ישנם חברי קיבוץ או חברי קיבוץ לשעבר אשר עובדים כעובדי מדינה או רשויות מקומיות. כשהדוגמא המוכרת ביותר היא כמובן עובדי ההוראה. המורים, מתוקף היותם עובדי המדינה או הרשות, זכאים לפנסיה משרד החינוך. ולעיתים לפנסיה תקציבית, ממעסיקתם לאחר פרישה. גם חברי קיבוץ או חברי קיבוץ לשעבר אשר עובדים במקומות עבודה פרטיים זכאים לפנסיה. מה דינם של זכויות הפנסיה הללו?. פסק דין* שניתן לאחרונה (20.12.18) בבית משפט השלום בחיפה שופך אור על הסוגיה. פסק הדין עסק בתביעה שהגיש חבר לשעבר נגד הקיבוץ. במסגרתה נטען כי עקב רשלנותו של הקיבוץ "איבד" התובע את זכותו לפנסיה תקציבית ממשרד החינוך. ועל כן מגיעים לו פיצויים. עקב חשיבות הדברים בחרתי לסקור בפניכם את עיקרי הכרעתו של בית המשפט.
תיאור מקרה – מורה עוזב קיבוץ.
באותו עניין עזב החבר את הקיבוץ כבר בשנת 1997. 19 שנים לאחר מכן, במסגרת תביעה שהגיש במספר נושאים, דרש בין השאר התובע כי הקיבוץ ישלם לו בסך של 157,404 ₪. בשל אי-קבלת זכויות לפנסיה כעובד הוראה. בכתב התביעה נטען כי הקיבוץ ביצע כלפי התובע עוולות נזיקיות. בכך שבמשך שנים רבות – בעת שהתובע היה חבר הקיבוץ. ומתוכם, במשך 19 שנים, היה עובד הוראה. – נמנע הקיבוץ מלרשום אותו כעובד משרד החינוך (והוא נרשם כעובד של בית הספר בבעלות הקיבוץ). וכתוצאה מכך נשללה ממנו קבלת פנסיה תקציבית. הקיבוץ אף נמנע מלרשום אותו בתכנית פנסיה, וכתוצאה מכך נשללו זכויותיו לפנסיה. התובע טען כי זכויות אלו קמו רק עם הגיעו לגיל פרישה. וכי רק בהגיעו לגיל זה הוא גילה את מחדלי הקיבוץ.
טענות הנתבע – הקיבוץ.
בכתב ההגנה טען הקיבוץ, בין השאר. כי מאחר ובין הקיבוץ לבין התובע לא שוררים יחסי עובד-מעביד, הרי הקיבוץ אינו מחויב ברישומו של עובד בגוף מסוים. או לשלם לו זכויות גמל. כפי שהיו משולמות לו במידה והיה עובד של משרד החינוך שאינו חבר בקיבוץ שיתופי. עוד נטען כי ממילא התובע אינו זכאי לקבל פנסיה של עובד הוראה ממשרד החינוך, אלא פנסיה של חבר עוזב שעזב את הקיבוץ השיתופי. על פי "כללים בדבר זכויות חבר יוצא או מוצא מהקיבוץ" (להלן: "כללים בדבר חבר יוצא"). כלומר, גם אם הייתה על הקיבוץ חובה כלשהי לרשום את התובע כעובד הוראה (ואין זה כך). לא הייתה לרישום זה כל חשיבות מעשית או כספית כלפי התובע. מאחר וגובה גמלתו היה נותר כפי שמשתלם לו כיום.
דיון – תקנון הקיבוץ.
