שאלה: הנני מחזיק בנחלה במושב. לפני שנים רבות פלש בעל הנחלה הסמוכה לשטחי וכעת הוא משתמש בחלק מנחלתי. לטענת השכן לא מדובר בפלישה. מה באפשרותי לעשות?
תשובה:
הסיטואציה שאתה מתאר שכיחה מאוד במושבים. ולא אחת פונים למשרדי על מנת שאסייע בכך. המצב המשפטי שאתה מתאר הינו למעשה טענה בדבר "הסגת גבול". המתבטאת בפלישתו של אדם למקרקעין אשר אין לו זכות בהם, במטרה לעשות שימוש כלשהו לצרכיו.
תיאור מקרה – הסגת גבול במושב.
דע לך כי בסוגיה דומה דן לאחרונה בית משפט השלום בנצרת*. וממנה אפשר ללמוד ולהשליך גם על המצב המשפטי בעניינך. אותו עניין עסק בסכסוך בין שכנים במושב. בדבר אופן קביעת קו הגבול העובר בין נחלותיהם. במסגרת זו הגיש התובע תביעה לסילוק ידם של הנתבעים מהמקרקעין בשל הסגת גבול. ולמתן צו שאוסר על השכנים לאכלס את המתבן. שהוקם, לטענת התובע, בשטח השייך לו.
שאלות העומדות ביסוד התביעה בנושא הסגת גבול במושב.
על פי כתב התביעה, מעולם לא תחמו את הגבול בין שתי הנחלות באופן פיזי. אולם הצדדים ידעו את גבולות הנחלות. עוד טענו, כי השכנים פלשו לתחומי נחלת התובע. ובנו מתבן ומכלאות לעגלים. המחלוקת העיקרית בתיק היתה סביב השאלות: היכן עובר קו הגבול שבין שתי הנחלות. ומה התוכנית שקובעת את הגבול. וכפועל יוצא מכך, בשאלה האם המתבן ומכלאות העגלים הינם בשטחם של הנתבעים.
דיון – "ההסכם המשולש".
בית המשפט דן ראשית בשאלה האם לתובע, שאינו בעלים של הנחלה אלא בר רשות בלבד, עומדת הזכות לתבוע בטענה של פלישה לנחלתו?. נציין, כי ככל שעסקינן בנחלות חקלאיות במושבים הרבים הפרוסים ברחבי הארץ, ישנו הסכם משולש. בין מנהל מקרקעי ישראל, הסוכנות היהודית והאגודה השיתופית. לפיו המינהל מנהל את מקרקעי ישראל ומשכיר את המקרקעין לסוכנות היהודית. שבתורה מעניקה רשות שימוש במשבצת הקרקע לאגודה השיתופית. האגודה מעניקה רשות שימוש בקרקע לחבריה. כלומר, החברים אינם הבעלים של הקרקע.
היעדר בעלות על הקרקע.
אולם, בית המשפט קובע כי אין "בהעדר" בעלות בקרקע כדי למנוע מתובע. לתבוע את זכויותיו לשמירה על גבולות הנחלה כבעל זכויות בה. מסקנה זו הינה מקובלת והגיונית. שכן אחרת ייווצר מצב אבסורדי. לפיו לא יהא ביכולתו של המחזיק בפועל בקרקע להגן על זכויותיו. וכי כל אדם אחר יוכל לפלוש לשטחו מבלי שיהא ביכולתו לנקוט בסעד כלשהו.
"התוכנית הקובעת".
מכאן עבר בית המשפט לדון בשאלה מהי "התכנית הקובעת" החלה על הנחלות. לאחר דיון מפורט בעניין זה קיבל בית המשפט את עמדת המומחה שהעיד מטעמו של התובע וקבע כי התוכנית שהציג התובע היא התוכנית הקובעת החלה על השטח. משקבע מהי התוכנית הקובעת, עבר בית המשפט לדון בשאלה מהו קו הגבול המדויק שבין שתי הנחלות והאם אכן קיימת פלישה כלשהי מצד הנתבעים?
נטל ההוכחה על התובע.
באותו עניין קבע בית המשפט כי את הנטל להוכיח את שטח הפלישה, היקפו, מה מתוך השטח של המתבן והמכלאות נכלל באותו שטח פלישה, מטילים על התובע. בית המשפט מציין כי אמנם הוא הוכיח כי הקו שעובר בין הנחלות על פי התוכנית הקובעת חוצה חלק מהמתבן ומכלאות העגלים של הנתבעים. אולם, התובע לא הציג כל חוות דעת מקצועית של מודד שיש בה כדי לפרט ולהסביר את היקף שטח הפלישה, לרבות גודל המתבן או מכלאות העגלים שחצו ע"י אותו קו גבול ישר ואשר נכללים בשטח הפלישה. לפיכך, התובעים לא עמדו בנטל ההוכחה שיש עליהם כאמור.
מסקנות בנושא הסגת גבול במושב.
עוד קובע בית המשפט כי על אף המסקנה כי הרשות שנתנו לצדדים אינה תואמת בהכרח את קווי הגבול על פי התוכניות והמפות אותם אישרו, יש לקבוע כי התובע לא הרים הנטל להוכיח שהדבר קרה ללא הסכמת המינהל, האגודה או הסוכנות. על כן, הוא לא הוכיח, כי על בית המשפט לקבוע את הגבול באופן שונה מזה שקיים בפועל. במילים אחרות, בנסיבות העניין, ובשעה שלא הציגו העתק מהסכמי המשבצת ומהסכמי הרשות ומשלא הציגו את עמדת המינהל, האגודה השיתופית או הסוכנות, אין ליתן לתובע את הסעד שאותו הוא מבקש, דהיינו אין לחייב את הנתבעים להפסיק את השימוש ולסלק את ידם מהשטח שעליו הקימו את הסככה והמתבן ובו הם נוהגים להשתמש, כפי שנהגו משך כל השנים שעברו.
פסק הדין.
בית המשפט מדגיש עוד, כי זכויות שני הצדדים בנחלותיהם מבוססות על הרשות שנתנה להם האגודה הפועלת מכוח זכויות שהעניק לה המינהל – הבעלים של המקרקעין. האגודה היא שהעניקה לשני הצדדים את זכויותיהם כמחזיקים בנחלות ובשטח שבמחלוקת, ומשלא הציגה כל התנגדות מטעמה, לא ניתן להורות על סילוק הנתבע מהשטח.
לאור כל האמור לעיל, דחו את תביעת התובעים בכל הנושא של עילת הסגת הגבול.
לפיכך, המלצתי הינה כי טרם מגישים תביעה משפטית (לצורך בחינת הערכאה המתאימה יש לבחון גם את תקנון האגודה) יש לערוך שורה של בדיקות משפטיות אשר בהתאם לתוצאותיהן יתבררו לך האפשרויות העומדות בפניך.
* תא (נצ') 15542-07-09 עיזבון מלכה קליין ז"ל נ' עיזבון מישקה מיכאל בבס ז"ל (פורסם בנבו, 14.11.2014).
* המידע המופיע הוא כללי בלבד ואין בו בכדי להוות חוות דעת מוסמכת או ייעוץ מוסמך.
= "איילת רייך – משרד עורכי דין, נוטריון וגישור" מתמחה בקיבוצים, מושבים, תאגידים, בתחום המסחרי-חקלאי- מינהלי וליטיגציה.
* אנו מזמינים אתכם לבקר באתר האינטרנט שלנו: WWW.AYELET-RAICH.CO.IL
ובפייסבוק: "איילת רייך – משרד עורכי דין, נוטריון וגישור".
