לוגו איילת

חיוב אישי בחוב החברה/ מאת: איילת רייך-מיכאלי, עו"ד ונוטריון, בוררת ומגשרת

לא אחת פונים למשרדי מרכזי משקים או מנהלי ענפים בקיבוצים. ומספרים איך נפלו קורבן להתנהלות חסרת לב מצד גורם איתו היו בקשרים עסקיים. בתום הקשר העסקי נותר אותו גורם חייב לקיבוץ כספים בסכומים גבוהים. לעיתים, החברה מולה התנהל הקיבוץ אף חדלה לפעול. ונותרה ללא נכסים. במצבים כאלו, אני בודקת ביחד עם נציגי הקיבוץ האם יש מקום להגיש תביעה. התביעה תדרוש לחייב את נושאי המשרה או בעלי המניות בחברה חיוב אישי. בחובה של החברה. בנושא זה עסק פסק דין שניתן לאחרונה (17.3.20)* בבית משפט השלום בכפר סבא. ע"י כבוד השופטת חגית בולמש. מפאת חשיבותו בחרתי לסקור בפניכם את עיקריו.

תיאור מקרה – תביעה לחיוב אישי של בעלי מניות.

באותו עניין הגישה התובעת תביעה כספית כנגד הנתבעים. בעלי מניות בחברה פרטית-משפחתית. לחיובם האישי בחובה של החברה בבעלותם, בסך של כ – 1.2 מליון ₪. לטענת התובעת, בעלי המניות הונו אותה. ואפשרו ביצוע תרמית של החברה. במסגרתה רכשה החברה מהתובעת סחורה ולא שילמה עבורה. הנתבעים, בתרמית, סגרו את פעילות החברה. הם אף הגישו בקשה לפירוקה מרצון סמוך לאחר ריקון קופת החברה, תוך הותרת החוב על כנו.

התובעת טענה כי מאחר ואין מחלוקת שהחברה אינה פורעת את חובה, והפסיקה את פעילותה. יש להרים את מסך ההתאגדות. ולחייב חיוב אישי את הנתבעים בחובות החברה. שכן, לטענתה, הם עשו שימוש לרעה במסך ההתאגדות של החברה בצוותא. במטרה לקפח את התובעת כנושה של החברה.

דיון – הרמת מסך ההתאגדות – חיוב אישי.

בפסק דינו דן בית המשפט בשאלה האם יש מקום להרים במקרה זה את מסך ההתאגדות. הן ביחס לנתבע 1 שהינו בעל מניות (1%) ודירקטור יחיד בחברה. והן ביחס לנתבעת 2 שהינה בעלת רוב המניות בחברה (99%). וכלתו לשעבר של הנתבע 1.

בית המשפט קובע כי החברה "איפסה" את הכרטסת בשנת 2014. כמו כן, החברה סגרה את פעילותה והגישה בקשה לפירוק מרצון בשנת 2015. בטרם עשתה כן יצאו מהחברה כספים בשווי מאות אלפי שקלים. תוך הותרת חוב לתובעת. פעולות אלה הותירו את התובעת מול חברה ריקה מפעילות. ללא כל אזהרה ו/או הודעה מראש.

בית המשפט מציין כי הנתבע, שהיה "הרוח החיה" של החברה. לא הציג לבית המשפט, לא בתצהירו ולא בעדותו, להיכן נעלמו הכספים. שהתקבלו בחברה בשנת 2014, שסכומם דומה עד מאוד לסכום החוב לתובעת. החברה קיבלה תקבולים שיכולים היו לכסות את חובה לתובעת בדצמבר 2014. כפי שעולה בכרטסת הנהלת החשבונות. אולם כספים אלה לא הועברו על ידי החברה לתובעת ולא ידוע להיכן הועברו בסופו של יום.

בית המשפט קובע כי הנתבע השתמש במסך ההתאגדות על מנת לרוקן את קופת החברה בשנת 2014. והותיר את התובעת עם חוב שאינו בר פירעון. החברה הפסיקה את פעילותה. לאחר שנים שהיא פעלה מול התובעת בצורה סדירה.

בקשת פירוק חברה מרצון.

