פנסיה תקציבית, קצבת שארים, תגמולים לניצולי שואה, ומה שבינהם

קיבוצים רבים, אשר עברו שינוי באורחות חייהם, החליטו על תשלום פנסיה תקציבית לחבר שהגיע לגיל פרישה. וזאת בתנאי שהחבר יעביר לקיבוץ כספים שהוא מקבל ממקורות שונים. החלטה כזו היתה הרקע לסכסוך בין קיבוץ לאחת מחברותיו. אשר נדון לאחרונה בבית המשפט המחוזי בנצרת* בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים.

תיאור מקרה – זכאות לפנסיה תקציבית.

באותו עניין הגיש הקיבוץ תביעה כנגד החברה. וביקש לחייבה לשלם לו סך של 226,446 ₪ בגין שירותים שונים שלטענתו העניק לה. בכתב ההגנה שהגישה החברה נטען, בין השאר, כי היא זכאית מן הקיבוץ לפנסיה תקציבית. דבר שלא ניתן לה על ידי הקיבוץ. הרקע לשלילת הפנסיה היתה טענתו של הקיבוץ כי החברה לא העבירה אליו את הפנסיה שקיבלה. שמקורה בעבודתו של בעלה המנוח ב"אגד". ואין היא זכאית לקבל פנסיה משני מקורות.

ערעור.

טענותיה של החברה נדחו על ידי בית משפט השלום בעפולה. שעל החלטתו הגישה ערעור כאמור לבית המשפט המחוזי בנצרת.
במוקד הערעור עמדה החלטת הקיבוץ משנת 2001 לפיה: "סכומים לפנסיה שצברו חברים עד יום השינוי, יהיו הבסיס לתשלום הפנסיה. והקיבוץ ישלים את ההפרש לגובה הפנסיה התקציבית המוגדרת לעיל, במידה ויידרש. בגין הכנסות גבוהות מגובה התקציב הפנסיוני כאמור… יחוייב החבר בתשלום מס לרשת הביטחון. עפ"י גובה הפנסיה החיצונית שלו ובניכוי זכאותו לתקציב פנסיוני".

גימלת שארים.

לטענת המערערת, אין לראות בתקבול שהיא מקבלת מ"אגד", אותו היא מכנה "גמלת שאירים", בבחינת שכר עבודה (או חלף שכר). וכיוון שכך – אין לראותה כמי שמקבלת פנסיה ממקור חיצוני. עוד טענה המערערת כי החלטת הקיבוץ. אינה שוללת, לפי לשונה, את זכותה לצבירת שתי פנסיות.

קיזוז פנסיה תקציבית.

בית המשפט שלערעור דחה טענות אלו. וקבע כי התקבול שמקבלת המערערת מאגד מתקבל כתשלום לעובד, הבעל המנוח, שהגיע לגיל פרישה. – יהא כינויו של התקבול אשר יהא. לכן – בהקשר בו עסקינן – יש לראותו כפנסיה שמקורה מעבודה. ואין זה מעלה או מוריד אם המערערת היא שעבדה ב"אגד" או בעלה המנוח. באשר ללשון החלטת הקיבוץ, קובע בית המשפט. כי התבוננות בתולדותיה של הפנסיה התקציבית בקיבוץ ־ מצביעה בבירור על רצונו. שלא ליתן פנסיה תקציבית למי שמקבל פנסיה ממקור חיצוני. לכן, גם אם לשון ההוראה סובלת את שתי החלופות. החלופה שיש להעדיף היא זו המתיישבת עם התכלית. ויש לדחות את פרשנות המערערת בעניין זה.

אפליה.

טענה נוספת שהעלתה החברה היא כי הקיבוץ מפלה אותה לרעה ביחס לחברים שמקבלים פנסיה תקציבית. אף שאינם מעבירים כספים המגיעים לידיהם ממקורות שונים. (כגון כספי תגמולים לניצולי שואה, תגמולים למשפחות שכולות ועוד).
תחילה קובע בית המשפט בעניין זה, כי לא הובאו בפניו ראיות שיצביעו על הלך רוחם של מקבלי ההחלטה. והמוכיחות כי זו התקבלה מתוך כוונה להפלות דווקא את המערערת. בית המשפט מפנה לרשימה של חברים גמלאים שהובאה בפניו, המקבלים פנסיה מן החוץ ואינם נהנים מפנסיה תקציבית של הקיבוץ. כראיה הסותרת את הטענה בדבר אפליה.

תקבולים שונים כחלף הכנסה.

