שאלה: הוריי הסתכסכו עם אחי והם מעוניינים לבטל את ההכרה בו כבן ממשיך. הם מעוניינים לחלק את רכושם באופן שווה בין כל האחים. האם הדבר אפשרי? (לבצע ביטול מינוי בן ממשיך?)
תשובה:
אני בטוחה כי שאלתך נוגעת למשפחות רבות. שוב ושוב מתגלגלים לפתחם של בתי במשפט סכסוכים שעניינם סוגיית ה"בן ממשיך". דומה כי כל עוד הסדר זה קיים יבואו לפתחם של בתי המשפט סכסוכים בין בני משפחה. לשאלתך האם הדבר אפשרי? הרי שבוחנים כל מקרה לגופו. – לאור הנסיבות הייחודיות לו, ולאור עקרונות אשר קבעה הפסיקה בראי הדין הקיים. אספר כי בשאלה דומה לשאלתך דנו בפסק דין מהעת האחרונה*. התייחסות בית המשפט תשפוך אור נוסף על שאלתך.
תיאור מקרה – בקשה לביטול מינוי בן ממשיך.
עסקינן בתובענה לביטול הסכם ל"בן ממשיך" אשר הגישה התובעת, קשישה כבת 80, כנגד בנה. התובעת הינה הבעלים של בית ונחלה הכוללת משק חקלאי. התובעת טענה, בין השאר, כי בנה קיבל במתנה ממנה ומבעלה ז"ל את המעמד. דהיינו – האפשרות להיות בן ממשיך בשטח שבנחלה ליד בית הוריו. זאת במטרה כי יבנה בית. כן טענה, כי מאז ההכרזה, לא נטל הבן חלק בטיפוח המשק ובעיבודו, ואף לא התגורר במושב. רק לאחרונה, שב הבן לנחלה על מנת "לתפוס את מקומו" וזאת בניגוד לרצון התובעת וכנגד דעת אחיו.
טענות הצדדים – כיבוד הורים.
עוד ציינה התובעת, כי הבן התנשא כלפי הוריו ולא כיבדם. וכי משלא היתה לו כוונה ממילא לבנות בית בנחלה, שלח בעלה המנוח של התובעת מכתב למזכירות המושב. במכתב ביקש לעצור את הבנייה ולבטל את ההכרה בנתבע כבן ממשיך. בעלה של התובעת נפטר והבן עבר להתגורר בבית הוריו. לטענת התובעת, הוא השתלט על המשק כולו. זאת תוך שהוא משרה אווירה של חוסר נוחות. הוא יצר סכסוכים בינו לבין יתר האחים. וכן מנע מהם להיכנס לשטחי הנחלה ולבקר את האם. מנגד, טוען הבן, כי מאז נפטר אביו המנוח, עבר להתגורר סמוך לאמו, על מנת לתמוך בה ולסייע לה. הוא מתגורר ביחידת דיור נפרדת בנחלה. אותה הוא שדרג ושיפץ לשם כך, לטענתו. הנתבע מציין, כי האגודה המליצה על התחייבות התובעת ואביו המנוח למינויו. הסוכנות היהודית אישרה אותה, ורשמו את המינוי בספרי מנהל מקרקעי ישראל.
הסעד המבוקש בתביעה הינו ביטול ההכרה בנתבע כבן ממשיך. כמו כן ביקשו להורות למינהל ולסוכנות היהודית למחוק מרישומיהם את ההערה בדבר הגדרת הנתבע כבן ממשיך. ובהתאם לכך לחלק את עזבון התובעת על פי דיני הירושה.
דיון – דחיית תביעת ביטול מינוי בן ממשיך.
בית המשפט דחה את התביעה לאור שלא הוכיחו עילה לביטול מינוי הנתבע כבן ממשיך. וציין מספר פגמים בתובענה. ביניהם, בקשת האם להחיל את דיני הירושה בנוגע למשק, כאשר זכותה במשק, הינה זכות מסוג בר-רשות. זכות מסוג כזה אינה חלק מעיזבונו של מוריש. משכך, לכאורה הוראות חוק הירושה, תשכ"ה-1965 (להלן: "חוק הירושה") אינן חלות כאן. פגם נוסף הוא כי מוסד הבן הממשיך קיים על עקרון מניעת פיצול הנחלה, והותרת המשק והנחלה כיחידה יצרנית אחת. רצונה של האם כי כלל בניה יבנו בנחלה יחדיו נוגד את התכליות כאמור.
