לוגו איילת
חיפוש
סגור את תיבת החיפוש

יחסי עבודה ב"קיבוץ המתחדש".

שאלה:

האם מתקיימים יחסי עבודה בין החבר לקיבוץ שהפך ל"קיבוץ מתחדש"?

 

תשובה:

סוגיית יחסי העבודה בין חבר ל"קיבוץ מתחדש" מגיעה, מעת לעת, לפתחם של בתי הדין לעבודה. ואף טורי זה עסק בה בעבר. בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב נדרש שוב לסוגיה זו. במסגרת פסק דין שניתן ביום 22.5.14*.

 

תיאור מקרה – קיבוץ מתחדש.

באותו עניין דובר בחברת קיבוץ גבעת ברנר, משנת 1982. שהינה אחות מוסמכת בהכשרתה ובעלת תעודה מקצועית של ניהול בתי אבות. החל משנת 1994 עבדה חברת הקיבוץ כאחות מוסמכת. ובהמשך מונתה לתפקיד אחות ראשית במוסד סיעודי שבבעלות הקיבוץ. בתחילת עבודתה קיבלה החברה תקציב אישי ככל יתר חברי הקיבוץ. אולם, החל מיום 1.1.02. לאור השינוי שחל בתפיסה הכלכלית של הקיבוץ, והמעבר למודל ה"קיבוץ המתחדש". שונה היקף התקציב האישי שקיבלה החברה.

 

יחסי עובד מעביד.

על פי המודל החדש, הקיבוץ החליט כי לכל חבר יועבר תקציב אישי. אשר יבוסס, בין היתר, על נתוניו האישיים ושווי המשרה שבה הוא עובד. וזאת לאחר ניכוי תשלומי מיסים פנימיים שונים אותם גובה הקיבוץ מחבריו. ועריכת הפקדות לקרן פנסיה.

 

חבר נגד קיבוץ.

עבודתה של החברה בבית הסיעודי הופסקה ביום 30.11.10. החברה הגישה תביעה נגד הקיבוץ. במסגרתה טענה כי יש לראות בהפסקת עבודתה כפיטורים. ולשלם לה פיצויי פיטורים, פיצוי בגין פיטורים שלא כדין, פיצוי בגין הפליה מחמת גיל, ופיצוי בגין עוגמת נפש. זאת נוכח טענתה כי התקיימו יחסי עובד-מעביד בינה ובין הקיבוץ. התובעת טענה, כי בשונה מ"הקיבוץ המסורתי". ועם מעבר הקיבוץ למודל ה"קיבוץ המתחדש". יש לראותה כעובדת שכירה של הקיבוץ. בהתאם לכל המאפיינים הקיימים ביחסי עובד-מעביד רגילים.

הקיבוץ טען מנגד, כי לא מתקיימים בין הצדדים יחסי עובד-מעביד. וכי בעניין זה אין כל שוני בין התקופה של הקיבוץ כ"קיבוץ מסורתי" לבין זו כ"קיבוץ מתחדש".

 

דיון – אגודה שיתופית.

בפתח פסק דינו ציין בית הדין כי הקיבוץ, כאגודה שיתופית, הינו תאגיד שחבריו למעשה מעסיקי עצמם. צורת החיים המיוחדת בקיבוץ, שהינו סוג מיוחד של אגודה שיתופית, מושתתת על: יסודות של ערבות הדדית; של בעלות הכלל בקניין; עבודה עצמית; ושל שוויון ושיתוף בייצור בצריכה ובחינוך. על מנת לקיים את צורת החיים המיוחדת הזו, חב חבר הקיבוץ מכוח חברותו בקיבוץ לעבוד ולתרום מכוחו לקיבוץ. באופן שאין להפריד בין החברות בקיבוץ לעבודה בו. לאור אבחנה זו, עצם עבודת חבר הקיבוץ מתוקף חברותו בקיבוץ. אינה מקנה לו מעמד של "עובד" בקיבוץ כמקום עבודה אצל מעסיק על פי משפט העבודה.

 

יחסי עבודה בקיבוץ מתחדש.

