לא אחת מטפל משרדי במקרים בהם עלו יחסים בין חבר קיבוץ לקיבוץ על שרטון. לעיתים מביא המשבר אף לעזיבתו של החבר את הקיבוץ. או במקרים חריגים, גם להוצאתו מהקיבוץ לפי החלטת החברים. כאשר הצדדים לא הצליחו גם להסדיר את המחלוקות הכספיות ביניהם הדרך להגשת התביעה, מטבע הדברים, קצרה.
הפעם בחרתי להביא בפניכם סקירה. אודות מחלוקת בסכום מכובד בהחלט. אשר הגיעה לאחרונה (27.11.18) עד לבית המשפט העליון*. להלן עובדות המקרה ועיקרי ההכרעה בערעור.
תיאור מקרה – תביעה כספית של חבר כנגד הקיבוץ.
באותו עניין הגיש חבר לשעבר תביעה כספית כנגד הקיבוץ על סך של לא פחות מ-5 מיליון ₪. התביעה עסקה בטענות שונות נגד הקיבוץ. שעניינן קיפוח ופגיעה בזכויותיו במהלך שנות חברותו בקיבוץ ועם סיומה. בתביעה תואר כי לאחר תאונת עבודה שעבר קבעו לתובע נכות מסוימת. ותביעה שהגיש נגד הקיבוץ ונגד מבטחו בשנת 1991, הסתיימה בפשרה. במהלך התקופה שלאחר מכן היו מגעים בין הצדדים לסיום חברותו של התובע בקיבוץ. אולם מגעים אלה לא צלחו, והתובע עזב את הקיבוץ בשנת 2006. בתביעה, שהגיש לבית משפט המחוזי בבאר שבע בשנת 2009, טען התובע. שהפלו אותו לרעה לעומת חברים אחרים בקיבוץ בעניינים שונים. להבטחות שהקיבוץ הפר בעניין חופשותיו. ללחצים שהפעילו עליו בשעת הניהול התביעה בעניין תאונת העבודה, ועוד.
פסק דין – אין קיפוח חבר.
ביום 31.12.2017 נתן בית המשפט המחוזי פסק דין במסגרתו דחה את התביעה בעיקרה. בית המשפט קבע, בין השאר, כי התובע לא הוכיח שהקיבוץ חילק בונוסים לחברים בו מלבדו. גם את טענתו של התובע כי חברים אחרים קיבלו מימון ללימודים בעוד שלבקשתו למימון לימודים סירב הקיבוץ, דחה ביהמ"ש. וקבע שאין בה כשלעצמה כדי לבסס עילת קיפוח. שכן, כדי לבסס עילה בדבר אפליה, יש להראות כי בעוד שדחו את בקשתו של התובע, אישרו בקשה למימון לימודים של חבר פלוני. בעודו בעל נתונים דומים כגון אותן שנות וותק של התובע. שהמקצוע שביקש ללמוד הוא המקצוע שהתבקש על ידי התובע ועיתוי הבקשה דומה. ואולם, התובע לא הביא נתונים ולא פרש תשתית מינימלית בעניין זה.
הרחבת דירת המגורים.
בית המשפט קבע עוד כי גם בסוגיית הרחבת דירת המגורים ושיפוצה. לא הניח התובע בפניו תשתית ראייתית מספקת כדי לקבוע שהקיבוץ קיפח את התובע כטענתו. אין מחלוקת כי סדר הקדימויות של הרחבת הדירות התבסס על וותק. וכי הרחיבו דירות אחרות בשורת הרחוב של התובע. אולם הוא לא הוכיח כי לתובע ולחברי הקיבוץ המתגוררים בשורת הרחוב של ביתו, אותן שנות וותק.
תביעה בגין תאונת עבודה.
אשר לטענות התובע בנוגע ללחצים שהפעיל עליו הקיבוץ בניהול תביעתו בגין תאונת העבודה. שהסתיימה כאמור בפשרה, קבע ביה"ד כי התובע לא הגיש תביעה לביטול הסכם הפשרה שקיבל תוקף של פסק דין. כך שהתביעה שהגיש עתה מהווה ניסיון להתגבר על פסק דין חלוט. ולעקוף את ההלכה לפיה הדרך הדיונית היא לתבוע את ביטול ההסכם. כמו כן, חתמו על הסכם הפשרה בשנת 1991, ומאז ועד הגשת התביעה חלפו כ- 18 שנים, כך שהעילה גם התיישנה. ולמצער קמה ההנחה כי אפילו היה פגם בכריתה, התובע השלים עמו. אף לגופו של עניין, קבע ביהמ"ש כי התובע לא הוכיח, ולמעשה גם לא טען. כי לא היה מסוגל לקבל החלטות בעת ניהול התביעה, ובכלל זאת לסרב להסכם הפשרה שהציעו לו.
תשלום בגין ימי חופשה.
גם טענת התובע בדבר זכאות לתשלום בגין ימי חופשה נדחתה. צוין כי במשך תקופה של למעלה משנה שהה התובע מחוץ לקיבוץ מבלי להודיע על הפסקת חברותו. ואין ספק כי באותה תקופה התובע קיבל תקציב אף שלא עבד לטובת הקיבוץ. כך שגם אם עמדו לזכותו ימי החופשה הנטענים הרי שהם נוצלו במלואם.
ערעור לבית המשפט העליון על קיפוח חבר.
כאמור, על פסק דין זה הגיש התובע ערעור לבית המשפט העליון. בערעור שב התובע, המערער, וחזר על טענותיו תוך שהוא מבקש מבית המשפט לבטל את פסק הדין ולהורות לקיבוץ לשלם את סכום תביעתו. הקיבוץ מנגד סמך ידיו על פסק הדין והדגיש כי חברי הקיבוץ עשו מעל ומעבר על מנת להכיל את המערער, ולא רק שהוא לא קופח אלא אף נהנה במקרים רבים מתמיכת הקיבוץ ומהטיפול שהעניק לו לאור צרכיו המיוחדים.
פסק דין – תמיכה בבית המשפט המחוזי – לא היה קיפוח חבר.
בפסק דין קצר ותכליתי קבע בית המשפט העליון כי פסק דינו של בית המשפט קמא היה מבוסס כדבעי, וכי המערער לא השכיל לבסס עילה כלשהיא העשויה להצדיק את התערבותו בפסק הדין. כל זאת בהתאם להלכה כי אין בית משפט של ערעור מתערב בממצאים עובדתיים, אינו בוחן מהימנותם של עדים ואף אינו מעמיד עצמו במקום הדרגה הראשונה בבחינת המסכת העובדתית שנפרשה לפניו, אלא אם כן בולטת על פני הפסק טעות משפטית שורשית או שהדברים מופרכים על פניהם ובלתי סבירים, דבר שכאמור לא התקיים בענייננו. לפיכך נדחה הערעור והמערער חוייב בהוצאות, נמוכות יש לומר, בסך של 5,000 ₪.
* ע"א 1394/18 יהודה זרובבלי נ' עלומים, קבוצת בני עקיבא להתיישבות חקלאית שיתופית בע"מ (פורסם בנבו, 27.11.2018)
* המידע המופיע הוא כללי בלבד ואין בו בכדי להוות חוות דעת מוסמכת או ייעוץ מוסמך.
= "איילת רייך – משרד עורכי דין, נוטריון וגישור" מתמחה בקיבוצים, מושבים, תאגידים, בתחום המסחרי-חקלאי-מינהלי וענף הלול על כל שלוחותיו. עו"ד איילת רייך-מיכאלי משמשת כבוררת וכמגשרת במחלוקות.
* אנו מזמינים אתכם לבקר באתר האינטרנט שלנו: WWW.AYELET-RAICH.CO.IL, ולעקוב אחרינו בפייסבוק: "איילת רייך – משרד עורכי דין נוטריון וגישור".
