האם חייבת הנתבעת, בת של חברי קיבוץ שעזבו את הקיבוץ. להשיב לקיבוץ את הכספים ששילם למימון ה-לימודים שלה. והוצאות נלוות בתקופת היותה מועמדת לחברות בקיבוץ?. – זו השאלה שעמדה במרכזו של פסק דין שניתן לאחרונה (4.12.17) בבית משפט השלום באשקלון *.
מדובר בפסק דין חשוב. המדגיש את משמעות המילה הכתובה והסדרת כללי הקיבוץ בתקנון מסודר. לפיכך, בחרתי לביא בפניכם, בתמצית, את עיקרי קביעות בית המשפט.
תיאור מקרה – עזיבת קיבוץ.
באותו עניין היו הורי הנתבעת חברי קיבוץ במשך 25 שנים עד ליום עזיבתם בתאריך 16.12.10. יצוין כי למעשה אולצו הורי הנתבעת לעזוב. לאור חשד הקיבוץ כי אביה של הנתבעת השתמש בידע ומידע שרכש בתקופת עבודתו במפעל הקיבוץ. כדי לקדם את ענייניו הפרטיים תוך חבירה למתחרה עסקי של הקיבוץ. הנתבעת נולדה והתחנכה בקיבוץ עד ליום עזיבתה אותו בתאריך 01.09.13 , סמוך לאחר סיום לימודיה.
טענות הקיבוץ – לימודים.
הקיבוץ טוען כי הנתבעת יצאה ללימודים על חשבון הקיבוץ מיום 01.09.08 ועד ליום 01.09.13. מאחר ולטענתו זכאותה ללימודים עמדה לה רק בתקופה בה היו הוריה חברי קיבוץ. סבור הקיבוץ כי על הנתבעת להשיב סך של 113,140 ₪ בגין מימון לימודיה.
הקיבוץ מציין עוד כי ביום 17.09.10 חתמה הנתבעת על כתב התחייבות. במסגרתו התחייבה לעבוד במסגרת הקיבוץ לאחר לימודיה או לפניהם. במתכונת של שנת עבודה תמורת שנת לימודים.
טענות הנתבעת – הסדר בנים.
מנגד טענה הנתבעת כי התביעה נולדה מכעס נציגי הקיבוץ על מעשי אביה. לטענתה הקיבוץ פעל מתוך תחושב הפגיעה ואולי יצר הנקם. עת הפלה אותה ונישל אותה מזכויותיה ופקד עליה את עוון אביה.
נטען כי זכותה של הנתבעת ללמוד על חשבון הקיבוץ בהתאם ל"הסדר הבנים" התגבשה קודם לעזיבת הוריה. לקיבוץ לא הייתה זכות לשנות את ההסדר בדיעבד ולהפלות את הנתבעת ביחס לבני הקיבוץ האחרים.
ביחס לכתב ההתחייבות הנתבעת טענה כי נאלצה לחתום עליו. וכי הובהר לה שבהעדר חתימה מצידה יופסקו לימודיה לאלתר. מחמת כפיה נטענת זו נטען כי אין לתת תוקף לכתב ההתחייבות.
דיון – תקנון הקיבוץ.
כבר בראשית פסק דינו מציין בית המשפט כי הקיבוץ לא הציג משנה סדורה, תוך הפנייה להוראות היסוד בתקנון. המקנות את זכויות החברים. ולא הסביר מכוח אילו הסדרים אושר המימון ומכוח איזו הוראה הופסק. מעיון בתקנון האגודה של הקיבוץ, לא ניתן למצוא הוראה התומכת בטענה להעדר זכויות לבנים עם פקיעת חברות. ביחס למי שכבר צבר עבור ילדיו זכויות המקנות אפשרות מימון. בית המשפט מציין כי ניתן להבין את ההיגיון מאחורי עמדת הקיבוץ. אולם יש לעגן הגיון זה בזכות חוזית להפסיק את המימון.
זכויות בני משק.
