בשנים האחרונות אנו עדים לכך כי חברי אגודות מבקשים לפרוש מחברותם באגודה מצד אחד. ומצד שני מבקשים להמשיך להתגורר במעמד תושבים באגודה. במסגרת טור זה דנתי בעבר בשאלות המשפטיות והחברתיות שמעורר מצב זה. מצאתי לנכון לעדכן אתכם על פסק דין ממש מהעת האחרונה (19.11.14)*. בו דן שוב רשם האגודות השיתופיות בסוגית הזכות לפרוש מאגודה. אמנם, באותו מקרה עסקו בחבר ב"אגודת שיכון". אך החלטת הרשם, לרבות אמירותיו ב"הערת אגב", רלוונטית גם למצב המשפטי השורר בקיבוצים.
הזכות לפרוש מאגודה.
באותו עניין, ביקש החבר לפרוש מאגודתו ולהישאר לגור בביתו. האגודה התנגדה לבקשה. וזאת משום שהסתמכה על סעיף 5ד לתקנון האגודה. הקובע כדלהלן: "חברות החבר תופסק מאליה: בצאתו מהאגודה אחרי מתן הודעה לועד שישה חודשים מראש ובכתב. ובתנאי שיציאה כזאת לא תקבל תוקף כל זמן שהחבר נשאר חייב כסף לאגודה. או כל זמן שהחבר חייב להשתמש באחד השירותים של האגודה. או כל זמן שלא פינה את הבית או את הדירה שהוא מחזיק בה או כל זמן שחוזה החכירה לא בוטל. אלא אם כן הועד יחליט אחרת; הועד רשאי לותר על המועד של שישה חודשים, כולו או מקצתו".
תנאים להפסקת חברות.
בהתאם לסעיף זה, התנאים שבהם חייב חבר לעמוד בכדי שיוכל להפסיק את חברותו הינם אלה: 1)החבר צריך להודיע לאגודה על רצונו לפרוש שישה חודשים קודם לפרישה. 2) החבר אינו חייב לאגודה כסף בזמן הפסקת חברותו. 3) החבר אינו משתמש בשירות משירותי האגודה ואינו חייב להשתמש בשירות כזה.
4) החבר פינה את ביתו או את הדירה שהוא מחזיק ברשותו. 5) כל זמן שלא ביטלו את חוזה החכירה.
דיון – פקיעת חברות.
בהתייחס לדרישה הראשונה קבע רשם האגודות. כי אמנם טרם חלף הזמן שהגדירו מרגע ההודעה לאגודה ועד לרגע שבו תפקע החברות. אולם ככל שיכריע כי אין מניעה להפסקת החברות, החברות תיפקע רק בתום שישה חודשים. מיום מועד ההודעה על פרישה מהאגודה, בהתאם לתקנון. באשר לדרישה השנייה והשלישית קבע כי הן אינן רלוונטיות. שכן האגודה שבנדון לא מספקת לחבריה כל שירות. לכן, הרשם היה צריך לדון בשאלה האם דרישות אלו מהוות סיבה מספקת. לשלילת זכותו של החבר לפרוש מהאגודה.
ויתור על זכויות בנכס.
הדרישה הרביעית והחמישית מתנות את זכותו של החבר לפרוש מהאגודה בוויתור על זכות החכירה שיש לו בנכס. או בפינוי של הנכס שאותו חכר מהאגודה. תנאים אלה, על פניהם, מציבים בפני החבר מחיר גבוה ביותר שעליו לשלם. על מנת שיוכל לפרוש מהאגודה. ובכך הם הופכים למעשה למחסום בלתי עביר. שיש בו כדי לכבול את החבר לחברותו באגודה.
יועץ משפטי לממשלה – הזכות לפרוש מאגודה.
בעניין שאלת תוקפן של דרישות אלו. הרי שכבר קבעו בפסיקה קודמת (פס"ד מתיישבי אמנון), במסגרתה הביאו את עמדת היועץ המשפטי לממשלה – כי אין מקום לקביעת תנאי של חובת חברות באגודה שיתופית קהילתית / מוניציפאלית. כתנאי להקצאת מגרשי מגורים בהרחבה ביישוב והעברת זכויות במגרשים אלה. לפיכך סעיף בתקנון האגודה הסותר את האמור, בטל. ולו היה מבקשים את אישורו היום, לא היה אפשרי. למעשה, כפיית אדם להתאגד באגודה שיתופית קהילתית מוניציפאלית. או מניעתו מלהביא לסיום חברותו באגודה כזו, בה התאגד קודם לכן, מהווה פגיעה בזכות יסוד זו. דבר שאין לו מקום בשיטת המשפט שלנו. וכל סעיף בתקנון אגודה שיתופית שמטרתו לכפות חברות באגודה – בין אם באופן ישיר ובין אם באופן עקיף – חסר כל תוקף.
רשם האגודות השיתופיות – הזכות לפרוש מאגודה.
הרשם מקבל עמדה זו גם לענייננו. אך הרשם מוסיף וקובע כי: "ככל שהקשר בין האגודה לחבריה מבוסס על דרגת שיתופיות וקהילתיות נמוכה יותר. כך גוברת זכותו העצמאית של החבר להמשיך להתגורר בנכס הנמצא בתחום האגודה. גם מבלי להיות חבר בה. בהתאם לכך, בקיבוץ שיתופי שבו מידת השיתופיות והקהילתיות של החברים גבוהה. יש מקום לקביעה שזכותו של חבר להתגורר בתחום הקיבוץ כרוכה בקשר הדוק עם חברותו בקיבוץ. ולא ניתן להפריד ביניהן. לעומת זאת, באגודת שיכון. שמידת השיתופיות והקהילתיות שלה פחותה ביותר, אם היא בכלל קיימת, כמו במקרה שלפנינו. לא ניתן להתנות את זכותו של החבר כלפי הנכס בו הוא מתגורר, בהמשך חברותו באגודה".
לאור דברים אלו של הרשם, אפשר לומר כי ייתכן ותשמע עמדה שונה בסוגיית הפרישה מהאגודה. כאשר המקרה יהיה קיבוץ השומר על רמת שיתופיות גבוהה.
אגודה שיתופית.
במקרה הנדון קובע הרשם. כי תקנה 5 לתקנון אגודת השיכון נוגד את תקנת הציבור ואת הדין. בכך שהיא שוללת מהמבקש את זכות היסוד שלו שלא להתאגד. לכן הוראה זו, המתנה הפסקת חברותו של חבר באגודה בוויתור על זכותו במקרקעין או בפינויים, אינה תקפה. הרשם קבע כי החבר יכול לפרוש מחברותו באגודה. בחלוף שישה חודשים מיום הודעתו על רצונו לפרוש ממנה.
* 577-112-12 רונן אלעזר שושני ואח' נ' שכונת הפועלים א' בני ברק אגודה שיתופית בע"מ. בפני עו"ד מירון הכהן-רשם האגודות השיתופיות (פורסם בנבו, 19.11.2014).
* המידע המופיע הוא כללי בלבד ואין בו בכדי להוות חוות דעת מוסמכת או ייעוץ מוסמך.
= "איילת רייך – משרד עורכי דין, נוטריון וגישור". מתמחה בקיבוצים, מושבים, תאגידים, בתחום המסחרי-חקלאי- מינהלי וליטיגציה.
* אנו מזמינים אתכם לבקר באתר האינטרנט שלנו:
ובפייסבוק: "איילת רייך – משרד עורכי דין, נוטריון וגישור".
