לוגו איילת

תביעות ייצוגיות/ איילת רייך-מיכאלי, עו"ד

ליווי משפטי לקיבוצים – גם בתביעות ייצוגיות.

במסגרת הייצוג המשפטי שמעניק משרדנו לקיבוצים, אנו מטפלים גם בתביעות ייצוגיות. שמגישים תובעים מעת לעת כנגד המפעלים הקיבוציים. באמצעות התביעה הייצוגית יכול אדם שיש לו עילת תביעה אישית, לבקש מבית המשפט להגיש תביעה. בשם קבוצת צרכנים גדולה. בטענה שהתביעה האישית שלו מעוררת שאלות מהותיות. של עובדה או משפט המשותפות לכלל החברים בקבוצה. למעשה, מטרת מוסד התובענה הייצוגית היא לאפשר הגשת תביעה בשם קבוצה של נפגעים. במקרה שבו הנזק לכל אחד מהם הוא קטן יחסית (ואין משתלם להגיש בגינו תביעה אישית). אולם הנזק המצטבר לכלל הקבוצה הוא גדול.

תביעות ייצוגיות.

בנוסף, משרדנו עוסק גם בהגשת תובענות ייצוגיות, במקרים מתאימים. כך, לאחרונה (29.2.20), נתן ביהמ"ש פסק דין* בתביעה ייצוגית. שהגיש התובע באמצעות משרדי כנגד חברת הביטוח "כלל", לבית המשפט המחוזי בתל אביב. לאור חשיבות נושא התביעות הייצוגיות, שהפכו שכיחות בשנים האחרונות. בחרתי לסקור בפניכם את עיקרי הכרעת בית המשפט באותה תביעה אשר משרדי טיפל בה.

תיאור מקרה – פרמיה ביטוח חיים.

התובע באותו עניין אשר משרדי ייצג אותו, רכש ביום 1.9.2013 פוליסת ביטוח חיים מכלל. ושיעבד אותה לבנק ממנו נטל הלוואה מובטחת במשכנתא. הכיסוי הביטוחי על-פי הפוליסה עמד על סך של כ-250,000 ₪. והתובע שילם פרמיה חודשית בסך 24 ₪. ביום 22.4.2015 פנה התובע אל כלל. וביקש לקבל הצעה להגדלת הכיסוי הביטוחי בפוליסה. כך שיעמוד על סך של 985,260 ₪. וביום 28.4.2015 שלחה החברה אל התובע הפוליסה המורחבת. כפועל יוצא מהרחבת הכיסוי הביטוחי, גדל סכום הפרמיה החודשית. לסך של 100 ₪ לחודש. בפוליסה המורחבת כתוב: "הפוליסה נכנסת לתוקפה רק אחרי תשלום הפרמיה הראשונה".

על אף האמור לעיל, התובע גילה כי כלל חייבה אותו בתשלום הפרמיה המוגדלת בגין מלוא חודש אפריל 2015. וזאת אף שלא נשאה בחבות ביטוחית מוגדלת במשך כל החודש אלא רק מיום 22.4.2015. התובע פנה אל כלל בעניין זה, מתוך שסבר כי מדובר בטעות בתום לב. ואולם מתגובתה עלה כי כך היא פועלת דרך קבע. מכאן הגיש התובע לבית המשפט, באמצעות משרדנו, בקשה לאישור תביעה ייצוגית. בעניין זה אסביר כי לאדם אין זכות קנויה להגיש תביעה ייצוגית. וראשית הוא צריך לבקש אישור מבית המשפט לנהל תביעה כזו. בפרקטיקה, אפשר לומר כי השלב המשמעותי של ההליך מתקיים כבר במסגרת הדיון בבקשה לאישור התובענה. שכן, אם בית המשפט משתכנע כי יש עילה לתביעה ייצוגית ומאשר להגישה. על פי רוב ממהרות הנתבעות להגיע לפשרה עם התובע והתיק מסתיים. למותר לציין, כי במידה וביה"ד דוחה את הבקשה אזי כלל לא ניתן להגיש את התביעה הייצוגית והתיק מגיע לסיומו.

בענייננו, הקבוצה אותה ביקש התובע לייצג היא כל מבוטח אשר רכש פוליסת ביטוח חיים מורחבת. ב-7 השנים שקדמו להגשת הבקשה. אשר חייבו אותו בפרמיה מוגדלת למן ה-1 לחודש השוטף בו רכש את הפוליסה המורחבת. על אף שרכש את הפוליסה לאחר ה-1 באותו חודש. במסגרת התביעה הייצוגית ביקשנו מבית המשפט, בין השאר, לחייב את כלל. להשיב לחברי הקבוצה את הסכום אשר גבתה מהם שלא כדין.

