בתי המשפט כבר כינו, לא אחת, את הקיבוץ "משפחה אחת גדולה". אמירה זו באה כמובן להדגיש את השותפות הגבוהה בין חברי הקיבוץ. אך אפשר לומר כי יש בה גם מקצת מן האמת ממש. מי שמתגורר בקיבוץ יודע שחלק מחברי הקיבוץ גם קשורים זה לזה מבחינת משפחתית. מי יותר ומי פחות. מטבע הדברים מתגוררים בכל קיבוץ הורים, צאצאים, אחים, דודים, גיסים וכו'.
בהקשר זה אני שואלים אותי קיבוצים להם מעניק משרדי ייעוץ משפטי. אלו קרובי משפחה רשאים לשבת בצוותא בועד האגודה (שמכנים לעיתים מזכירות) של הקיבוץ ואלו לא. הואיל ואני סבורה ששאלה זו של כהונת קרובים רלוונטית לקיבוצים רבים. והואיל וקיים בלבול רב בנושא החלטתי לעשות לכם סדר. ולסקור בפניכם, בתמצית, פסק דין העוסק בנושא.
תיאור מקרה – כהונת קרובים – דוד ואחיין.
באותו עניין* קיימו בחירות לועד האגודה של המושב, ובין חמשת הנבחרים היו דוד ואחיינו. עם היוודע תוצאות הבחירות פנו מספר חברי אגודה אל רשם האגודות השיתופיות. וטענו כי לא יתכן כדבר הזה שקרובי משפחה יבּחרו ויכהנו יחדיו בוועד המושב. בסופו של דבר, לאחר שבעלי תפקידים אצל הרשם נתנו לפניה זו תשובות סותרות. הגיעה הפניה עד לרשם האגודות עצמו. זה ציין בהחלטתו כי ראוי היה שהמחוקק יבהיר את המצב המשפטי בסוגיה חשובה זו. וקבע כי לפי המצב המשפטי העכשווי יש לבכּר את הפרשנות. לפיה דוֹד ואחיין אינם רשאים לכהן יחדיו בוועד האגודה של המושב.
על החלטה זו הגישו ערעור לבית המשפט המחוזי בירושלים בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים.
דיון – תקנות האגודות השיתופיות לגבי כהונת קרובים.
בראשית פסק דינו ציין בית המשפט כי בשאלה משפטית עסקינן, והיא שאלת פרשנותה של הוראת תקנה 26(ג) לתקנות האגודות השיתופיות (רשויות האגודה), תשל"ה – 1975, הקובעת: "אלה פסולים להיבחר לועד או להמשיך לכהן בו: אחים, בני זוג, הורים וצאצאיהם ובני זוגם שנבחרו לועד…".
בית המשפט קובע כי בהתאם לתקנה זו, הפסולים מלכהן בוועד מחולקים לארבע קבוצות: (א) אחים; (ב) בני זוג; (ג) הורים וצאצאיהם; (ד) הורים ובני זוגם של צאצאיהם.
קרובי משפחה.
לשיטת בית המשפט, בנוסח התקנה, בין לבין, מפריד פסיק: "הפסיק מורה על הפסקה בדיבור בתוך המשפט, ועל כן הוא עשוי לבוא במקום שיש תפנית במבנה המשפט". לא לחינם כתבו פסיק, על מנת להפריד בין חלקי המשפט. חזקה ידועה היא כי המחוקק אינו משחית את מילותיו לריק; גם פסיק בכלל הזה. הפועל היוצא מן האמור הוא כי אי אפשר לכרוך יחדיו "אחים וצאצאיהם", אלא רק "הורים וצאצאיהם".
כהונת קרובים – "צאצאים".
בית המשפט ממשיך ומדגיש כי נוסח התקנה ברור ומפורש. התיבה "צאצאיהם" מתייחסת להורים ובני זוגם; ולהם בלבד. את הביטויים "הורים וצאצאיהם ובני זוגם" חיברו יחדיו, והם היו למִקשה אחת באמצעות ו' החיבור. אך הבדילו אותם בפסיק מהביטוי "אחים". לכן, מבחינת התחביר, אי אפשר לקבל את פרשנותם המאולצת לפיה המונח "צאצאיהם" מתייחס לכל אחת מן החלופות שציינו בתקנה: קרי, גם ל'אחים וצאצאיהם'; גם ל'בני זוג וצאצאיהם', בנוסף ל"הורים וצאצאיהם ובני זוגם".
בית המשפט מציין כי אילו ביקש מחוקק-המשנה לסייג את החברות המשותפת בוועד גם לאחים וצאצאיהם, היה מציין זאת במפורש, ולכל הפחות היה נוקט לשון שלפיה הצאצאים שהזכיר בתקנה, הם צאצאיהם של כל אֵלו שכתבו בה. צורת ריבוי שכזו – "של כל אחד מאלה".
נפוטיזם.
ואמנם, כאשר חפץ המחוקק או מחוקק-המשנה לקבוע כי מחשיבים אחיין כ"קרוב" או "בן משפחה" לדוֹדוֹ, הוא עשה כן בלשון ברורה ומפורשת, ודוגמאות יש למכביר.
ועד אגודה.
בית המשפט מדגיש. כי אמנם תכלית עקרונית ביסוד התקנה בה עסקו, היא למנוע מצב של ניגוד עניינים בכהונתו של חבר בוועד. מראית פני הצדק ופעילות תקינה של ועד המושב מחייבים שלא ינהלו אותו כ'עסק משפחתי'. אך החשש מפני ניגוד עניינים איננו חזוּת הכל. גם לזכות לבחור ולהיבחר יש משקל רב במקומותינו. הקפדה יתֵרה על עקרון אחד, צפויה לזלזל בכוחו של האחר. יש צורך באיזון. בענייננו נמצאה נוסחת-האיזון בתיחום איסור הכהונה יחדיו בוועד לבני משפחה אשר אותם הגדירו בתקנה; הם ולא זולתם. דוֹד ואחיין שייכים לפרנטלה רחוקה יותר. צריך גם לזכור, ממשיך בית המשפט, את המירקם החברתי. יש ומשפחות מורחבות מתגוררות ב'חמולות', ואם נוסיף איסורים יהיה קושי של ממש למלא את שורות הוועד בחברים. לא למותר לציין גם כי איסור על חבר ועד לפעול בניגוד עניינים שריר וקיים תמיד, לגבי דוֹד ואחיין וכל חבר ועד אחר.
פסק הדין.
לאור האמור לעיל, בית המשפט מקבל את הערעור וקובע כי שני המערערים, הדוד והאחיין, יכולים לכהן ביחד בועד האגודה. למותר לציין כי קביעה זו נכונה ויפה גם לועד האגודה של קיבוץ.
* עמ"נ (מינהליים י-ם) 28561-03-11 סיני דדוש נ' ינון שלג (פורסם בנבו, 22.09.2011)
* המידע המופיע הוא כללי בלבד ואין בו בכדי להוות חוות דעת מוסמכת או ייעוץ מוסמך.
= "איילת רייך – משרד עורכי דין, נוטריון וגישור" מתמחה בקיבוצים, מושבים, תאגידים, בתחום המסחרי-חקלאי-מינהלי וענף הלול על כל שלוחותיו. עו"ד איילת רייך-מיכאלי משמשת כבוררת וכמגשרת במחלוקות.
* אנו מזמינים אתכם לבקר באתר האינטרנט שלנו: WWW.AYELET-RAICH.CO.IL, ולעקוב אחרינו בפייסבוק: "איילת רייך – משרד עורכי דין נוטריון וגישור".
