אי עריכת שימוע/ איילת רייך-מיכאלי, עו"ד ונוטריון, בוררת ומגשרת

על חשיבות עריכת שימוע לעובד בטרם מתקבלת החלטה על פיטוריו קולמוסים רבים נשברו. ואף בטורי זה סקרנו לא פעם פסקי דין בנושא. הלכה הידועה בעניין זה היא כי בטרם יפוטר עובד, מחובתו של המעסיק לקיים הליך שימוע. ובמסגרתו לאפשר לעובד להציג טענותיו ולשקול אותן בלב פתוח ובנפש חפצה. אך חשוב לדעת כי לעיתים עובדים "תופסים טרמפ" על פיטורין שנעשו שלא כדין. ומגישים תביעות מופרזות ומנופחות, בכדי להפעיל לחץ על המעבידים לשלם להם סכומים גבוהים. בקבלת תביעה מעין זו מומלץ לפנות לייעוץ משפטי. ולנתח את הסיכונים והסיכויים בניהול התביעה לפי עובדות כל מקרה לגופו. דוגמא לכך ניתן למצוא בפסק דין שניתן לאחרונה (21.4.21)* בבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב. ומפאת חשיבות הדברים בחרתי לסקור בפניכם את עיקריו.

תיאור מקרה – פיטורין ללא שימוע.

התובע באותו עניין שימש בין השנים 2010-2012 כמרצה להנדסאים אצל הנתבעת. שהיא בעלת רשת מכללות ברחבי הארץ המעבירה קורסים ללימודי תעודה. לטענת התובע, במהלך שנת הלימודים, בסוף מרץ 2012. ללא כל שימוע או התראה, פוטר מעובדתו כמרצה, בשיחה טלפונית. התובע טען כי עקב פיטוריו באמצע שנת הלימודים נגרמה פגיעה קשה בשמו. התובע עתר לפיצוי בגין פיטורים שלא כדין, עוגמת נפש ופגיעה בשמו הטוב. בסך של 30,000 ₪. כמו כן דרש התובע פיצוי בסך נוסף של 30,000 ₪ בגין הפרת חוזה העבודה שנחתם עימו. עוד טען התובע כי הוא זכאי לפיצויי פיטורים, חלף הודעה מוקדמת ופדיון חופשה.

מנגד טענה הנתבעת כי התובע הגיש את תביעתו בשיהוי ניכר, על סף תקופת ההתיישנות. ובחוסר תום לב, לאחר שהפסיד בתיק בו נדון חובו לנתבעת בגין קורס שלמד אצלה. ורק כנקמה על כך.

דיון – שיהוי.

בפסק דינו דן בית הדין ראשית בטענת השיהוי שהעלתה הנתבעת. בית הדין מציין כי אמנם אין מחלוקת כי התביעה הוגשה למעלה מ-6 שנים לאחר התגבשות העילה. (סיום עבודתו אצל הנתבעת ביום 27.3.12). הנתבעת טוענת בהקשר זה כי התביעה הוגשה בשיהוי. וכי הנתבעת שינתה מצבה לרעה מאז התגבשות העילה ונגרם לה נזק ראייתי. אולם בית הדין דוחה טענה זו. וקובע כי מדובר במוסד אקדמי אשר מערכת השעות ושיעורי המרצים אמורים להישמר בו אף מעבר ל-7 שנים. בעבור בוגרי הנתבעת. כמו כן, מדובר בזכויות קוגנטיות אשר חלה עליהן התיישנות. וכל עוד התביעה היא בטווח של 7 השנים, אמור המעסיק לשמור את התיעוד במשך 7 שנים. אם כי מוטל נטל מוגבר על התובע להוכיח תביעתו. כלומר, נקבע כי אין בטענת השיהוי בכדי להביא לדחיית התביעה.

טענות התובע – פיטורין ללא שימוע.

