קיבוצים רבים משמשים אכסניה לאירועים משפחתיים כגון: חתונות, בר מצווה, ועוד. מטבע הדברים, ההתקשרות בין הקיבוץ לבעל השמחה מתבצעת בדרך כלל זמן רב מראש. ושני הצדדים סומכים עליה. במקרים אלו, בדומה לסיטואציות אחרות מחיי המסחר, עולה מעת לעת השאלה. מתי ובגין אילו נסיבות רשאי צד לבטל את ההתקשרות וההתחייבות שלקח על עצמו. פסק דין שניתן לאחרונה* (23.7.18) בבית משפט השלום בחיפה עוסק בסוגיה זו של ביטול הסכם. ומפאת חשיבותו מצאתי לנכון לסקור את עיקריו בפניכם.
תיאור מקרה – חתונה.
באותו מקרה חתמו ביום 19.12.13 בני זוג וחברה שבבעלותה אולם אירועים חוזה להזמנת אירוע חתונה. על פי מה שהסכימו בחוזה, אירוע החתונה יהיה ביום 18.9.14. בהתאם לתנאים הכלליים בחוזה, קבעו את הפיצוי המוסכם, במקרה שהמזמין יבטל את ההסכם, ביחס למועד הביטול.
טענות התובעים – אכזבה במועד "הטעימות".
בני הזוג טענו כי במהלך הפגישה שנערכה באולם האירועים במועד בו חתמו את החוזה. אמרו להם כי החוזה יהיה בתוקף רק לאחר שיטעמו את המנות בתפריט ("הטעימות"). ורק ככל שיהיו מרוצים מהמנות שיטעמו. לטענתם, חרף בקשותיהם החוזרות ונשנות לתאם מועד לטעימות מוקדם ככל האפשר. התקיימו בסופו של דבר הטעימות רק ביום 10.7.2014, כחודשיים לפני מועד האירוע המתוכנן. לטענת התובעים, במועד הטעימות הזדעזעו מהכלים, מההגשה המלוכלכת, ומהטעם התפל של המנות. האוכל היה קר ורמתו נמוכה, ציוד ההגשה היה בלוי ומלוכלך, שונה לחלוטין ממה שהוצג בפרוספקט. בעקבות אכזבתם מרמת המנות וההגשה, ביטלו את החוזה, עוד במועד הטעימות.
טענות הנתבעים – אי הפרת חוזה.
מנגד טענו הנתבעים, החברה ובעל המניות בה, כי לא היתה כל הפרה של החוזה מצדם. והתובעים הם שהפרו את החוזה בכך שביטלו אותו ללא כל עילה בדין, בסמוך מאוד למועד האירוע. הנתבעים הגישו תביעה שכנגד. וטענו כי לאור התנהלות התובעים יש לפסוק להם את הפיצוי שהסכימו על פי החוזה. בגין נזקם עקב הפרת ההסכם מצד התובעים.
דיון – אפשרות שינוי החוזה.
בית המשפט מפנה בפסק דינו לחוזה. ומציין כי מעיון בו ניתן לראות, כי שינוי שביקשו התובעים לערוך, ביחס לסכום המקדמה. נכנס מפורשות, בתיקון שערכו בכתב יד בחוזה. כמו כן מחקו מהחוזה סעיפים שהיו לא רלוונטיים להזמנת התובעים, והוסיפו הערות ושינויים רבים נוספים. למרות זאת, לא כתוב בשום מקום בחוזה, כי כניסתו לתוקף תלויה בשביעות רצונם של התובעים מהטעימות. או כי יש להם זכות לבטל את החוזה ככל שלא יהיו מרוצים מאיכות המנות במועד הטעימות. הדעת נותנת. כי לו אכן היתה לתובעים זכות לבטל את ההסכם ככל שלא יהיו מרוצים מהטעימות, היו כותבים את הדבר בהסכם.
טענה הנוגדת מסמך בכתב.
בית משפט קובע כי טענת התובעים הינה למעשה "טענה בעל פה הנוגדת מסמך בכתב". ולא מסמך גרידא, אלא חוזה שחתמו, לאחר שהתנהל מו"מ על תנאי העסקה. בעניין זה קובעת ההלכה כי ייחוס הסכמה בין הצדדים על דבר שלא בא זכרו בגוף החוזה חייב להתבסס על ראיה שבכתב. הטעם לכך נעוץ בהנחה החלוטה, שהחוזה מגלם בתוכו כל מה שהוסכם.
חוסר סיבה לביטול הסכם.
בית המשפט ממשיך וקובע כי התובעים הינם אנשים בגירים. החוזה נהיר לחלוטין, ולא היתה להם כל סיבה להניח כי לא יצטרכו לשלם את הפיצוי המוסכם במקרה של ביטול. הליך ה"טעימות" כלל אינו נזכר בחוזה, ואין התחייבות מצד הנתבעת בדבר המועד בו יקוים. לאור העובדה שטעימות נערכות דרך קבע במועד סמוך לאירוע, קשה להעלות על הדעת שנציגת הנתבעת היתה מסכימה. לאפשר לתובעים ביטול החוזה בעקבות אי שביעות רצון מהמנות בשלב הטעימות. שהרי לא מתקבל על הדעת שכל מזמין אירוע יוכל לבטל את החוזה כחודשיים לפני מועד האירוע, ללא כל סנקציה.
אי אכזבה מה"טעימות".
עוד צוין כי ביחד עם התובעים השתתפו בטעימות עשר משפחות נוספות. שאף אחת מהן לא ביטלה את האירוע שהזמינו אצל הנתבעת. בית המשפט קבע כי קשה לו לקבל את טענות התובעים. לפיה היה מישהו מלבדם באותו מועד שהתלונן על טיב האוכל או על צורת הגשתו. הדעת נותנת, כי לו היתה ההגשה בכלים מלוכלכים, לו היו המנות קרות, והאוכל תפל – היו גם יתר הנוכחים משמיעים תלונות. משלא הוכיחו כי היו תלונות נוספות, נראה כי כל תלונותיהם של התובעים היו מבוססות על חוסר שביעות רצון סובייקטיבי בלבד. בעניין זה נציין. כי לטענת הנתבעים, החליטו התובעים לבטל את האירוע משום שביקשו לקיים אירוע באולם אירועים זול יותר. אולם בטענה זו לא הכריע בית המשפט.
פסק דין – דחיית התביעה.
לאור האמור לעיל דוחה בית המשפט את התביעה ומקבל את התביעה שכנגד. בהתאם למועד ביטול ההסכם וסעיף הפיצוי שהסכימו עליו, מורה בית המשפט לבני הזוג לשלם לחברה סך של 27,100 ₪ בצירוף שכר טרחת עורך דין בסך 6,000 ₪.
* ת"א (שלום חי') 9347-10-14 יקיר טרומן נ' דובי אייפנברג (פורסם בנבו, 23.07.2018)
* המידע המופיע הוא כללי בלבד ואין בו בכדי להוות חוות דעת מוסמכת או ייעוץ מוסמך.
= "איילת רייך – משרד עורכי דין, נוטריון וגישור" מתמחה בקיבוצים, מושבים, תאגידים, בתחום המסחרי-חקלאי-מינהלי וענף הלול על כל שלוחותיו. עו"ד איילת רייך-מיכאלי משמשת כבוררת וכמגשרת במחלוקות.
* אנו מזמינים אתכם לבקר באתר האינטרנט שלנו: WWW.AYELET-RAICH.CO.IL, ולעקוב אחרינו בפייסבוק: "איילת רייך – משרד עורכי דין נוטריון וגישור".