חוק המתנה.
בשל כך, בהתאם לגישה הקלאסית, החילו בתי המשפט את עקרונות דיני המתנה על מוסד הבן הממשיך. זאת תוך שקבעו כי מקום בו המתנה לא הושלמה, אפשר יהיה לשקול טענות הקיימות בחוק המתנה, תשכ"ח–1968. (להלן: "חוק המתנה"). ואילו מקום בו המתנה הושלמה, לא תקום זכות לחזור מהענקה. הגם שמדובר במתנה לאחר מיתה, קבעה הפסיקה כי זהו חריג לסעיף 8 לחוק הירושה. משכך, כללי המתנה יהיו תקפים לכל דבר ועניין, אך הזוכה במתנה יזכה בה רק לאחר הגיע מעניק המתנה ל- 120.
אישור ההגדרה.
בהמשך לכך, בית המשפט מוסיף כי הגישו לביהמ"ש מספר מסמכים המלמדים על ייעוד התובע לשמש כבן ממשיך במשק. (חתימה בפני נציג האגודה על מסמך בגדרו הצהירו ההורים כי הנתבע הינו הבן הממשיך. וכן אישור האגודה, אישור הסוכנות ואישור המינהל; המינוי על פי תוכנו הינו "בלתי חוזר"). מכאן שההענקה, על פי המבחן הקלאסי הושלמה ואי אפשר לחזור ממנה.
אי נחת מהמוסד.
בהתאם לגישה הפוסט-קלאסית, אי הנוחות שמעורר מוסד הבן הממשיך טומן בחובו הפליה אינהרנטית. הרצון לשמר את המשק כיחידה אחת, מביא להנחלתו לצאצא יחיד. השימוש במוסד זה גם מונע החלת סעיף 114 לחוק הירושה, אשר מחייב בפיצוי האחרים, ומשכך הוא הגון יותר בבסיסו. עובדות אלה הביאו להתפתחות טענות נוספות בפסיקה, מלבד בחינת דיני המתנה הקלאסיים. וזאת בשני ראשים עיקריים:
א. טענה כי החוזה בו מינו את הבן כממשיך הינו "למראית עין", או "חוזה מלאכותי". ואילו החוזה האמיתי הינו מתן היתר בניה בנחלה, בלא לפגוע בזכויות כלל האחים לרשת; ב. טענה כי ההענקה של הזכויות במשק טומנת בחובה תנאי מפסיק, או לחילופין תנאי מתלה. דהיינו – ההענקה מותנית בטיפול הבן הממשיך במעניק הזכות, וביחס הבן הממשיך כלפי מעניק הזכות; בהיעדר טיפול ובהיעדר יחס – תחזור ההענקה למעניק.
סיכום בנושא ביטול מינוי בן ממשיך.
במקרה דנן, אחזה התובעת בשתי הטענות גם יחד. גם אם אלו טענות נוגדות, הכוללות סתירה פנימית, התייחס בית המשפט לשתי הטענות ודחה את שתיהן. מכאן שגם לאור הגישות המאוחרות לא הוכיחו כי קיימת הצדקה כזו או אחרת לביטול המתנה. בית המשפט קבע כי למעשה עסקינן בסכסוך בין האחים, שהוביל לרצונה של האם לבטל את מתנת הבן הממשיך. ובנסיבות העניין היא לא הוכיחה עילה לביטולה. בשולי הדברים אציין כי בית המשפט הנכבד מצא לנכון להאיר עניין נוסף אשר מצאתי לנכון להדגיש בפניכם הקוראים- מינוי הבן הממשיך הנו מתנה לאחר 120. ולכן בדרך כלל קורת הגג עד אותו מועד תלויה ברשות מעניק הרשות, המה ההורים.
*עמ"ש (קריות) 29906-10-12 פלוני נ' פלוני (בדלתיים סגורות). (פורסם בנבו, 26.5.2014).
* המידע המופיע הוא כללי בלבד ואין בו בכדי להוות חוות דעת מוסמכת או ייעוץ מוסמך.
= "איילת רייך – משרד עורכי דין, נוטריון וגישור". מתמחה בקיבוצים, מושבים, תאגידים, בתחום המסחרי-חקלאי- מינהלי וליטיגציה.
* אנו מזמינים אתכם לבקר באתר האינטרנט שלנו: WWW.AYELET-RAICH.CO.IL.
ובפייסבוק: "איילת רייך – משרד עורכי דין, נוטריון וגישור".
