לעיתים, במהלך הליך משפטי המתנהל בפני בית המשפט או כל ערכאה שיפוטית מוסמכת אחרת. נוצרת אצל אחד הצדדים המתדיינים. תחושה כי למרות שההליך המשפטי טרם הגיע לסיומו השופט גמר בדעתו להכריע כנגדו. תחושות אלו יכולות להתעורר למשל כתוצאה מהחלטות ביניים שנתן השופט כנגד אותו צד. כתוצאה מיחס קשוח או מפלה עם צד להליך. או כתוצאה מהתבטאויות של השופט המלמדות כביכול על גמירות דעתו בקשר לסכסוך.
בסיטואציות מעין אלו עולה השאלה באיזה אופן ניתן לבצע פסילת שופט, והאם ניתן להעביר את הדיון בתיק לשופט אחר ?
פסילת שופט.
על פי החוק[1], בקשה לפסלות שופט יש להגיש אל השופט אותו מבקשים לפסול. ועליו לדון ולהחליט בה לאלתר, לפני שיתן כל החלטה אחרת בתיק. ערעור על החלטת השופט מוגש ישירות לבית המשפט העליון. ובמקרה שמדובר בתיק המתנהל בבית הדין האזורי לעבודה לבית הדין הארצי לעבודה.
לאחרונה ניתן פסק דין במסגרתו התקבלה עמדת משרדי. ונדחתה בקשה לפסלות שופט אשר הגיש הצד השני להליך. במסגרת פסק הדין סוכמו הכללים שהותוו בפסיקה לפסילת שופט.
תיאור מקרה – פסלות שופט בשל החלטה לטובת הצד השני.
מעשה שהיה כך היה. – במסגרת בקשה זמנית בבית הדין לעבודה התקבלה עמדת משרדי. ונמחקה הבקשה שהוגשה ע"י הצד השני להליך. האחרון, אשר ההחלטה לא הייתה לרוחו, הגיש בקשה לפסלות שופט. לדידו של הצד השני להליך דעתה של השופטת "ננעלה" כנגדו. הבקשה נדחתה על ידי השופטת שפסילתה התבקשה. [2]"שופט לא ישב בדין אם מצא, מיזמתו או לבקשת בעל דין, כי קיימות נסיבות. שיש בהן כדי ליצור חשש ממשי למשוא פנים בניהול המשפט"[4]. הלכה פסוקה היא כי הפסלות תיבחן באמות מידה אובייקטיביות, ואין די בתחושתם הסובייקטיבית של בעלי הדין או באי כוחם. לפיכך, על מבקש הפסלות להצביע על נסיבות אובייקטיביות. היוצרות חשש ממשי למשוא פנים בניהול המשפט עד כי "ננעלה" דעתו של השופט.
משוא פנים.
בעניין זה חשוב להדגיש, כי ההנחה היא, כי השופט היושב בדין הינו מקצועי ומיומן ובידו לבחון את העניינים שבפניו ללא משוא פנים. לכן, רק במקרים קיצוניים תתערב ערכאת הערעור בהחלטתו של שופט הסבור כי בידו לנהל את המשפט באובייקטיביות. מקרים כאלה עשויים לכלול התבטאויות חריגות במסגרת החלטות או אי סבירות קיצונית בתוכנן של החלטות. כגון פסיקת הוצאות בלתי מתקבלות על הדעת. או נקיטת אמצעים חריגים נגד בעל דין או נגד עורך דין, אשר מעידים על חשש ממשי למשוא פנים. להבדיל מניהול המשפט עצמו כמתחייב מהדין. כאמור, בערעור התקבלה עמדתנו כי אין לפסול את השופטת. הצד השני לא הרים ידיו והגיש ערעור על החלטת השופטת שלא לפסול עצמה לבית הדין הארצי לעבודה. גם בערעור נדחתה בקשת הפסילה. תוך שבית הדין הארצי (כבוד השופט פליטמן) קיבל את עמדת משרדי וחזר על הכללים שהותוו בפסיקה בעניין פסלות שופט[3].
כללי פסילת שופט.
נביא בפניכם, בקצרה, כללים אלו. ראשית, אמת המידה הכללית בחוק לפסילת בעל תפקיד שיפוטי, מורה כי
לסיכום, יש לזכור כי בקשה לפסילת שופט הינה בקשה חריגה, וכי קיים סיכון כי המבקש יחויב בהוצאות. לפיכך, בטרם הגשת הבקשה יש לבחון, "בעיניים אובייקטיביות", את השאלה האם מדובר במקרה קיצוני ונדיר לפיו קיים חשש ממשי למשוא פנים מצידו של השופט היושב בדין. תשובה חיובית לשאלה זו הינה תנאי בלעדיו אין להגשת בקשה לפסלות השופט.
* המידע המופיע הוא כללי בלבד ואין בו בכדי להוות חוות דעת מוסמכת או ייעוץ מוסמך.
[1] סעיף 77א(ב) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב] תשמ"ד – 1984 (להלן: "חוק בתי המשפט")
[2] תעא 4490/10 זוקו שיווק והפצה בע"מ נ' צ'רי בקוש (לא פורסם) (2011)
[3] עפ"ס 30638 זוקו שיווק והפצה בע"מ נ' צ'רי בקוש (לא פורסם) (2011)
[4] סעיף 77א(א) חוק בתי המשפט, ראה הערה 1 לעיל