חיפוש
סגור את תיבת החיפוש

הבוררת קבעה: האגודה חייבת לאפשר חיבור למערכת המים

חלוקת הקרקעות במושב זבדיאל גרמה לאי שקט חברתי מאז הקמתו בשנת 1952. למעשה, במשך שנים רבות נאלצו כמחצית מחברי המושב להסתפק בחלקה א' בלבד. כששאר החברים מחזיקים בחלקות ב' ואף ג'. רק בשנת 2005, לאחר מאבקים משפטיים, זכו החברים המקופחים לקבל חלקה ב' בשטח "הפלחה" של המושב. בשטח הפלחה לא היו תשתיות מים, מלבד צינור מרכזי.  והוא נמסר לקבלן חיצוני.

תיאור מקרה – גידולי שדה ותשתית מים.

בשנת 2010 הודיע אחד החברים לאגודה כי ברצונו לעבד בעצמו את חלקה ב' שלו. הואיל ובשטח הפלחה לא קיימות תשתיות מים ביקש הנ"ל להתחבר באופן זמני על חשבונו לצינור המרכזי. לתדהמתו, ועד האגודה הודיע כי אמנם תוקצה לו אדמה. אולם האגודה לא תאפשר לו בשום אופן צריכת מים. וזאת עד שיסתיים פרוייקט רישות המים בכל שטח הפלחה. כשפניותיו הנוספות לאגודה העלו חרס פנה הנ"ל למשרד הכותבת.

עמדת האגודה – המושב.

בכתב התביעה נתבע המושב, בנוסף לחיובו לאפשר חיבור למים, גם לתשלום פיצויים בגין עונת הגידול שהפסיד. האגודה טענה כי אין לה חובה משפטית לאפשר התחברות למערכת המים. וכי קיימים עשרות חברים המבקשים להתחבר למערכת המים. מתן אפשרות לכל חבר להתחבר למערכת באופן עצמאי תגרום לאנדרלמוסיה באגודה ולקריסתה. האגודה הוסיפה כי בתוך מספר שנים יסתיים פרוייקט רישות המים. ועל התובע להמתין בסבלנות. יצוין, כי עמדת האגודה אושררה באסיפה כללית מיום 20.7.11.

טענות החבר בקשר לחיבור למערכת המים.

מנגד טען החבר, באמצעות משרדי. כי חובת האגודה לספק מים לחבר חקלאי מגלמת בתוכה גם את חובתה לאפשר לו להתחבר למערכת המים. ולו באופן זמני ועל חשבונו. החלטת האגודה אינה סבירה. ופוגעת קשות בחופש העיסוק של החבר. המעוניין להגשים את המטרה לשמה ניתנו לאגודה שטחים. האגודה חסרת תום לב, שכן הרוב המוחלט של החברים המחזיקים בחלקה ב' בפלחה אינם חקלאים פעילים. והסיכוי כי יבקשו לעבד את הקרקע קלוש. לכן, קבלת התביעה לא תביא לאנדרלמוסיה הנטענת. כמו כן נטען כי, בניגוד לטענתה, האגודה אינה פועלת במרץ לסיום רישות הפלחה. ודחיית התביעה תמנע מהחבר לעבד את הקרקע שנים רבות, אם בכלל.

פסק בוררות.

בפסק הבוררות מיום 19.3.12 קבעה כבוד הבוררת עו"ד דבורה גורן, בין היתר. כי לא ידוע מתי, אם בכלל, פרוייקט הרישות הנטען על ידי האגודה יצא אל הפועל. לכן, כדי לממש את חופש העיסוק של התובע, לא סביר שהאגודה תמנע מהתובע. להתחבר למערכת המים על חשבונו, עד לרישות קבוע של חלקתו. הבוררות קבעה כי בניגוד לעמדת האגודה אין כמעט חקלאים פעילים והסיכוי שמספרם יגדל אפסי.

פסק דין – אישור לחיבור למערכת המים.

הבוררת ציינה כי לקחה בחשבון גם את הגשמת מטרות האגודה. ואת מימוש מטרות חוק ההתיישבות החקלאית (סייגים לשימוש בקרקע ובמים) תשכ"ז – 1967, את הנחיות רשם האגודות השיתופיות ואת מכלול עקרונות הקואופרציה לרבות עזרה הדדית. למרות האמור, הבוררת לא חייבה את האגודה בפיצויים, משום שקבעה כי החבר תבע להתחבר למערכת המים על חשבון האגודה ודרישה זו נדחתה. על קביעה זו יש לתהות, בעיקר משום שבמכתבו קודם לתביעה, ביקש התובע מהאגודה להתחבר על חשבונו. בכל מקרה, אין בכך כדי להמעיט מהצלחת מאבקו של התובע לחייב את האגודה לאפשר את חיבורו למערכת המים – גם באין מערכת קבועה.
* "איילת רייך – משרד עורכי דין וגישור" מתמחה בקיבוצים, מושבים, תאגידים, בתחום המסחרי-חקלאי    וליטיגציה.
* המידע המופיע הוא כללי בלבד ואין בו בכדי להוות חוות דעת מוסמכת או ייעוץ מוסמך.

שיתוף:

תוכן העניינים

חדש

פוסטים קודמים

גישור
חזרה מהסדר גישור

"איילת התחרטתי. איך עוצרים הכל?. אמנם חתמתי על הסדר גישור מכח היותי מורשה חתימה בקיבוץ אבל שגיתי. היה עליי לאשר זאת באסיפת הקיבוץ לפני שאני

המחאת חוב המחאת זכות
"המחאת חוב והמחאת זכות"

המונחים "המחאת חוב" ו"המחאת זכות" לבטח מוכרים לרבים מכם. אולם, משיחות עם לקוחותיי נוכחתי לדעת, כי קיים בלבול רב ביחס למונחים אלו. לאור חשיבות הנושא,

Call Now Button