באשר לגוף הטענה קובע בית המשפט. כי אמנם ניתן לומר, כי גם תקבול שמקבל נכה, למשל, הוא בבחינת חלף הכנסה. (כושרו להתפרנס נפגע, ומכאן גימלתו, המפצה אותו על הכנסה שלא יוכל להכניס בשל נכותו). ניתן אף להרחיב ולומר דברים דומים ביחס למשפחה שכולה או ניצול שואה. ואמנם, לדברי בית המשפט, אילו בחר הקיבוץ לראות בתקבוליהם חלף הכנסה, ולא להבחין בין מקורות אלה למקור שהוא מעבודה ממש, לא ניתן היה לומר על החלטתו כי היא אינה סבירה עד כדי הצדקה להתערב בה. אלא שגם על הבחירה שעשה הקיבוץ, לפיה הוא ביקש לעשות את ההבחנה שבין שני סוגי התקבול, אין לומר כי אין היא סבירה. בחירה זו הינה לגיטימית, ועומדת במבחן הסבירות.

פרשנות החלטת הקיבוץ לגבי פנסיה תקציבית.

בית המשפט אף מציין כי מבין שתי החלופות, זו שבה בחר הקיבוץ נראית בעיניו סבירה יותר, כיוון שייחוס התקבולים האחרים כחלף הכנסה מעבודה הינו ייחוס מרוחק, מלאכותי משהו, אף שכאמור היה עשוי להיות לגיטימי, אילו בחר בו הקיבוץ. תחושת הצדק, שקשה לנמקה במילים, מוליכה למסקנה לפיה תקבול שמקבל ניצול שואה איננו כתקבול מקרן פנסיה שמקבל מי שהגיע לגיל פרישה מעבודתו, והוא הדין ביחס למשפחה שכולה ולאדם נכה. בחירה זו, אותה עשתה האסיפה הכללית של הקיבוץ, היא בחירה סבירה, המשקפת תפישה ערכית לגיטימית, ואין כל הצדקה להתערבותו של בית המשפט בה.

חבר העושה דין לעצמו.

בית המשפט הנכבד מביע ביקורת על חבר העושה דין עצמי באמצעות הערה כללית שזהו לשונה:
"בטרם סיום ביקשתי להעיר הערה כללית. לדאבוני אין זה המקרה הראשון המובא לפתחו של בית המשפט, בו חבר שדעתו אינה נוחה מהחלטות האסיפה הכללית, עושה דין לעצמו, כגון המקרה בו אין הוא מעביר תקבולים שהוא מקבל ומותירם בכיסו, בניגוד לכללים הנקוטים בקיבוץ, ובלא שהוא פועל לתוקפם בדרכים שמעמיד לרשותו הדין. התנהגות שכזו קשה לקבל. אילו סברה המערערת, כי החלטות הקיבוץ מפלות אותה לרעה, היה עליה לפעול על מנת לבטלן, ולא לעשות דין לעצמה, על ידי הותרת כספי הפנסיה מ"אגד" בכיסה, ובאותה נשימה לקבל, משך שנים רבות, שירותים מן הקיבוץ בלא לשלם עליהם דבר. התנהגות שכזו אינה תמת־לב".

פסק הדין. 

בית המשפט דוחה את הערעור כולו, ומחייב את החברה-המערערת בתשלום הוצאות משפט בסך 20,000 ₪.


  *ע"א (נצ') 48983-01-14 תרצה חייט נ' קיבוץ תל יוסף (פורסם בנבו, ניתן ביום 1.8.2014).

* המידע המופיע הוא כללי בלבד ואין בו בכדי להוות חוות דעת מוסמכת או ייעוץ מוסמך.

* "איילת רייך – משרד עורכי דין, נוטריון וגישור" מתמחה בקיבוצים, מושבים, תאגידים, בתחום המסחרי-חקלאי- מינהלי וליטיגציה.

* אנו מזמינים אתכם לבקר באתר האינטרנט שלנו: WWW.AYELET-RAICH.CO.IL

ובפייסבוק: "איילת רייך – משרד עורכי דין, נוטריון וגישור".

שיתוף:

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב telegram
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email

תוכן העניינים

חדש

פוסטים קודמים

מתקנים סולאריים

בעת האחרונה מלווה משרדי את לקוחותיו בהתקשרויות חוזיות שעניינן מתקנים סולאריים. משרדי מלווה קיבוצים, מושבים וחברות, ומנהל משאים ומתנים מול עשרות חברות העוסקות בתחום. עד לגיבושו של הסכם מחייב. דומה כי

צוואה ומחלת נפש

תיאור מקרה – אי כשירות. פנתה אליי א', חברת קיבוץ ממרכז הארץ, בגרון חנוק ובעיניה דמעות וסיפרה כי אמה סבלה מבעיות נפשיות. ולכן, דחוף דחוף,

Call Now Button
וואטסאפ
צריכים עזרה?
עורכת דין איילת רייך
שלום,
אפשר ליצור איתי קשר גם בוואטסאפ