לאחרונה פנה אל משרדי מרכז משק של קיבוץ בצפון. וסיפר על בעיה שקיימת לקיבוץ בעניין אחד ממפעליו. אותו מפעל מוחזק על ידי חברה שהוקמה לפני שנים רבות ואשר הקיבוץ מחזיק ברוב המוחלט של מניותיה. אלא שבנוסף לקיבוץ, חלק קטן ממניות החברה הוא בידי אדם שאינו מוכר לקיבוץ. וכבר עשרות שנים לא יצר כל קשר עם הקיבוץ בנוגע למניותיו בחברה. מצב זה מציב בפני הקיבוץ בעיות שונות בניהול המפעל. ומרכז המשק שאל מה אפשר לעשות. בתשובתי הפניתי את מרכז המשק לפסק דין. שנתן בחודש שעבר (6.7.21)* בית המשפט המחוזי בתל אביב (המחלקה הכלכלית). ועסק בסוגיה דומה. ומפאת חשיבות הדברים בחרתי לסקור בפניכם את עיקריו.
תיאור מקרה – בעלי מניות נעדרים.
באותו עניין עתרה חברה לבית המשפט כנגד רשם החברות. אשר סירב לקבל את הדו"ח השנתי של החברה וסיווג אותה כ'חברה מפרה'. סירובו של הרשם נבע מכך כי מספרי תעודת הזהות של שלושה מבעלי מניות החברה אינם תקינים. לטענת החברה, מיום סירוב הרשם השקיעה מאמצים כבירים הכוללים השקעת זמן וכסף רב. לרבות במסגרת שאילתות שהגישו למשרד הפנים. ועלה בידה לאתר שני מספרי תעודות זהות מבין שלושת בעלי המניות כאמור – כך שנותר מספר זהותו של בעל מניות אחד בלבד. שלא הצליחו לאתרו ולתקנו כנדרש. בכל הנוגע אליו טענה החברה, כי ידיה כבולות. לאחר שעשתה כל שביכולתה על מנת לאתרו אך ללא הצלחה. ולאחר שזה ניתק קשר עם החברה עשרות שנים אחורה.
"מעגל קסמים".
בעל המניות האחרון, מחזיק על פי טענת החברה, בסך הכל במניה אחת נדחית של החברה. אשר אינה מקנה לבעליה כל זכות מלבד במקרה של פירוק החברה (שאינו רלוונטי לעניין דנן). שאז – ורק אז – יהיה זכאי בעליה לסך הערך הנקוב של המניה בסך של 0.1 ₪. בעתירתה העלתה החברה מספר הצעות לפתרון "מעגל הקסמים" שנוצר, ובניהם רישום המניות בנאמנות לתקופה מוגבלת.
טענות רשם החברות בקשר לבעלי מניות נעדרים.
מנגד הבהיר רשם החברות כי הוא עומד על קבלת דוח שנתי עדכני ותקין, בהתאם לתקנות המחייבות. כן הובהר, כי רשם החברות אינו מביע עמדה לעניין חלוקת הזכויות במניות החברה וזהות בעלי המניות. ויכבד כל החלטה שתינתן על ידי בית המשפט. רשם החברות לא התנגד להסדר הנאמנות לכשעצמו. אך טען כי כל עוד לא יוסדרו מניותיהם של בעלי המניות הנ"ל, הנאמנות צריכה להיוותר על כנה (ולא לזמן מוגבל).
דיון – נסיון לעזור לחברה ה"מפרה".
בראשית פסק דינו מבהיר בית המשפט כי כנקודת מוצא – מקובלת עליו טענת החברה. לפיה כיום, לאחר שמוצו ניסיונות האיתור והבירור בנוגע לבעל המניות הנעדר. ולאחר שעשתה כל שבידה בניסיון לאתרו, תוך השקעת משאבים לא מבוטלים וזמן ניכר –יש צורך בשלב זה לסייע לחברה במתן פתרון. אשר לא יחרוץ את גורלה כ-'חברה מפרה' עדי עד.
