לוגו איילת

"מסלול מהיר" בבקשות לפי חוק ההתיישבות/ איילת רייך-מיכאלי, עו"ד ונוטריון, בוררת ומגשרת.

דיני מקרקעין

מזה שנים רבות שמשרדי עוסק בליווי קיבוצים, חקלאים ויזמים. בהתקשרויות המחייבות אישור הרשות המוסמכת לפי חוק ההתיישבות החקלאית תשכ"ז-1967, עד לקבלת ההיתר המיוחל לשימוש חורג. בהתאם לחוק ההתיישבות על מי שמחזיק בקרקע חקלאית לעבד את הקרקע ולעשות שימוש במכסת המים שהוקצתה לו בעצמו. ולא להעבירם לשימושם של אחרים, אלא אם ניתן לו היתר לשימוש חורג. הקניית זכויות בקרקע, יצירת שותפות, הקניית זכות מגורים ועוד, מוגדרים בחוק כ"שימוש חורג". ויתאפשרו רק לאחר קבלת היתר משרד החקלאות או ממי שהשר הסמיכו לכך, היינו מהרשות המוסמכת.
ביום 9.6.21 פרסמה הרשות המוסמכת קול קורא, לקבלת הערות הציבור בעניין עדכון לנוהל עבודה. שעניינו מתן אפשרות להגיש בקשות להיתר לשימוש חורג במסגרת "מסלול מהיר". אשר ככלל יטופלו על ידי הרשות בתוך 30 יום. בשל חשיבות הדברים בחרתי לסקור בפניכם את עיקרי המתווה של המסלול המהיר שבכוונת הרשות המוסמכת לקדם.

"המסלול המהיר".

בהתאם לתכנית משרד החקלאות להפחתת הנטל הרגולטורי המוטל על הציבור בתחום חוק ההתיישבות. ומתוך רצון לייעל ולזרז את הטיפול בבקשות למתן היתרים לשימוש חורג המוגשות לממונה. נקבעו סוגי המקרים שיידונו במסגרת מסלול מהיר ויטופלו על ידי "ממונים מחוזיים" (ולא על ידי הממונה על החוק).

המקרים שיידונו במסלול המהיר יהיו אחד מאלו:

  • בקשת המחזיק בקרקע המבוססת על התקשרות עם קרוב משפחתו מדרגה ראשונה (אחד או יותר).
  • בקשת המחזיק בקרקע המבוססת על התקשרות עם תושבי היישוב (אחד או יותר) בו הוא חבר. גם אם אינם במעמד חברים באגודה השיתופית החקלאית. ובלבד כי מרכז חייהם הינו באותו יישוב. לעניין סעיף זה יחשב מרכז חיים כאשר המחזיק והתושב מתגוררים באותו היישוב דרך קבע.
  • בקשת המחזיק בקרקע המבוססת על התקשרות עם חברה שבשליטתו המלאה. או עם חברה בשליטתו המלאה ביחד עם מי מבני משפחתו (ילד, בן זוג, אח, הורה). ביחס לבקשה זו החברה שעמו מבוקשת ההתקשרות הנה חברה הרשומה בישראל ותחום עיסוקה/מטרתה: פעילות חקלאית.
  • בקשת מחזיק למתן היתר לצורך רעיית שלפים. ובלבד שהבקשה אינה מתייחסת לתקופה העולה על 6 חודשים, וכי היא מתייחסת לשטח מוגדר.

יצוין כי הבקשות הנ"ל יכולות להתייחס רק לפעילות חקלאית באחד הענפים הבאים: גד"ש, מטעים, חממות או משק בע"ח. כמו כן, משך ההיתר המבוקש לא יעלה על התקופות שלהלן: רעיית שלפים – עד חצי שנה,  גד"ש – עד 5 שנים,  חממות ומטעים – עד 15 שנה, בעלי חיים – עד 21 שנים.

הגשת הבקשות במסלול המהיר.

כאמור, את הבקשות צריך להגיש לממוני המחוזות וזאת באמצעות טופס מקוון. על הממונה המחוזי לטפל בבקשה, ככלל, תוך 30 יום. יחד עם זאת, בנוהל יש מקרים בהם יעביר הממונה המחוזי את הטיפול בבקשה לממונה לפי החוק. וביניהם:

  1. כאשר בעבר היו כנגד מחזיק הקרקע הליכי אכיפה מכל סוג שהוא (בהקשר עם הוראות החוק או יישום הנוהל). לרבות שהממונה הוציא לו מכתב התראה במהלך חמש השנים הקודמות למועד הגשת הבקשה.
  2. כשהבקשה מוגשת על ידי מחזיק בקרקע המנהל או ניהל בעבר, במהלך חמש השנים הקודמות למועד הגשת הבקשה, הליכים משפטיים כנגד משרד החקלאות.
  3. כאשר הבקשה מוגשת על ידי מחזיק בקרקע אשר קיים ספק האם ניתן להגדירה כ"חקלאית".
  4. כשהבקשה יוצרת חשש לניגוד עניינים ביחס למתן ההיתר על ידי הממונה המחוזי.
  5. בקשה המוגשת על ידי מחזיק בקרקע ע"י אגודה שיתופית חקלאית כישות עצמאית. (להבדיל ממצב בו המבקש או המבקשים הנם פרט/ים בתוך האגודה).

השגות על ההחלטה.

על החלטת הממונה המחוזי שלא לתת היתר רשאי המחזיק להגיש השגה לממונה. את ההשגה לממונה צריך להגיש תוך 14 ימים מיום החלטת הממונה המחוזי. על הממונה להכריע בהשגה בתוך 30 יום. על החלטת הממונה בהשגה, רשאי המחזיק להגיש עיון חוזר לשר החקלאות בתנאי כי הוא מגיש בקשה זו בתוך 30 יום מיום החלטת הממונה. אציין, כי תוקף הנוהל מתייחס לבקשות להיתר החל מיום 1.8.21. אנו תקווה כי אכן עשנו את נהלי הטיפול באופן אשר יפשט את ההתנהלות מול הרשות המוסמכת.

 

 

* המידע המופיע הוא כללי בלבד ואין בו בכדי להוות חוות דעת מוסמכת או ייעוץ מוסמך.

"איילת רייך – משרד עורכי דין, נוטריון וגישור" מתמחה בקיבוצים, מושבים, תאגידים, בתחום המסחרי-חקלאי-מינהלי וענף הלול על כל שלוחותיו. עו"ד איילת רייך-מיכאלי משמשת כבוררת וכמגשרת במחלוקות.

הכותבת לא ייצגה מי מהצדדים אלא אם כן נכתב אחרת.

* אנו מזמינים אתכם לבקר באתר האינטרנט שלנו: WWW.AYELET-RAICH.CO.IL, ולעקוב אחרינו בפייסבוק: "איילת רייך – משרד עורכי דין נוטריון וגישור".

 

שיתוף:

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב telegram
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email

תוכן העניינים

חדש

פוסטים קודמים

פיצוי בגין השמדת בעלי חיים

משרדי עוסק רבות בתחומי ענפי החקלאות השונים, לרבות בעלי החיים. משרדי צבר ניסיון משפטי רב בסוגיית קבלת פיצוי לחקלאים שנאלצו להשמיד את בעלי החיים שהם מגדלים.

טענה בעל פה המנוגדת להסכם

"אנחנו בונים בית בהרחבה בקיבוץ" כך פתחו שני זוגות שהגיעו לפגישת ייעוץ במשרדי. "במהלך המו"מ מול הקיבוץ התחייבו בפנינו על דברים שלא באים לידי ביטוי

Call Now Button