לעניין שאלת הפיטורים. טענת התובע היא כי להפתעתו ביום 27.3.2012, שבועיים לאחר פתיחת הסמסטר השני בשנת תשס"ב. התקשר אליו נציג הנתבעת והודיע לו ללא כל התראה מוקדמת כי הוא מפוטר מעבודתו כמרצה. זאת במהלך שנת הלימודים, ללא כל שימוע, באופן משפיל ופוגעני. גרסה זו אומתה על ידי מי ששימש באותה תקופה כמנהל פדגוגי של חטיבת ההנדסאים בנתבעת. אליו התקשר התובע לאחר פיטוריו וסיפר לו שפוטר באופן משפיל. התובע גם הציג מייל שכתב בזמן אמת בעניין פיטוריו ולא התקבלה לו כל תגובה.

הפרכת טיעוני הנתבעת.

בית הדין מציין כי הנתבעת לא טרחה להזמין את העובדת אליו שיגר התובע את המייל אשר הייתה יכולה לשפוך אור על סיום עבודתו של התובע אצל הנתבעת. לעניין טענת הנתבעת כי התובע לא פוטר וכי הוא נמצא עדיין ברשימת המרצים, קובע בית הדין, כי לא ברור אם כן מדוע לא פנתה הנתבעת אל התובע ושאלה אותו מדוע הוא אינו מתייצב לעבודתו בנתבעת או מדוע לא שיבצה אותו בקורסים. לכן, ברי כי הרשימה של המרצים היא עניין טכני לחלוטין. בנסיבות אלו, בית הדין קובע כי התובע הוכיח כי פוטר על ידי הנתבעת.

חיפוש עבודה חלופית.

עם זאת, ממשיך בית הדין וקובע, התובע לא הוכיח כי עשה מאמץ להקטין את נזקו והאם תר אחר עבודה אחרת. בעניין זה מפנה בית הדין לסעיף 14 (א) לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), תשל"א-1970 הקובע חובת הקטנת נזק של הנפגע:  "אין המפר חייב בפיצויים לפי סעיפים 10, 12 ו-13 בעד נזק שהנפגע יכול היה, באמצעים סבירים, למנוע או להקטין".

פיצוי במקרה של פיטורין ללא שימוע.

כמו כן, פוסק בית הדין, נוכח ההסכם שנכרת בין הצדדים, לנתבעת הזכות להפסיק עבודתו של התובע בהתראה של חודש ימים. משכך, בית הדין לא מוצא מקום לפסוק פיצוי לתובע מעבר לשכר של חודש אחד, כפי שנקבע בהסכם בדבר הודעה מוקדמת, בסך של כ-2,600 ₪. לעניין הפיצוי בגין אי עריכת שימוע קובע בית הדין כי בשל חלוף הזמן ולנוכח התקופה הקצרה בה עבד התובע אצל הנתבעת, אין הוא מוצא מקום לפסוק פיצוי בגין עוגמת נפש אלא פיצוי בגין אי עריכת שימוע ואי מתן מכתב פיטורים בסך כולל של 7,500 ₪. יוצא איפוא, כי בגין רכיבי התביעה אותם כימת התובע בסך של 60,000 ₪ נפסק לזכות התובע פיצויים נמוכים בסך של כ-10,000 ₪ בלבד.

 

 

 

 

 

*  סע"ש (אזורי ת"א) 39690-11-18 אלכסנדר טרכטנברג – עתיד רשת מכללות טכנולוגיות בע"מ (נבו 21.04.2021)

 

* המידע המופיע הוא כללי בלבד ואין בו בכדי להוות חוות דעת מוסמכת או ייעוץ מוסמך.

* "איילת רייך – משרד עורכי דין, נוטריון וגישור" מתמחה בקיבוצים, מושבים, תאגידים, בתחום המסחרי-חקלאי-מינהלי וענף הלול על כל שלוחותיו. עו"ד איילת רייך-מיכאלי משמשת כבוררת וכמגשרת במחלוקות.

הכותבת לא ייצגה מי מהצדדים אלא אם כן נכתב אחרת.

* אנו מזמינים אתכם לבקר באתר האינטרנט שלנו: WWW.AYELET-RAICH.CO.IL, ולעקוב אחרינו בפייסבוק: "איילת רייך – משרד עורכי דין נוטריון וגישור".

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

שיתוף:

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב telegram
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email

תוכן העניינים

חדש

פוסטים קודמים

Call Now Button
וואטסאפ
צריכים עזרה?
עורכת דין איילת רייך
שלום,
אפשר ליצור איתי קשר גם בוואטסאפ