בראשית פסק דינו חוזר בית המשפט על ההלכה לפיה תקנון הקיבוץ הינו הסכם המחייב את כל חברי האגודה. בינם לבין עצמם ובינם לבין האגודה. על-פי סעיפי התקנון של הקיבוץ הנתבע, כל נכסי חברי הקיבוץ הינם בבעלותו של הקיבוץ. כפועל יוצא מכך, התגמולים המגיעים לתובע ושנצברו בגין שנות עבודתו בהוראה שייכים לקיבוץ. מאחר והבעלות בזכויות התובע לפנסיה כעובד הוראה בשנים בהם היה חבר קיבוץ הינה של הקיבוץ. דין תביעת התובע נגד הקיבוץ בקשר לזכויות פנסיה נוספות כעובד הוראה להידחות.
חבר עוזב / יוצא.
עוד קובע בית המשפט כי בהתאם לכללים בדבר חבר יוצא. רשאי הקיבוץ לנכות מכל תשלום המגיע לעוזב על-פי הכללים כל סכום שהיה על העוזב להעביר לקיבוץ. כלומר, אף אם היה התובע מוכיח כי הוא הבעלים של זכויות נוספות המגיעות לו כתגמולי פנסיה. בגין הצטברות של שנות הוראה כעובד משרד החינוך. היה עליו להעביר תגמולים נוספים אלו לקיבוץ. וככל שלא היה עושה זאת – היה הקיבוץ רשאי לנכותם מכל תשלום המגיע לו.
זכויות החבר.
בית משפט מציין כי רק בסוף ההליך המשפטי (בשלב הסיכומים) התייחס בא-כוח התובע, לראשונה, לסוגיה זו. וטען במרומז כי הקיבוץ מנוע מלנכות סכומים שהגיעו לתובע. זאת, בשעה שבסיפא לסעיף 12 לכללים בדבר חבר יוצא נקבע כי "לא ינוכו זכויות כאמור…אלא אם יובטח כי הזכויות לתשלומי גמל יהיו רשומות על שם העוזב ביום הגיעו לגיל פרישה". בענייננו, כאמור, הזכויות לא רשומות על שם העוזב. אלא שבית המשפט דוחה טענה זו וקובע כי מלשון ההוראה נובע כי הקיבוץ רשאי לנכות רק זכויות שהיו רשומות על שם התובע. אולם זכויות שלא היו רשומות על שמו אינן מגיעות לו מלכתחילה. לשיטת התובע, הוא זכאי לזכויות אלו מכיוון שהקיבוץ היה צריך לרשמן על שמו (באמצעות דאגה לרישומו כעובד משרד החינוך). אם כך הדבר, לא ניתן לאחוז בחבל משני קצותיו – לטעון שהזכויות היו צריכות להירשם על שמו ומאידך לטעון שנשללת זכות הניכוי של הקיבוץ מאחר ובפועל הן לא נרשמו על שם התובע.
פסק הדין – התביעה נדחתה.
לפיכך, משלא הוכיח התובע את זכאותו לקבל מהקיבוץ פיצוי כספי בגין אי קבלת זכויות פנסיה כעובד הוראה, דוחה בית המשפט את התביעה ואף מחייב את התובע לשלם לקיבוץ הוצאות משפט בסך כולל של 20,000 ₪.
* ת"א (שלום חי') 10233-01-16 דניאל גלעד נ' קיבוץ יחיעם (פורסם בנבו, 20.12.2018)
* המידע המופיע הוא כללי בלבד ואין בו בכדי להוות חוות דעת מוסמכת או ייעוץ מוסמך.
= "איילת רייך – משרד עורכי דין, נוטריון וגישור" מתמחה בקיבוצים, מושבים, תאגידים, בתחום המסחרי-חקלאי-מינהלי וענף הלול על כל שלוחותיו. עו"ד איילת רייך-מיכאלי משמשת כבוררת וכמגשרת במחלוקות.
* אנו מזמינים אתכם לבקר באתר האינטרנט שלנו: WWW.AYELET-RAICH.CO.IL, ולעקוב אחרינו בפייסבוק: "איילת רייך – משרד עורכי דין נוטריון וגישור".
