במסגרת טור זה סקרתי כבר בפני הקוראים פסקי דין שניתנו לאחרונה. במסגרתם הוכרעו מחלוקות בדבר ביטול הסכמים בשל מגפת הקורונה. תקופה חריגה זו ממשיכה לייצר דילמות שונות אשר חלקן מגיעות לפתחם של בתי המשפט. כך, בפסק דין* שניתן ביום 7.12.20 דן בית המשפט לתביעות קטנות בתל אביב. בדרישה להשבת מקדמה ששולמה לאולם אירועים בגין ביטול חתונה. בשל חשיבות פסק הדין בעת הנוכחית בחרתי לסקור בפניכם את עיקריו.
תיאור מקרה – חתונה וביטולה בשל קורונה.
באותו עניין, התעתד התובע להינשא לבחירת לבו, אזרחית אוסטרלית. ולפיכך ביום 15.1.20 התקשר בהסכם עם הנתבעת, בעלת גן אירועים. לפיו בני הזוג יבואו בברית הנישואין בגן האירועים השייך לה, בתאריך 14.6.20. לאחר החתימה העביר התובע לנתבעת תשלום מקדמה בסך של 10,000 ₪. לאחר פרוץ מגפת הקורונה פנה התובע למנהל הנתבעת לבחינת אפשרות ביטול האירוע. והאחרון הניח דעתו שככל שיהא צורך בביטול, ניתן יהיה לבטל את האירוע. ביום 27.3.20 הודיע התובע למנהל הנתבעת, כי החליט לבטל את החתונה. ולהסתפק באירוע מצומצם שייערך באוסטרליה, בין היתר עקב קושי להגיע ארצה. במסגרת התביעה דורש התובע לחייב את הנתבעת להשיב לידיו את המקדמה ששולמה. בצירוף הוצאות נוספות המסתכמות בסך של 13,630 ₪.
טענות הנתבעת – אולם האירועים.
בכתב ההגנה ובדיון שנערך בבית המשפט טענה הנתבעת. כי בסופו של יום במועד שנקבע לקיום האירוע, התאפשר קיום חתונה. כך שההסכם יכול היה להתממש מבחינת הנתבעת. יחד עם זאת, מנהל הנתבעת הבהיר כי אמנם הסכים להשיב לתובע את הפיקדון. אולם חזר בו מהסכמה זו נוכח התנהלות התובע אשר דחק בו להשיבה.
חוק החוזים.
בפסק דינו קובע בית המשפט כי הסוגיה שבמוקד ההליך הינה מתחום דיני הסיכול החוזי. הקבוע בסעיף 18 של חוק החוזים (תרופות) בשל הפרת חוזה, התשל"א- 1970. לאורו של סעיף זה בוחנים האם המצב הבריאותי החדש השורר הפך את החוזה שנחתם בין הצדדים בלתי ניתן לקיום (סיכלו). והאם בגין זאת יש מקום לקבוע משיקולי צדק, השבה של איזה חלק שהוא מהסכום ששולם מתוקף החוזה. בית המשפט מציין כי הגנת הסיכול הינה טענת מגן השמורה למפר החוזה. ובענייננו זה ובאופן חריג הניתוח המשפטי שונה. שכן למעשה היה זה התובע שהודיע על ביטולו של החוזה והפר אותו. בעודו טוען בד בבד להשבת כספי המקדמה.
ביטול הסכם.
בית המשפט ממשיך וקובע כי במקרה דנן לא התאפשרה הגעה אל הארץ נוכח הסגרים שהוטלו. וביתר שאת ביחס למבקרים שאינם אזרחים, כגון אשתו לעתיד של התובע. לכן, ברי כי החתונה לא הייתה יכולה להתקיים. נסיבות אלו, ובזיקה לאי הוודאות ששרר לאחר מכן ונישואי בני הזוג בטקס קטן באוסטרליה. הביאו את בית המשפט למסקנה כי בזמן המיועד לא ניתן היה לקיים את החוזה.