פרמיה מוגדלת.

ואמנם, לאחר קבלת הבקשה לאישור התביעה כייצוגית ערכה כלל בדיקה ומצאה כי באחת הפוליסות שהיא משווקת הם גובים פרמיה מוגדלת (אם הרחיבו את הכיסוי הביטוחי). שלא מהיום בחודש בו הרחיבו את הפוליסה בפועל, אלא מ-1 בחודש. לטענת כלל, הסיבה לשוני בין מועדי גביית הפרמיות בין הפוליסות השונות הוא המִמשק עם צדדים שלישיים שונים (כדוגמת סניפי הבנקים למשכנתאות). גם בשל מתכונת מילוי טופס הצעת הביטוח באמצעותם.

במסגרת הסכם פשרה שחתמו הצדדים סוכם כי לכל חברי הקבוצה תעביר כלל תשלום בשווי כספי של 15 ימי פרמייה. בחוות דעת מומחה שמינה בית המשפט, הוא קבע כי הסכום המבטא השבה של אותם 15 ימי פרמיית ביטוח (מחצית החודש), עומד על סך כולל של למעלה מחצי מליון ₪.

פסק דין – הסדר פשרה.

בפסק דינו קבע בית המשפט כי סיום ההליך בהסדר פשרה הוא הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקת בנסיבות העניין. וכי ההסדר אליו הגיעו הצדדים מגשים את תכליות חוק תובענות ייצוגיות. מביא תועלת גם בהיבט הפיצוי בגין נזקי העבר וגם בהיבט הסדרה עתידית.

בית המשפט ציין כי אמנם קיים חוסר אחידות בין המבוטחים השונים בכל הנוגע לתקופה שגבו בגינה את פרמיית הביטוח העודפת. בהקשר זה, יש להניח כי יש מבוטחים מהם גבו פרמיה, מבלי לתת כיסוי ביטוחי, במשך תקופה ארוכה מ-15 היום שקבעו כסכום השבה בהסכם הפשרה. ומנגד יהיו כאלה שיקבלו השבה גבוהה מהפרמיה שהחברה גבתה מהם בעבור ימים ללא כיסוי ביטוחי.

 אולם, השבה של סכומים מדויקים לכל מבוטח ומבוטח, הייתה מצריכה בדיקה פרטנית של כל אחת מהפוליסות. בדיקה כזאת תדרוש השקעת משאבים ניכרים בזמן וכסף, ולפחות לגבי חלק מהמקרים עלותה עלולה להיות גבוהה מסכום ההשבה במידה בלתי סבירה.

לפיכך, בית המשפט אישר את הסדר הפשרה ונתן לו תוקף של פסק דין.

 

 

*  ת"צ (מחוזי ת"א) 16534-01-16 אבי מיכאלי נ' כלל חברה לביטוח בע"מ (פורסם בנבו, 22.01.202029.2.20)

המידע המופיע הוא כללי בלבד ואין בו בכדי להוות חוות דעת מוסמכת
או ייעוץ מוסמך. הכותבת לא ייצגה מי מהצדדים אלא אם נרשם אחרת.

   = "איילת רייך – משרד עורכי דין, נוטריון וגישור" מתמחה בקיבוצים, מושבים, תאגידים, בתחום המסחרי-חקלאי-מינהלי דיני עבודה וליטיגציה מסחרית. עו"ד איילת רייך-מיכאלי משמשת כבוררת וכמגשרת במחלוקות.

אנו מזמינים אתכם לבקר באתר האינטרנט שלנו: WWW.AYELET-RAICH.CO.IL, ולעקוב אחרינו בפייסבוק: "איילת רייך – משרדעורכי דיןנוטריון וגישור".

שיתוף:

תוכן העניינים

חדש

פוסטים קודמים

חברות מכוח התנהגות
חברות באגודה מכוח התנהגות

פנתה אליי חגית ולאחר שהציגה עצמה כמי שמתגוררת מזה שנים באגודה שיתופית בדרום הארץ שיתפה.- אני יודעת שדרך המלך להתקבל לחברות בקיבוץ היא הגשת בקשה

תובענה ייצוגית נגד הקיבוץ

תביעה יצוגית. לאחרונה אנו עדים למגמה לפיה מוגשות תביעות ייצוגיות בתדירות גבוהה לערכאות בתי המשפט. וזאת בקשת רחבה של נושאים. מטרת מוסד התובענה הייצוגית היא

Call Now Button