"חוק השקיות" וחנויות הקיבוצים

קיבוצים רבים מחזיקים ב"מכולת" המוכרת דברי מזון וטובין אחרים. וכן ב"חנויות מפעל" למיניהן. שהינן חנויות קמעוניות המוכרות את תוצרי המפעל שבתחום הקיבוץ ובבעלותו. כחלק מהטיפול המשפטי שמשרדנו מעניק ללקוחותיו הקיבוצים אנו מלווים גם את החנויות הללו. שבעניינן צפות ועולות סוגיות משפטיות מעת לעת. כך למשל, במסגרת טור זה עסקתי בעבר בהשלכותיו של "חוק המזון" על החנויות בקיבוצים. לאחרונה פנה אלי מנהל מפעל. ושאל מה משמעותו של "חוק השקיות" לצמצום השימוש בשקיות חד פעמיות שנכנס לתוקף לאחרונה. והאם גם החנויות בקיבוץ מחוייבות לגבות תשלום בגין השקיות אשר הלקוחות עושים בהם שימוש. בשל הבלבול הקיים בנושא זה, בחרתי לסקור בפניכם, בתמצית, את הוראות החוק.

שמו הרשמי של החוק המדובר הוא: החוק לצמצום השימוש בשקיות נשיאה חד–פעמיות, התשע"ו – 2016 . להלן נקרא לו בקיצור "החוק".

"חוק השקיות".

מטרת החוק חשובה ומודגשת בסעיף 1 לחוק במילים אלו: "מטרת חוק זה להביא לצמצום השימוש בשקיות נשיאה. כדי להפחית את כמות הפסולת הנוצרת בעקבות השימוש בהן ואת ההשפעות הסביבתיות השליליות של פסולת זו. בין השאר באמצעות הגבלת החלוקה של שקיות נשיאה חד-פעמיות בידי עוסקים בלא תמורה. ובאמצעות הטלת היטל בעד מכירתן. והכול לשם הבטחת קיומה של סביבה נאותה, בהתאם לעקרון הזהירות המונעת. להגנה על המגוון הביולוגי, למניעה ולצמצום של מפגעים סביבתיים ובריאותיים. לשיפור איכות החיים והסביבה, למען הציבור ולמען הדורות הבאים".

היטל על שקיות חד פעמיות.

החוק מגדיר כי שקית נשיאה חד-פעמית היא שקית נשיאה שעובייה הוא בין 20 ל-50 מיקרון. בעניין שקיות אלו קובע החוק כי קמעונאי גדול ישלם, בעד כל שקית נשיאה חד-פעמית שמכר, היטל בסכום של 8.54 אגורות. קמעונאי גדול הכוונה למי שיש לו 3 חנויות לפחות. שסך מחזור המכירות שלהם יחד עולה על 250 מיליון ₪. אלו כמובן רשתות השיווק הגדולות כגון שופרסל, מגה ואחרות. רשימת קמעונאים גדולים מתפרסמת מידי שנה באתר האינטרנט של הממונה על ההגבלים העסקיים. חשוב לציין כי החוק לא חל על שקית הבאה במגע ישיר עם מזון וכן לא על שקית לנשיאת תרופות.

הכוונת כספי ההיטל על שקיות חד פעמיות.

בחוק נקבע כי כספי ההיטל יועברו לקרן לשמירת הניקיון. יתנהלו בחשבון נפרד, וישמשו לעידוד צמצום השימוש בשקיות נשיאה חד-פעמיות. ולצמצום ההשפעות הסביבתיות השליליות הנגרמות כתוצאה מהשימוש. בין השאר על ידי עידוד השימוש באמצעי נשיאה חלופיים, הניתנים לשימוש רב-פעמי ואשר פגיעתם בסביבה פחותה. על ידי חינוך והסברה להטמעת מטרותיו של חוק זה בקרב הציבור. ועל ידי ביצוע פעולות ניקיון לסילוק פסולת שקיות מהים ומחופיו. כמו כן יכול שישמשו כספי ההיטל למתן סיוע ליצרנים של שקיות נשיאה, בין השאר לשם התאמת פעילותם להוראות חוק זה. והכול כפי שיורה השר להגנת הסביבה בהמלצת הקרן לשמירת הניקיון.

עלות שקיות חד פעמיות.

הנושא שיותר מעניין את הצרכנים הוא כמובן עלות השקיות. בעניין זה קובע החוק כי קמעונאי גדול לא יעמיד לרשות לקוח ולא ימסור לו שקית נשיאה חד-פעמית. אלא אם כן גבה מהלקוח תשלום בעדה שלא יפחת מסכום ההיטל שהזכרתי לעיל. בתוספת מס ערך מוסף החל על המכירה. כלומר, החוק אוסר על הקמעוני הגדול למכור את השקיות בחינם או בסכום שפחות מסכום ההיטל. לכן, כפי שוודאי שמתם לב, שקיות אלו נמכרות כיום ברשתות בסכום של 10 אג' לשקית.

חנויות קיבוציות.

לגבי חנויות בקיבוצים, היות ומדובר בחנויות שאינן בגדר קמעוני גדול, הרי שהן אינן חייבות בהיטל בגין השקיות וכן לא חלה עליהן חובה לגבות תשלום בעד השקיות. עם זאת יצוין, כי החוק לא אוסר על חנויות לגבות כסף על שקיות פלסטיק, גם אם הן אינן קמעוני גדול. שימו לב כי במקרה כזה חלים על המכירה החוקים הרגילים דוגמת חוק הגנת הצרכן הקובע, בין היתר, את החובה להציג מחיר נכון על גבי המוצר או על המדף לפי העניין. ביחסים בין הספק לחנויות אלו, הדין החל הוא החוזה בין הצדדים.

שקית חד פעמית דקה.

יש לציין כי החוק קובע כי  עוסק לא יעמיד לרשות לקוח, לא ימסור לו ולא ימכור לו שקית נשיאה שעובייה פחות מ-20 מיקרון. עוסק מוגדר בחוק מי שעוסק בממכר קמעונאי של מוצרים, לרבות באמצעות עסקת מכר מרחוק. כלומר, האיסור על מכירת שקיות אלו חל גם על קמעוני שאינו נחשב לקמעוני גדול. באשר לשאלה האם חנות הקיבוץ נכנסת לגדר עוסק המחויב בהוראה זו יש לבדוק כל מקרה לגופו ואני ממליצה לקבל יעוץ משפטי לשם כך.

   = "איילת רייך – משרד עורכי דין, נוטריון וגישור" מתמחה בקיבוצים, מושבים, תאגידים, בתחום המסחרי-חקלאי-מינהלי וענף הלול על כל שלוחותיו. עו"ד איילת רייך-מיכאלי משמשת כבוררת וכמגשרת במחלוקות.

*  אנו מזמינים אתכם לבקר באתר האינטרנט שלנו: WWW.AYELET-RAICH.CO.IL, ולעקוב אחרינו בפייסבוק: "איילת רייך – משרד עורכי דין נוטריון וגישור".