אחריות דיווח ועדכון על בעלי המניות הנעדרים.
כך גם, בית המשפט מקבל את טענת החברה כי חובת הדיווח ועדכון רשם החברות, מוטלת ביסודה על בעלי המניות. ובתוכם גם על בעל המניות הנעדר. במובן זה, סבור בית המשפט, קיים טעם לפגם, כעניין של מדיניות משפטית רצויה, כי מחדלם לכאורה של מי שנדמה כי זנחו את מניותיהם – יטיל חבות זו על בעלי המניות אשר יש להם עניין בחברה. ורצון למלא אחר הוראות הדין על מנת שלא תסווג החברה כחברה מפרה. דברים אלו נכונים ביתר שאת שעה שהטלת החבות כאמור על בעלי המניות הקיימים, כרוכה בעלויות ומשאבים. המוטלים כיום על שכמיהם של בעלי המניות שאין להם בכך כל עניין.
פגיעה ישירה בבעלי המניות הקיימים.
במצב דברים זה, קובע בית המשפט, הותרת המצב כפי שהוא ללא מענה יוצרת ומנציחה את הפגיעה הישירה בבעלי המניות הקיימים. שכן החברה נאלצת לממן את העלויות הנובעות ממחדלו של בעל המניות הנעדר – ועלויות אלו נוגסות ברווחתם של יתר בעלי המניות. דברים אלה מקבלים משנה תוקף בשים לב לזכויותיו ושווי החזקותיו של בעל המניות הנעדר. שעה שמדובר במניות נדחות, אשר לא מקנות לבעליהם כל זכות. אלא במקרה של פירוק שאז – ורק אז – יקבל בעל המניות הנדחות סכום של 10 אגורות בלבד לכל מניה נדחית, הא ותו לא.
מן העבר השני, בית המשפט מקבל את עמדת הרשם כי אין בסמכותו לקבל דו"ח שגוי מטעם החברה.
החלטת בית המשפט, ובא לציון (ולחברה) גואל.
בנסיבות אלו מוצא בית המשפט כי יש לערוך איזון ראוי בין זכויות הצדדים באופן הבא: החברה תפקיד את הסך הכולל של המניות הנדחות בחשבון נאמנות ע"ש משרד ב"כ החברה. וזאת לתקופה מוגבלת של 12 חודשים (תקופת הנאמנות). בד בבד תפעל החברה לפרסום הודעה מתאימה בשני עיתונים יומיים (אחד מהם כלכלי), בדבר הפקדת שווי המניות הנדחות בנאמנות. וקול קורא לבעל המניות הנעדר לפנות לחברה לצורך עדכון פרטיו. היה ובתום תקופת הנאמנות לא יקום דורש למניות הנדחות, אלו תושבנה לחברה. והחל ממועד זה לא ימנע עוד מן החברה אישור הדו"ח השנתי תוך עדכון סטאטוס החברה בהתאם. ובא לציון (ולחברה) גואל.
* ת"א (מחוזי תל אביב-יפו) 10065-05-21. פרחי סתו בע"מ נ' משרד המשפטים/אגף רשם החברות, שותפויות (נבו 06.07.2021).
* המידע המופיע הוא כללי בלבד ואין בו בכדי להוות חוות דעת או ייעוץ.
= "איילת רייך – משרד עורכי דין, נוטריון וגישור". מתמחה בקיבוצים, מושבים, תאגידים, בתחום המסחרי-חקלאי-מינהלי דיני עבודה וליטיגציה. עו"ד איילת רייך-מיכאלי משמשת כבוררת וכמגשרת במחלוקות.
הכותבת לא ייצגה מי מהצדדים אלא אם כן ציינו אחרת.
* אנו מזמינים אתכם לבקר באתר האינטרנט שלנו: WWW.AYELET-RAICH.CO.IL. ולעקוב אחרינו בפייסבוק: "איילת רייך – משרד עורכי דין נוטריון וגישור".