בקשת פירוק החברה מרצון נעשה על אף שלחברה היה חוב כלפי התובעת וללא יכולת לפרוע חוב זה. בעניין זה ציין בית המשפט כי החלטה לפירוק מרצון הינה "החלטה מיוחדת". היא דורשת אישור של שלושת רבעי מבעלי המניות בחברה. משכך, לצורך קבלת החלטת פירוק מרצון יש צורך בהחלטת פירוק על ידי רוב בעלי המניות, ובענייננו הנתבעת.

לדעת בית המשפט, ההכרה בקיומו של מסך התאגדות תוביל בענייננו לתוצאה בלתי צודקת ובלתי רצויה. הנתבעים ניצלו את עיקרון האישיות המשפטית הנפרדת שלא למטרות כלכליות טהורות. אלא על מנת להוציא מהחברה כספים שלא כדין ולהותיר את התובעת מול שוקת שבורה. הם הותירו את החברה מול קשיי נזילות, הגישו בקשה לפירוקה מרצון, על אף חובותיה. התובעת לא נטלה סיכון מרצון בעת התקשרותה, שכן מעשים אלה נעשו על אף התנהלות לאורך שנים שבה הכספים הועברו ליד התובעת ללא כל קושי.

פסק דין – חיוב אישי.

בית המשפט קובע כי הנתבעת הינה בעלת המניות העיקרית, וככזו החברה שבשליטתה נטלה סיכון בלתי סביר באשר ליכולתה לפרוע את חובותיה והפסיקה את פעילותה.

כמו כן הנתבע, כדירקטור ובעל מניות, היה המעורב היחיד, לטענתו, בניהול הכספים, ולפיכך התנהלותו היא שאפשרה הותרת החברה ללא כל פעילות וללא כל יכולת לכיסוי חובותיה, ואף הוא שהגיש את התצהיר לפירוק החברה לרשם החברות, המסתיר את החוב כלפי התובעת והעדר יכולת לפרוע אותו.

לדעת בית המשפט, קו הגבול בין התנהלות עסקית תקינה לבין שימוש לא ראוי במסך ההתאגדות נחצה בשנת 2014, בעת שהוצאו הכספים מהחברה ללא יכולת לעמוד בחובותיה כלפי התובעת. קו הגבול נחצה פעם נוספת לאחר שבשנת 2015 הגישה החברה בקשת פירוק מרצון ללא יכולת לעמוד מאחורי הצהרה זו, וכשבספריה קיים חוב כלפי התובעת.

בית המשפט מוסיף כי בהתאם לפסיקה, כאשר עסקינן בחברה משפחתית, יגלה בית המשפט פתיחות וגישה ליברלית בהרמת מסך וחיוב אישי.

סיכום – תוצאות.

לאור האמור לעיל, התביעה כנגד הנתבעים מתקבלת ובית המשפט מורה כי עליהם לשלם, ביחד ולחוד, את החוב החברה לתובעת, וכן לשאת בהוצאות משפט ובשכ"ט עורכי דינה של התובעת.

*  ת"א (שלום כ"ס) 1172-10-17 אינטרקוסמא 1985 בע"מ נ' ארקדי צ'פליה (פורסם בנבו, 17.03.2020)

* המידע המופיע הוא כללי בלבד ואין בו בכדי להוות חוות דעת מוסמכת או ייעוץ מוסמך.

   = "איילת רייך – משרד עורכי דין, נוטריון וגישור" מתמחה בקיבוציםמושבים, תאגידים, בתחום המסחרי-חקלאי-מינהלידיני עבודה וליטיגציה . עו"ד איילת רייך-מיכאלי משמשת כבוררת וכמגשרת במחלוקות.

הכותבת לא ייצגה מי מהצדדים אלא אם כן נכתב אחרת.

* אנו מזמינים אתכם לבקר באתר האינטרנט שלנו: WWW.AYELET-RAICH.CO.IL, ולעקוב אחרינו בפייסבוק: "איילת רייך – משרד עורכי דין נוטריון וגישור".

שיתוף:

תוכן העניינים

חדש

פוסטים קודמים

העסקת ילדים ונוער
העסקת ילדים ונוער

חופשת הקיץ החלה. ושוב קמה ועלתה בקרב לקוחותינו השאלה. בעניין ואופן ההעסקה של ילדים ובני נוער במהלך החופשה. לפיכך, בחרנו להביא בפניכם באופן תמציתי את הדינים

Call Now Button