לוגו איילת
חיפוש
סגור את תיבת החיפוש

שיוך דירות- מה בין הזכאות למימוש הזכות?

סוגיית שיוך דירות מעסיקה חברי קיבוץ וקיבוצים רבים. לא פעם ישנן מחלוקות בין חבר קיבוץ או יורשי חבר קיבוץ לבין הקיבוץ. ומטבע הדברים, אף בתי המשפט שוקלים סוגיה זו מעת לעת. פסק דין ממש מהעת האחרונה בבית המשפט המחוזי בנצרת*. דן בהבדל בין שלב הזכאות העקרונית לקבלת דירה – לבין שלב יישום הזכאות לקבלת דירה בהליך השיוך (מימוש שיוך דירות). לאור חשיבות האבחנה בין השלבים מצאתי לנכון להביא בפניכם במסגרת מדור זה את תמצית פסק הדין.

 

תיאור מקרה – שיוך דירות.

באותו עניין עתר חבר קיבוץ בצפון. כי במסגרת הליך שיוך דירות שמנהלים בקיבוץ, הוא זכאי לשיוך הדירה בה הוא מתגורר. וכן לדירה שלידה. בהמשך שלבי ההליך המשפטי הוסיף החבר סעד נוסף. לפיו, ככל שלא ישייכו אליו את הדירה, הוא יהיה זכאי לפיצוי כספי.

נסביר, כי המחלוקת היתה לגבי מבנה מלבני אשר חילקו אותו לשלוש דירות קטנות. כאשר הדירות הקיצוניות שייכות לחבר התובע ולעוד משפחה, אף הם חברי הקיבוץ (להלן: "המשפחה"). המחלוקת היתה סביב הדירה האמצעית. לגביה טען התובע, כי יש לשייכה במלואה אליו. בעוד שהקיבוץ טען, כי יש לחלקה בין התובע לבין המשפחה.

 

טענת התובע – מימוש שיוך דירות.

למעשה, טענת התובע היתה על רקע מצבו (בהיותו נכה צה"ל). בשלו, ולאחר התערבות משרד הביטחון, החליט הקיבוץ להקצות לו שתי דירות. אשר תאוחדנה לדירה אחת. לטענתו, הואיל והחלטה זו לא השתנתה, יש לראות בה כהחלטה שרירה. ולדחות את הנסיון של הקיבוץ להתנער ממנה. הקיבוץ הכחיש את טענת התובע. וטען כי הציע לתובע זכות לשיוך של דירה וחצי (בדומה למשפחה). וכן פיצוי כספי בהתאם להחלטות הקיבוץ. הקובעות את מפת החלוקה והאיזונים אשר אישרה אסיפת הקיבוץ כדין.

 

דיון – זכות שיוך.

במחלוקת זו קבע בית המשפט לטובת גרסת התובע. הקיבוץ נתן אישור עקרוני להקצות לו את שתי הדירות יחד. קביעה זו מתבססת על מכתב ששיגר הקיבוץ למשרד הביטחון בו רשום כך:

 "הננו מאשרים בזאת. כי קיבוץ להבות הבשן החליט להקצות לנחשון ורול את הדירה שתאוחד משתי דירות שמספריהן … אנו רואים לנכון לעדכן אתכם כי קיבוץ להבות הבשן מצוי בעיצומו של מהלך. שמטרתו לשייך את דירות המגורים לחברים… בשלב זה אין ודאות מלאה שהמהלך אכן יושלם. השלמת המהלך תלויה הן בהסכמות פנימיות של כלל חברי להבות הבשן. והן בהסכמות ואישורים של גורמים ורשויות חיצוניים… הדירה הנ"ל תוכל להיות משוייכת לנחשון רק אם וכאשר יושלם התהליך. של שיוך הדירות לכלל חברי הקיבוץ".

עם זאת, קובע בית המשפט כי יש לערוך אבחנה בין שני שלבים שונים: שלב קביעת הזכאות העקרונית למספר דירות על פי המאפיינים האישיים של התובע; ושלב יישום הזכאות לקבלת הדירות במסגרת הליך השיוך.

 

זכאות עקרונית.

אמנם, המכתב הנ"ל קובע בלשון ברורה את זכאותו העקרונית של התובע לשתי דירות. באשר לשלב קבלת אותן זכויות (שיוך שתי הדירות בפועל) יש לשים לב. המכתב מוסיף כי אין וודאות שבתום הליך השיוך יקבל התובע את מלוא זכאותו. משמעות הדברים היא כי על אף שהתובע זכאי לשתי דירות, הרי שהמשך המכתב סייג את מימוש הזכאות. תוך שהבהירו כי בתום הליך השיוך, ייתכן שלא ימסרו לידיו את מלוא הזכאות. יתירה מכך, מנגנון האיזון שאישרה אסיפת הקיבוץ, מלמד כי הקיבוץ ידע על כך שבסופו של הליך השיוך, ייתכן שיהיו מצבים שבהם חבר קיבוץ לא יקבל את מלוא זכאותו. ולצורך כך קבעו מנגנון התחשבנות בין הצדדים. בית המשפט קובע כי עצם קיומו של מנגנון איזון זה, תומך אף הוא במסקנה שבמכתב למשרד הביטחון הגדירו את זכאותו העקרונית של התובע לשתי דירות, אולם הבהירו כי בשלב השיוך, ייתכן ולא יקבל מלוא הזכאות.

 

שלב מימוש שיוך דירות.

אחרי שברר את שאלת עצם הזכאות עבר בית המשפט לשלב השני – שלב קבלת הזכויות על פי מנגנון השיוך. כאן קובע בית המשפט כי לאחר ערעור שהגישה המשפחה על ההחלטה לשייך את שתי הדירות לתובע החליט הקיבוץ כי יש לחלק את הדירה האמצעית לשני חלקים בין הצדדים, לכל אחד דירה וחצי. בית המשפט סבר, כי החלטת הקיבוץ, בסופו של יום, לחלק את הדירה האמצעית בין הצדדים היא החלטה צודקת, ראויה, ושוויונית במקרה זה.

עוד ציין השופט, כי הקיבוץ שלח אל התובע, כמו גם ליתר חברי הקיבוץ, את טיוטת מנגנון האיזון לצורך שיוך הדירות. במסגרת זו כל חבר קיבוץ היה צריך לבדוק את הנתונים הרלוונטיים לגביו תוך 45 ימים. אלא שהתובע לא מסר את הסתייגויותיו לקיבוץ, על פי ההוראות במכתב ששלחו אליו. בכך פעל התובע באופן לא סביר ובניגוד למה שציפו ממנו.

 

פסק הדין.

לסיכום קבע השופט, כי התובע אמנם היה זכאי בשעתו לשתי דירות, ואולם בסופו של יום, תוך כדי הליך השיוך, התברר כי אי אפשר לממש זכות זו במלואה. משהציע הקיבוץ מתווה חלופי לשיוך דירות ובו הגדירו את זכויותיו של התובע, לפי קריטריונים ברורים לחישוב במנגנון האיזון, ומשבית המשפט מצא כי אין להתערב במרכיבי האיזון שקבע הקיבוץ, הרי שעל פי מנגנון זה יהא זכאי התובע לדירה וחצי, וזאת על אף החלטתו הקודמת של הקיבוץ.

בנושא הפיצוי הכספי קבע ביהמ"ש, כי היות ונושא זה לא עלה בכתב התביעה, אי אפשר במסגרת פסק הדין להכריע בשאלת גובה הפיצוי לו זכאי התובע. יחד עם זאת, בית המשפט אישר את בקשת התובע ל"פיצול סעדים" לפיה זכאי התובע להגיש תביעה נפרדת לפיצוי כספי.

לבסוף קבע ביהמ"ש כי בנסיבות, ולפנים משורת הדין, לא יחייבו את התובע בהוצאות משפט.

תא(נצ') 48367-03-12 נחשון ורול נ' קיבוץ להבות הבשן (פורסם בנבו, 3.11.2014).

* המידע המופיע הוא כללי בלבד ואין בו בכדי להוות חוות דעת או ייעוץ מלא.

   = "איילת רייך – משרד עורכי דין, נוטריון וגישור" מתמחה בקיבוצים, מושבים, תאגידים, בתחום המסחרי-חקלאי- מינהלי וליטיגציה.

* אנו מזמינים אתכם לבקר באתר האינטרנט שלנו: WWW.AYELET-RAICH.CO.IL

ובפייסבוק: "איילת רייך – משרד עורכי דין נוטריון וגישור".

שיתוף:

תוכן העניינים

חדש

פוסטים קודמים

"מנוחת פיצוי"

רובם המוחלט של המשקים החקלאיים בארץ, לרבות הקיבוצים, נאלצים להעסיק עובדים זרים. על מנת להמשיך ולקיים את עסקיהם. במסגרת טור זה כבר עסקתי ולא אחת

שימוש חורג בקרקע חקלאית/ איילת רייך-מיכאלי, עו"ד

ליווי משפטי לאגודות שיתופיות. משרדי עוסק רבות. בסוגיות הקשורות למתחייב מהוראות חוק ההתיישבות החקלאית. (סייגים לשימוש בקרקע חקלאית ובמים), תשכ"ז-1967. (להלן: "החוק") ובהסדרת התקשרויות בהתאם לחוק. כך,

Call Now Button