיזון בין זכויות מתנגשות יש לקבוע ולו לצורך הליכי ביניים. כי אין עדיפות לזכויות העובד שאינו מתחסן על פני זכויותיהם של עובדים אחרים. וכן לקוחות ומקבלי שירותים מהמעסיק וכן על זכות המעסיקים. לכן, ככל שמסרב עובד להתחסן, יש להתנות עבודתו בפועל במקום העבודה בעמידה בדרישות בריאותיות. ובכלל זה בדיקות קורונה תקופתיות.
סרבנית החיסון הנוכחית.
יחד עם זאת, בית הדין קובע כי העניין בו הוא דן שונה. כיוון שהעובדת כן נתנה את הסכמתה. הן לביצוע בדיקות קורונה תקופתיות. ואף לישיבתה בחדר מבודד או עם קירות פרספקט. עוד היא הביעה נכונות לעטות מסכה כל שעות עבודתה. לאור האמור קובע בית הדין. כי על כפות המאזניים מן העבר האחד זכותה של העובדת לממש עצמה בעבודה בפועל. כמו כן, זכותה להתפרנס בכבוד. כאשר בעניינו העובדת נפגעת כלכלית שעה שאינה מקבלת דמי אבטלה. לאור שינוי המצב החוקי מחודש 6/21. ומשלמים לה שכר על חשבון ימי חופשה שטרם צברה. ולמעשה הופכים להיות חוב של העובדת כלפי מעסיקה. כמו כן זכותה של העובדת לבהירות בכל הנוגע לעצם העסקתה. מן העבר השני– הזכות לחיים ולבריאות של כל העובדים ואחרים. כאשר לפי נייר עמדה של משרד הבריאות העובדת עלולה לסכן גם מי שקיבל חיסון באם תחלה.
בית הדין ער לכך כי אנו חיים במציאות משתנה ומורכבת המחייבת את העובדים והמעסיקים בגמישות בהפעלת שיקול הדעת ובהערכות למצבים משתנים תכופות ולכך כי פתרון מסוים עשוי להחשב סביר ומדתי בנקודת זמן אחת אך לא כזה בנקודת זמן אחרת.
דיון בית הדין בנושא שיקולי המעסיק.
מסקנתו של הבית הדין הינה כי במקרה זה המעסיק לא הפעיל כל שקול דעת לבחינת האיזונים בין נזקי הצדדים. המעסיק לא איזן ולא ניסה לאזן בפועל בין הנזקים אשר עומדים בפני עובדת בחל"ת, לבין הנזקים לו ולעובדיו ככל שתשוב מחל"ת, אלא הוא משקף עמדה לפיה מי שלא התחסן אינו יכול לעבוד אצלו בכל מצב ובכל תנאי. בית הדין קובע כי המעסיק לא פעל במידתיות וסבירות כמתחייב, וכי בפועל משתקפת מעמדתו כוונת פיטורין כיוון שאי אפשר להותיר עובד במצב חל"ת לתקופה בלתי מוגבלת עד שתחלוף המחלה וסיכוניה מהעולם. מצב של חל"ת פוגע בזכות העובד לממש את עצמו וממוטט את הקרקע תחת חופש העיסוק וזכות העובד לעצב את חייו המקצועיים- שכן אינו יודע מתי אם בכלל ישוב לעבודה ומה הצעדים שעליו לנקוט עקב כך. בית הדין קובע כי על המעסיק להפעיל שיקולים ענייניים ביחס לעובד בלתי מתחסן.
ביה"ד אינו מתעלם מכך כי עובד בלתי מחוסן יוצר "מעמסה" על המעסיק המחייבת אותו להתארגנות אחרת על מנת שלא יסכן אחרים, אך קובע כי בלתי אפשרי לפטור לחלוטין מעסיק מלעסוק בהתאמות המתחייבות א-פריורי ועליו להפעיל שיקול דעת ענייני ובתום לב של האפשרויות העומדות בפניו.
סיכום: התחשבות בזכויות סרבני חיסון הקורונה.
בית הדין קובע כי בנסיבות העניין המעסיק לא פעל בסבירות ובמידתיות עת מנע מהעובדת מראש וללא הגבלת זמן ובלא כל תנאי למעט התחסנות, חזרה לעבודתה. וקובע כי על המעסיק לפעול בתום לב, ללא שקולים זרים, לבחינת התאמות השבת העובדת לעבודתה.
בהזדמנות זו אאחל לכל קוראיי הנאמנים שנה טובה ומתוקה, שנת בריאות, שלווה ונחת!
*סעש (י-ם) 15897-06-21 רבקה אהרוני-מפעל הפיס (נבו 6.7.2021)
* המידע המופיע הוא כללי בלבד ואין בו בכדי להוות חוות דעת או ייעוץ.
= "איילת רייך – משרד עורכי דין, נוטריון וגישור" מתמחה בקיבוצים, מושבים, תאגידים, בתחום המסחרי-חקלאי-מינהלי דיני עבודה וליטיגציה. עו"ד איילת רייך-מיכאלי משמשת כבוררת וכמגשרת במחלוקות.
הכותבת לא ייצגה מי מהצדדים אלא אם כן ציינו אחרת.
* אנו מזמינים אתכם לבקר באתר האינטרנט שלנו: WWW.AYELET-RAICH.CO.IL, ולעקוב אחרינו בפייסבוק: "איילת רייך – משרד עורכי דין נוטריון וגישור".
