לוגו איילת
חיפוש
סגור את תיבת החיפוש

תחנת כוח לייצור חשמל בבאר טוביה

האם בגץ נעתר לבקשת המושבים והתערב בהחלטת הממשלה להקמת תחנת הכח?

תחנת כוח.

ביום 20.5.2014 ניתן פסק דין בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק[1] בעתירה שהגישו לא פחות מחמישה מושבים הסמוכים לבאר טוביה כנגד החלטת הממשלה לאשר תכנית המאפשרת להוציא היתר בנייה להקמת תחנת כוח לייצור חשמל באזור התעשייה באר טוביה (להלן: "התכנית"). העתירה נידונה ביחד עם שתי עתירות נוספות שהוגשו בעניין תחנת הכוח, אשר אמורה לספק, לאחר שתקום, כ- 3% מצרכי החשמל של מדינת ישראל. הסוגיה העסיקה מושבים רבים ותושביהם ועל כן ראיתי לנכון להביא בפניכם את עיקרי פסק הדין.

התוכנית להקמת תחנת כוח, וההתנגדויות.

ביום 12.8.2007 אשררה הממשלה את התוכנית. בעקבות כך הוכרזה תחנת הכוח באזור באר טוביה כפרויקט תשתית לאומית. במשך שש שנים התנהלו הליכי תכנון מול הוועדה לתשתיות לאומיות (להלן: "הועדה"). בשנים אלה נשקלו חלופות שונות. וכן נערכו בדיקות בתחום איכות האוויר והסביבה. ביום 30.11.07 פורסמה התוכנית. כנגד התוכנית התקבלו למעלה מ- 10,000 (!) התנגדויות מאת כלל הציבור. ההתנגדויות נדונו בפני חוקר מטעם הועדה שהמליץ לדחותן. הועדה קיבלה המלצה זו ואישרה את התוכנית. בסמוך לאחר מכן, הוגש ערר על ההחלטה על ידי השר להגנת העורף והתקשורת. הוא התנגד להקמת תחנת הכוח במיקום המוצע. זמן קצר לאחר מכן דנה הממשלה בערר והחליטה לדחותו, והתכנית פורסמה.

טענות העותרים.

העותרים טענו, בין היתר, כי הליך בחירת הקרקע שעליה תוקם התחנה היה בלתי סביר. זאת משום שהיזם והוועדה מוטים מראש לאשר את התכנית על קרקע שהציע היזם, באופן שמונע בחינה עניינית של חלופות אחרות. טענה נוספת שהעלו היתה, כי תחנת הכוח תמוקם באזור תעשיה המרוחק מאות מטרים בודדים מאזור מגורים. כמו כן טענו כי אופי פעילותה של תחנת הכוח יוצר סיכונים משמעותיים. העותרים הצביעו על מספרן הרב של ההשגות שהוגשו לתכנית. הכמות הרבה מעידה על התנגדות רחבה בקרב הציבור להקמת התחנה בשטח התכנית. וכן על נושאים רבים שלא נעשתה לגביהם בדיקה מספקת.

דיון – הליך התכנון של תחנת כוח.

בית המשפט פתח בכך שלטעמו אין בטענות העותרים עילה להתערבותו. לעניין טענתם בדבר נפילת פגם בהליכי התכנון, קבע בית המשפט שההליך בוצע כדבעי לכל אורכו. זאת באופן שמגשים בצורה מיטבית את תכליותיהם העיקריות של הליכי התכנון – שקיפות ושיתוף הציבור. בית המשפט ראה למקד את הדיון בשלוש טענות עיקריות של העותרים:

חלופת המיקום.