לעומת זאת, הנתבעת טענה כי בשנת 1997 התקבל תקנון. המסדיר את זכויות בני הקיבוץ ללמוד על חשבון הקיבוץ. בהתאם לתקנון זה, כל חבר קיבוץ זכאי לכך שצאצאיו ילמדו על חשבון הקיבוץ. ללא קשר לתקופת חברותו בקיבוץ. בשנת 2012 תוקנה הוראה זו. ונקבע כי זכאות מלאה ללימודי צאצא של חברי הקיבוץ מותנית בכך שלכל אחד מבני הזוג חברי הקיבוץ נצבר וותק. של 18 שנים לפחות. בפסק הדין נקבע כי העובדה שההסדר לא הוגש על ידי הקיבוץ מלמדת כי בחר הוא להסתיר הסדר זה. ולא להתמודד עם נפקותו.
פקיעת החברות של ההורים.
מהסדר זה עולה כי הזכאות ללימודים נקבעת בהתאם לתקופת החברות הנצברת רטרואקטיבית ולא בהתאם לסטטוס העתידי של ההורים חברי הקיבוץ. הוריה של הנתבעת צברו וותק בן 25 שנים בעת תחילת לימודיה של הנתבעת, כך שהייתה זכאית למימון מלא עבור לימודיה. עזיבת הוריה בהמשך איננה גורעת מזכאות זו. מסקנה זו יפה במיוחד שעה שהנתבעת החלה לימודיה לפני שהוריה עזבו את הקיבוץ.
ותק ועזיבה.
בית המשפט ממשיך וקובע כי ההוראה הקובעת כי הוותק הנדרש לצורך זכאות ללימודים הוא 18 שנים, מעידה על כך שהזכאות הניתנת לבני הקיבוץ הינה מכוח עבודת הוריהם ותרומתם לקיבוץ ולא בשל היותם בני קיבוץ שאם לא כן, לא הייתה נקבעת תקופת מינימום לוותק. יש מקום להניח כי הקיבוץ אינו מבקש החזר עבור תשלומי לימודים במידה וחבר הקיבוץ עוזב את הקיבוץ לאחר שילדיו מסיימים את לימודיהם. המסקנה היא שלפי ההוראות שהיו בתוקף עת יצאה הנתבעת ללימודים, לא ניתן היה לשלול זכאות זו לאחר שצברו ההורים את תקופת הוותק, גם אם עזבו הם את הקיבוץ.
כתב התחייבות.
ביחס לכתב ההתחייבות נטען כי מהנסיבות עולה כי יש בסיס לטענה לפיה הנתבעת נאלצה לחתום על ההתחייבות על רקע איומי הקיבוץ כי במידה ולא תחתום, יופסק המימון ללימודיה. נסיבות מעין אלה מקימות אחר התנאים הנוקשים של כפיה בחוק החוזים, מאחר וגם כפיה כלכלית הוכרה כאיום. לפיכך, לכתב ההתחייבות אין תוקף.
לאור האמור לעיל, בית המשפט דוחה את התביעה ומחייב את הקיבוץ בתשלום הוצאות משפט לנתבעת.
* ת"א (שלום אש') 18310-10-15 קיבוץ מגן, אגודה שיתופית נ' טלי עבד סלגי (פורסם בנבו, 04.12.2017)
* המידע המופיע הוא כללי בלבד ואין בו בכדי להוות חוות דעת מוסמכת או ייעוץ מוסמך.
= "איילת רייך – משרד עורכי דין, נוטריון וגישור" מתמחה בליווי משפטי של עסקים בתחום המסחרי– -מינהלי ודיני עבודה. עו"ד איילת רייך-מיכאלי משמשת כבוררת וכמגשרת במחלוקות.
* אנו מזמינים אתכם לבקר באתר האינטרנט שלנו: WWW.AYELET-RAICH.CO.IL, ולעקוב אחרינו בפייסבוק: "איילת רייך – משרד עורכי דין נוטריון וגישור".