בית הדין המשיך וסקר את ההלכות שנפסקו בסוגיית יחסי העבודה בקיבוץ מתחדש. על ידי בית הדין הארצי לעבודה. בהתאם לאותן הלכות קבע בית הדין גם בענייננו, כי התמורות שחלו בקיבוץ. והמעבר ממודל של "קיבוץ מסורתי" למודל של "קיבוץ מתחדש". לא שינו את העובדה שעבודתה של התובעת הייתה מתוקף חברותה בקיבוץ. ועל כן לא הייתה כוונה ליצירת קשר של יחסי עובד-מעביד בינה לבין הקיבוץ.
בית הדין ציין כי במסגרת שמיעת העדויות הבהיר נציג הקיבוץ. כי השוני העיקרי שחל עם המעבר ל"קיבוץ מתחדש" היה העמקת ההפרטות והמעבר לתקציב דיפרנציאלי. המבוסס על שווי המשרה שנקבעה. אך גם לאחר המעבר, לא קיבלו החברים משכורת ממקומות העבודה שלהם. אלא הענפים השונים העבירו לקיבוץ את התמורה בגין עבודת החברים. והקיבוץ לאחר ניכוי מיסים פנימיים ועריכת הפקדות לפנסיה, העביר לכל חבר תקציב אישי.

 

תקציב.

כמו כן, בשונה מקיבוצים אחרים לא נתקבלה החלטה באסיפת החברים של הקיבוץ, על שינוי סטאטוס החברים לשכירים וכן, גם לאחר השינוי, קיבלו החברים "תקציב" מהקיבוץ ולא "משכורת". כמו כן, גם חברים שהפסיקו עבודתם המשיכו לקבל מהקיבוץ תקציב, וכך גם התובעת לאחר שהחלה לעבוד מחוץ לקיבוץ. גם בכל הנוגע לתשלומים לביטוח לאומי: גם לאחר השינוי ממשיך הקיבוץ לשלם לביטוח הלאומי בגין חבריו תשלום אחיד. הקיבוץ הבהיר כי למעשה עקרונות העבודה העצמית והערבות ההדדית עליהן הושתת הקיבוץ כ"קיבוץ מסורתי", נותרו קיימים גם לאחר המעבר למודל "הקיבוץ המתחדש".

 

פסק דין.

כל זאת ועוד הובילו את בית הדין למסקנה, כי גם לאחר מעבר הקיבוץ למודל ה"קיבוץ המתחדש" לא שינה הקיבוץ את היחס בינו לבין חבריו. לפיכך, קבע בית הדין, כי ההתקשרות שבין התובעת לקיבוץ נעשתה מתוקף היותה חברת קיבוץ, ולא כעובדת של הקיבוץ. פועל יוצא מכך הוא כי אין לראות בהפסקת עבודתה של התובעת כפיטורים ממקום מהעבודה שכן לא התקיימו יחסי עובד-מעביד בינה לבין הקיבוץ.

 

* "איילת רייך – משרד עורכי דין נוטוריון וגישור" מתמחה באגודות שיתופיות, בתחום המסחרי־חקלאי וליטיגציה. המידע המופיע הוא כללי בלבד ואין בו כדי להוות חוות דעת מוסמכת או ייעוץ מוסמך.

סע (ת"א) 57065-03-11 סיצ'וק נורית נ' קיבוץ גבעת ברנר (פורסם בנבו, 22.5.2014).

שיתוף:

תוכן העניינים

חדש

פוסטים קודמים

רציפות בעבודה לעובד "עונתי"

קיבוצים רבים העוסקים בענפי החקלאות השונים מעסיקים עובדים עונתיים. לא אחת לקוחותיי מפנים למשרדי שאלות שונות ומגוונות באשר לזכויותיהם של עובדים אלו. אשר אופי העסקתם

זכויות המיעוט באגודה

שאלה: האסיפה הכללית של הקיבוץ קיבלה החלטה הפוגעת בזכויות המיעוט של חברים. האם ניתן לפעול כנגד ההחלטה? תשובה: האסיפה הכללית הנה הגוף בעל הסמכות הרחבה

Call Now Button