1. ניגוד עניינים מובנה בבחירת חלופת המיקום-  בעניין זה נקבע, כי דין הטענה להידחות. נושא החלופות שב ועלה לפני הוועדה כמה וכמה פעמים והוקדשו לו כמה דיונים, ועל כן אין לומר כי הנושא לא נבחן כדבעי. במקרה דנן, אין מדובר במצב שבו היזם ביקש לקדם תכנית על גבי קרקע שבבעלותו או שיש לו זיקה אליה, אלא בקרקע שהוצעה לאחר בחינות היתכנות מוקדמת שערכו הרשויות, ורק לאחר בחינה זו התקשר בהסכם אופציה עם בעל הקרקע, שמימושה מותנה בכך שתימצא מתאימה. לפיכך, מדובר בבחינה נקייה ומקצועית של המיקום המוצע. עוד נקבע, כי לא ניתן לפסול אפריורי בהליך תכנון שיוזם גורם שיש לו זיקה לקרקע. יזום תכנית בידי בעל זכות בקרקע היא דרך המלך לקידום תכניות.

סיכונים בריאותיים ובטיחותיים.

2. קיומם של סיכונים בטיחותיים ובריאותיים ואי עריכת "תסקיר השפעה על הבריאות"- בעניין זה ציין בית המשפט, כי לאורך שלבי ההליך התכנוני נדונו ונבחנו כל טענותיהם של העותרים. העותרים לא הצביעו על סוגיה קונקרטית שלא נבדקה אך סבורים הם, כי הבדיקות שנעשו אינן מניחות את הדעת. בית המשפט קבע, כי יש לנהוג על פי ההלכה, שבית משפט זה אינו מתערב במסקנות תכנוניות-מקצועיות של מומחי הרשות ואינו מחליף את שיקול דעתם של אלו בשיקול דעתו שלו. התערבות כאמור תחומה בעילות ההתערבות במעשה המינהלי, ואלו אינן מתקיימות בענייננו. לעניין ביצוע "תסקיר השפעה על הבריאות" נקבע, כי גם דין טענה זו להידחות. לתסקיר מעין זה, אין עיגון סטטוטורי וכי הסיכונים הבריאותיים שהיו אמורים להיבדק במסגרתו נבדקו זה מכבר ועל כן ביצועו מתייתר.

זימון מומחה.

3. סירובה של הוועדה לשמוע את המומחה מטעם המועצה האזורית– בעניין זה נטען על ידי העותרים כי לאחר שהוגשו המלצות החוקר ביקשה המועצה האזורית לאפשר לה לטעון בפני הוועדה אך בקשה זו נדחתה. נקבע, כי דין טענה זו להידחות. משנשמעו ההתנגדויות לפני החוקר, הוועדה רשאית, אך אינה חייבת, להזמין לדיון את המשיגים ולשמוע אותם. זכות הטיעון של המשיגים לא נפגעה, שכן טענותיהם נשמעו במלואן לפני החוקר. כמו כן, בית המשפט לא מצא, כי איזו מהטענות האחרות של העותרים מקימה עילה להתערבותו. לפיכך, העתירות נדחו פה אחד ללא צו להוצאות.

 

 

  * המידע המופיע הוא כללי בלבד ואין בו בכדי להוות חוות דעת מוסמכת או ייעוץ מוסמך.

= "איילת רייך – משרד עורכי דין, נוטריון וגישור". מתמחה בקיבוציםמושבים, אגודות שיתופיות, תאגידים, בתחום המסחרי-חקלאי-מינהלי וענף הלול על כל שלוחותיו. עו"ד איילת רייך-מיכאלי משמשת כבוררת וכמגשרת במחלוקות.

* הכותבת לא ייצגה מי מהצדדים אלא אם כן נכתב אחרת.

* אנו מזמינים אתכם לבקר באתר האינטרנט שלנו: WWW.AYELET-RAICH.CO.IL. ולעקוב אחרינו בפייסבוק: "איילת רייך – משרד עורכי דין נוטריון וגישור".

 

 [1] בג"ץ 5636/13 מתיישבי תימורים – ישוב קהילתי אגודה שיתופית נ' הוועדה הארצית לתכנון ובניה, בפני כב' השופטים המשנה לנשיא מ' נאור, נשופט ע' פוגלמן והשופט נ' סולברג (פורסם בנבו, 20.5.2014).

שיתוף:

תוכן העניינים

חדש

פוסטים קודמים

Call Now Button