צפיה מראש של מגפת הקורונה.
עוד פוסק בית המשפט כי התנאי השני אף הוא מתקיים, שכן לא ניתן היה לצפות בעת כריתת החוזה את היתכנות משבר הקורונה שהינו חריג ביותר. יתרה מכך, מדגיש בית המשפט, כי גם אם היה ניתן לצפות אפשרות של מגפה, הרי שברי כי לא ניתן היה לצפות את התקנות וההגבלות הממשלתיות שצמצמו את הפעילות המשקית וסיכלו אפשרות הגעה לארץ.
"הכל צפוי".
במאמר מוסגר יצוין כי בעבר הסתמנה בפסיקה פרשנות קצרה ודווקנית לתנאי הידיעה אודות נסיבות מסכלות, עד כי נטען כי אין אירוע שלא ניתן לצפייה בבחינת "הכל צפוי" כולל מלחמת יום הכיפורים שלא נצפתה אף על ידי קברניטי המדינה. אולם בחלוף הזמן התרככה במקצת הגישה באשר למבחן הצפייה וכאמור, לשיטת בית המשפט, ניתן לומר בפה מלא שלא ניתן היה לשער ולצפות את המשבר הקולוסאלי וההשלכות ההרסניות של מגפת הקורונה.
חוסר יכולת לקיום החתונה.
אשר לתנאי השלישי- בית המשפט קובע כי אין מחלוקת של ממש באשר לכך שהתובע לא יכול היה להגיע לארץ ולבוא בברית הנישואין עם בחירת לבו, תושבת חוץ.
פיצויים.
משהגיע בית המשפט למסקנה כי קיומו של החוזה סוכל, נותר לבחון את הרכיב העיקרי ממנו יכול להיוושע התובע, רכיב הקיים בסעיף 18 (ב) לחוק החוזים. בהתאם לסעיף זה נתונה לבית המשפט סמכות לקבוע משיקולים של צדק השבה של חלק מסוים מן הסכום ששולם מכוח החוזה. במסגרת זו, השקילה ביסודה היא של מה שצודק ונכון בנסיבות המקרה.
פסק דין בעקבות הקורונה.
בענייננו פוסק בית המשפט, כי כאשר הוא שוקל את מכלול הנסיבות ובהן, משבר הנגיף והשלכותיו, תנאי החוזה שנחתם והתנהלות כל אחד מן הצדדים, סבור הוא, כי תוצאה צודקת תהא שכל אחד מהצדדים יישא ב"עול" המחיר שגבה המצב הלא צפוי שנוצר. לפיכך, בית המשפט מוצא לנכון לחייב את הנתבעת להשיב לתובע 60% מהסכום ששולם, היינו סך של 6,000 ₪ בצירוף הוצאות ההליך בסך של 700 ₪.
* ת"ק (תביעות קטנות ת"א) 33403-07-20. טל פורת נ' גפן קיסריה בע"מ (פורסם בנבו, 07.12.2020).
* המידע המופיע הוא כללי בלבד ואין בו בכדי להוות חוות דעת מוסמכת או ייעוץ מוסמך.
* "איילת רייך – משרד עורכי דין, נוטריון וגישור". מתמחה בקיבוצים, מושבים, תאגידים, בתחום המסחרי-חקלאי-מינהלי, ליטיגציה ודיני עבודה. עו"ד איילת רייך-מיכאלי משמשת כבוררת וכמגשרת במחלוקות.
הכותבת לא ייצגה מי מהצדדים אלא אם כן נכתב אחרת.
* אנו מזמינים אתכם לבקר באתר האינטרנט שלנו: WWW.AYELET-RAICH.CO.IL. ולעקוב אחרינו בפייסבוק: "איילת רייך – משרד עורכי דין נוטריון וגישור".
