שאלה: בכוונתי ובכוונת בן זוגי להוריש את המשק לבננו. אני חוששת כי לאחר פטירתי בן זוגי ישנה את צוואתו. האם יש דרך להבטיח כי בסופו של דבר המשק לא יגיע לידיים זרות?
חוק הירושה.
מדיניות מינהל מקרקעי ישראל בעניין נחלות הינה בעיקרה, למנוע פיצולה של נחלה והעברת הזכויות במשק ליותר מאדם אחד. בעקבות מדיניות זאת, צמח הסדר הבן הממשיך במשק חקלאי. הסדר זה נקבע לגבי הבן שבונה את ביתו בחלקה או ליד בית ההורים, ומעבד עימם את המשק. לפי ההסדר הוא יהפוך לאחר מותם של הוריו, לבעל המשק במקומם. תחולתו של הסדר בן ממשיך נבחנת בהתאם להסכם החכירה. כלומר, במקרים בהם על פי הסכם החכירה זכותו של המתיישב הינה זכות של בר רשות, מוכר ההסדר של בן ממשיך. וניתן לראות בהסדר זה מתווה עזר. המאפשר להורים להציע למינהל מקרקעי ישראל למי להעניק את הזכות לאחר פטירתם. ובאם המינהל מאשר את ההצעה, ניתן לראות בכך התחייבות של המינהל כלפי הבן הממשיך. כאשר המינוי כבן ממשיך מתגבש ונכנס לתוקף רק לאחר פטירת ההורים.
ואולם, באם עולה מחוזה החכירה, כי הזכויות בנחלה הניתנות למתיישב ניתנות להורשה. ואם הן חלק מעיזבון המנוחים, הרי שאז לא ניתן להחיל את הסדר הבן הממשיך מההיבט הקנייני. הדבר נובע מכך, שהעברת זכות קניין לאחר פטירה שלא על דרך הצוואה דינה להתבטל. זאת הן נוכח הוראתו של סעיף 8(א) לחוק הירושה, תשכ"ה-1965 (להלן: "החוק"). החוק קובע, כי הסכם בדבר ירושתו של אדם שנעשה בחייו בטל. והן נוכח הוראת סעיף 8(ב) לחוק. זו קובעת, כי מתנה שאדם נותן בחייו על מנת שתוקנה למקבל לאחר מותו אינה ברת תוקף. אלא אם נעשתה בדרך של צוואה.
הסכם משולש.
מן האמור עולה, כי במקרים בהם קובע ההסכם המשולש בין המושב, הסוכנות היהודית ומינהל מקרקעי ישראל. כי הזכות המוענקת לבן הממשיך אינה מוגבלת בעבירותה ומהווה חלק מעיזבון הוריו, חוק הירושה יחול. ומשכך, המשק הינו בר הורשה. במילים אחרות, כאשר זכויות המנוחים בנחלה הינן זכויות ברות הורשה, יישום הסדר הבן הממשיך במשק אינו אפשרי. שכן המשק הינו חלק מעיזבון המנוחים, ומתוך כך יחול החוק. בסיטואציות מעין אלו עולה השאלה אצל מתיישבים רבים – כיצד יוכלו להבטיח כי לאחר פטירת אחד מבני הזוג, יוריש בן הזוג השני את המשק לבנם. כדי שזה לא יגיע בסופו של דבר לידיים זרות.
צוואה הדדית.
עריכת צוואה הדדית עשויה לתת מענה למקרים אלו. למעשה, צוואה הדדית תיתן מענה לבני זוג שהינם בעלי זכויות במשקים חקלאיים. אשר מעוניינים להבטיח, כי לאחר פטירתם, רכושם, לרבות המשק החקלאי, יעבור לצאצאיהם. צוואה הדדית הינה צוואה משותפת אשר הוראותיה מנוסחות על ידי שני בני הזוג במשותף. כאשר שתי צוואות בני הזוג נסמכות אחת על השנייה. החוק מגדיר צוואה הדדית כצוואה הנערכת בידי בני זוג מתוך עקרון ההסתמכות. המכיר בכך שבני הזוג הסתמכו זה על זה בבואם לנסח צוואות הדדיות. למעשה, מדובר בצוואה אחת אשר בה ישנה התייחסות לשני בני הזוג. או שני מסמכים נפרדים לכל אחד מבני הזוג, אשר נערכים באותו זמן על ידי שני בני הזוג. במרבית הצוואות ההדדיות, מורישים כל אחד מבני הזוג את עיזבונם לבן הזוג. תוך התחייבות שלאחר פטירתו של האחרון מבניהם, תועבר הירושה לילדיהם בדרך בה בחרו שני בני הזוג להוריש.
חשוב לציין, כי בהתאם לחוק הירושה, כל מי שערך צוואה רשאי לחזור בו ולשנות את צוואתו. אף צוואה הדדית ניתנת לשינוי, באמצעות מסירת הודעה לבן הזוג, אך זאת כל עוד בני הזוג בחיים. לאחר פטירת אחד מבני הזוג ניתנת הצוואה לשינוי רק בהתאם למגבלות הקבועות בחוק. כך, כל עוד לא חולק העיזבון – על בן הזוג שנותר בחיים ומבקש לבטל את צוואתו להסתלק מהעיזבון. זאת שלא לטובתו, לטובת ילדו או לטובת אחיו של המוריש. מכל מנה או מכל חלק בעיזבון שהוא אמור לקבל לפי הצוואה ההדדית של המצווה שמת. לאחר חלוקת העיזבון – על בן הזוג שנותר בחיים ומבקש לבטל את צוואתו להשיב את כל שירש לפי הצוואה ההדדית לעיזבון. ואם השבה בעין בלתי אפשרית או בלתי סבירה – להשיב את שווי המנה או החלק בעיזבון שירש.
משק חקלאי – נחלה.
לסיכום, זכויות חברי המושבים יונקות מההסכם המשולש של כל מושב ומושב. ולכל מושב קיים הסכם שונה ובו הוראות בקשר להורשת המשק החקלאי. משכך, בחלק מהמושבים עריכת צוואה הדדית במשק עשויה להוות פתרון. באשר לשמירת הנחלה עבור ילדיהם של ההורים בעלי הזכויות. כיום, מגמת בתי המשפט להכיר ולהתחשב בקיומן של צוואות וברצונם של ההורים המצווים. שכן, הצוואה משקפת באופן אמיתי את רצונם האחרון של ההורים המנוחים. נסיים בדברי בית המשפט העליון (מפי השופט, כתוארו אז, מ' חשין). היפים לענייננו באשר לרצונו האחרון של המנוח. (ע"א 1182/90 שחם נ' רוטמן, פ"ד מו(4) 330, 347 (1992)): "רצונו של אדם הוא כבודו – הוא כבוד האדם. אך מתים נעדרים יכולת הם לקיים את רצונם ולשמור על כבודם. עשינו אפוא אנו לקיום רצונו ולשמירת כבודו של המנוח".
* המידע המופיע הוא כללי בלבד ואין בו בכדי להוות חוות דעת מוסמכת או ייעוץ מוסמך.
= "איילת רייך – משרד עורכי דין וגישור" מתמחה בקיבוצים, מושבים, תאגידים. בתחום המסחרי-חקלאי- מינהלי וליטיגציה.
* אנו מזמינים אתכם לבקר באתר האינטרנט שלנו: WWW.AYELET-RAICH.CO.IL.
ובפייסבוק: "איילת רייך – משרד עורכי דין וגישור".
