לא אחת פונים למשרדי, הן קיבוצים והן חברי קיבוץ לשעבר, בשאלת הזכאות לקבלת דמי עזיבה. מצאתי לנכון לייחד טור זה לסקירה תמציתית של הכללים החלים בנושא.
דמי עזיבה.
דמי עזיבה הינם סכום כסף הנצבר לטובת חברי הקיבוץ בנסיבות מסוימות, ואשר אותו זכאי לקבל מי שחברותו בקיבוץ נפסקה. למעט עקב פטירה. חישוב שיעורם מתבסס, בין היתר, על הוותק בקיבוץ של הזכאי. הרציונל העומד מאחורי תשלום דמי עזיבה על ידי הקיבוץ לחבריו, הוא שלחברים אין מקור הכנסה. ועל כן כל צורכיהם מסופקים על ידי הקיבוץ. עם זאת, לא אחת נשמעת הטענה הבאה מאת הקיבוץ, כי רציונל זה אינו מתקיים במצב של קיבוץ מתחדש. כאשר חבר הקיבוץ עובר למעמד של עצמאות כלכלית, צובר רכוש וקניין. אינו מעביר עוד את הכנסותיו לקיבוץ וחדל להעמיד לרשות הקיבוץ את יכולת התפרנסותו.
תקנון.
על מנת לבחון הזכאות וגובה הזכאות יש לבדוק את התייחסות תקנון הקיבוץ לשאלת זכאות קבלת דמי העזיבה. עם זאת, חשוב להבהיר בעניין זה כי תקנון של קיבוץ, כפוף לכוחה העדיף והגובר של חקיקת המשנה. תקנות האגודות השיתופיות (חברות), תשל"ג-1973, כולל תיקונן מתשס"ט-2009 (להלן: "התקנות"). וההוראות הנוגעות לזכויותיהם של עוזבי קיבוץ לדמי עזיבה. והתוספת הראשונה שבשולי אותן תקנות "כללים בדבר זכויות חבר יוצא או מוצא מקיבוץ". יוער, כי תקנון של קיבוץ יכול להוסיף לזכויות שעל פי התקנות אך לא לגרוע מהן. לכן, חשוב לבחון את הזכויות מכח התקנון אל מול הזכויות המתחייבות על פי דין.
חבר עוזב.
יוער, כי מי שעזב את קיבוצו ולא קיבל פירוט והסבר לחישוב שערך הקיבוץ לגבי דמי העזיבה, רשאי לדרוש זאת. אם נכללו בחשבון ניכויים או קיזוזים שונים, על הקיבוץ לפרטם ולהסביר את ביסוסם וחישובם. במקרה שבו לא נערך כלל חשבון, ניתן לפנות במכתב אל הקיבוץ בדרישה לתשלום דמי העזיבה. במידה והקיבוץ לא נענה לדרישה, ניתן להגיש תביעה. אשר סביר להניח כי תוגש במסלול בוררות בהתאם ובכפוף למנגנון יישוב הסכסוכים הקבוע בתקנון הקיבוץ. מומלץ לקבל ליווי משפטי.
ותק.
לעניין שאלת מועד הזכאות לתשלום דמי העזיבה בפועל ואופן שערוכם. יש לקבוע תחילה מהו מועד תחילת החברות בקיבוץ ומהו מועד עזיבת הקיבוץ. קבלה של אדם כחבר בקיבוץ היא תהליך שאורך זמן ואינה אוטומטית מיום הגעתו הפיזית לקיבוץ. על כן, ככלל נקבע כי מועד הקבלה לקיבוץ הינו יום הרישום כחבר ברישומי הקיבוץ. לעניין שאלת מועד עזיבת הקיבוץ, יש ומועד ההודעה על העזיבה אינו תואם את מועד העזיבה הפיזית. כלומר, פינוי הדירה מכל אדם וחפץ ומסירת המפתח. בפסיקה נקבע כי מועד העזיבה הפיזית הוא המועד שיש לקבוע כמועד עזיבה. וממנו ואילך מתגבשת הזכות. וכי אין לשלם את דמי העזיבה עובר לפינוי הדירה.
תקנות האגודות השיתופיות.
בסעיף 7 (א) לכללי זכויות חבר יוצא או מוצא מקיבוץ, (התשנ"ג – 1993) (להלן: "הכללים"). נקבע כי: "דמי העזיבה ישולמו לעוזב בידי הקיבוץ בסמוך לאחר יציאתו ויציאת התלויים בו מן המקרקעין שבתחום הקיבוץ". הפסיקה קבעה כי תשלום דמי העזיבה צריך להיעשות כאשר חבר עוזב את הקיבוץ בפועל. שהרי תכליתם של דמי העזיבה לסייע לחבריו העוזבים את הקיבוץ לצורך התחלת חייהם החדשים מחוץ לקיבוץ. בנוסף עד הפינוי בפועל הקיבוץ לא יכול ליהנות מהנכס שטרם פונה.
_____________________________________________________
* המידע המופיע הוא כללי בלבד ואין בו בכדי להוות חוות דעת מוסמכת או ייעוץ מוסמך.
* "איילת רייך – משרד עורכי דין, נוטריון וגישור" מתמחה בקיבוצים, מושבים, תאגידים, בתחום המסחרי-חקלאי- מינהלי וליטיגציה.
* אנו מזמינים אתכם לבקר באתר האינטרנט שלנו: WWW.AYELET-RAICH.CO.IL
ובפייסבוק: "איילת רייך – משרד עורכי דין נוטריון וגישור".
