
ישנם קיבוצים הנוהגים לגבות "דמי כניסה" לאגודה כחלק מתנאי הקבלה לחברות בקיבוץ. מעת לעת שאלת חוקיות גביית דמי הכניסה, או ביצוע שינוי בגובה דמי הכניסה,
כמה עובדות מעניינות לגבי מושבים:
ייעוץ משפטי למושבים
עורך דין אשר מלווה מושב, מלווה בעיקר את בעלי התפקידים בו. בעלי התפקידים יכולים לכלול מזכיר מושב, יו"ר מושב, חברי ועד הנהלה ו/או חברי ועד מקומי, ועוד. הייעוץ יכול להיות קבוע (ריטיינר), ויכול להיות גם נקודתי. בהתאם לצורכי ורצון בעלי התפקידים במושב. עורך הדין מייעץ לבעלי התפקידים במגוון רחב של תחומים. לרבות בעת התקשרויות עסקיות עם גורם חיצוני. ובכלל כך ניהול מו"מ, הקמת המיזם וליווי בתפעולו. הייעוץ כולל גם נושאים פנימיים של המושב. בדרך כלל הליווי והייעוץ כוללים גם התייחסות לתקנון המושב ותיקונו במידת הצורך. הייעוץ כולל גם ליווי משפטי בהתנהלות מול גופי המדינה השונים, כגון רשות מקרקעי ישראל, מועצה איזורית, ו/או תאגיד מים.
משרד עורכי דין איילת רייך מיכאלי
לעורכת הדין איילת רייך מיכאלי נסיון עשיר בתחום האגודות השיתופיות. ובכלל כך מושבים מכל הסוגים. מזה שנים עוסקת עו"ד איילת רייך מיכאלי וצוותה בליווי משפטי של מושבים, באווירה נעימה, מסורה ואישית. צוות המשרד מחוייב להצלחת לקוחותיו. בין השאר מספק המשרד לבעלי התפקידים במושב ייעוץ בתחום דיני העבודה, והסכמי עבודה, התקשרויות מול קבלנים. התקשרויות בתחום החקלאות, לרבות בכל הקשור לחוק ההתיישבות. קידום מיזמים בתחום האנרגיה הסולרית ואנרגיית רוח, ומונה נטו, קנאביס רפואי ועוד. במושבים רבים קיים מבנה של קהילה, ולצידו אגודה חקלאית. עו"ד איילת רייך מיכאלי וצוותה מיומנים בליווי גופים אלו. וגם בהסדרת היחסים ביניהם לפי הצורך. עו"ד איילת רייך מיכאלי משמשת כבוררת וכמגשרת במחלוקות בין מושב לחברי מושב. ובמחלוקות בתחומי חקלאות.
* מידע זה הינו כללי בלבד ואין בו בכדי להוות חוות דעת מוסמכת או ייעוץ מוסמך.

ישנם קיבוצים הנוהגים לגבות "דמי כניסה" לאגודה כחלק מתנאי הקבלה לחברות בקיבוץ. מעת לעת שאלת חוקיות גביית דמי הכניסה, או ביצוע שינוי בגובה דמי הכניסה,

בעת האחרונה מלווה משרדי קיבוצים רבים לצורך הסדרת השימושים בקרקע החקלאית. בהתאם למתחייב מחוק ההתיישבות החקלאית (סייגים לשימוש בקרקע חקלאית ובמים), תשכ"ז-1967. (להלן: "חוק ההתיישבות") בתחומי חקלאות

ליווי משפטי לקיבוצים. קוראי הטור הוותיקים וודאי כבר יודעים כי במסגרת עבודתי משרדי מעניק ליווי משפטי לקיבוצים. במסגרת זו אני מלווה התקשרויות בתחומי חקלאות מגוונים: גדשי"ם, מטעים, רפתות, ענף
אגודה קהילתית. קיבוצים רבים, שהחליטו ברבות השנים על בניית הרחבה וקבלת משפחות של תושבים. פעלו להקמת אגודה קהילתית. במטרה שתאגד הן את מי שהם חברי
קיבוצים רבים, המחפשים מקור להגדלת רווחיהם, נכנסים כשותפים בחברות שונות. לאחר שמצאו בהן, כך הם מקווים, פוטנציאל כלכלי שטרם מומש בשל קושי לגייס כספים. לרוב, בעת רכישת
בתי המשפט כבר כינו, לא אחת, את הקיבוץ "משפחה אחת גדולה". אמירה זו באה כמובן להדגיש את השותפות הגבוהה בין חברי הקיבוץ. אך אפשר לומר
לפני שבועות אחדים הקדשתי טור זה לנושא אחריות וחובות של דירקטורים המכהנים בדירקטריון החברה. במסגרת זו הסברתי כי "כלל שיקול הדעת העסקי", שהוכר בפסיקה, מעניק

לאחרונה פניות רבות הגיעו למשרדי לטיפול בחיובי ארנונה במטרה להפחיתם. על כן, ראיתי לנכון להסב את תשומת ליבכם לחשיבות הרבה לסיווג נכון וראוי של הנכס
תקנון האגודה הינו מסמך היסוד שעל פיו פועלת האגודה. התקנון הוא בבחינת חוזה בין האגודה לחבריה, ובין החברים לבין עצמם. אשר כמו כל הסכם אחר נתון גם הוא
האם בגץ נעתר לבקשת המושבים והתערב בהחלטת הממשלה להקמת תחנת הכח? תחנת כוח. ביום 20.5.2014 ניתן פסק דין בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה