אני מניחה שאין זה סוד כי לעיתים קיים מתח בין אחד או יותר מחברי הקיבוץ, לבין חבר או חברים המכהנים בתפקידי הנהלה. במקרים מעין אלו שכיחה סוגיית לשון הרע. הפעם בחרתי לסקור לכם פסק דין שעסק בסוגיה זו. השאלות המרכזיות שעלו בפסק הדין היו: האם מכתב ששלח מרכז משק למספר אנשים מהווה לשון הרע כנגד חבר הקיבוץ?. ואם כן, האם עומדת למרכז המשק הגנת "אמת דיברתי"?. את פסק הדין נתן לאחרונה (10.10.17)* בית משפט השלום באשדוד.
סיפור מקרה – לשון הרע בקיבוץ.
באותו עניין הגיש חבר תביעה בגין עוולת לשון הרע כנגד מרכז המשק וכנגד הקיבוץ עצמו. על פי הנטען בתביעה, מרכז המשק שלח דוא"ל למספר מכותבים. במייל התייחס, בין השאר, לאירוע שבו על פי הטענה תקף אותו התובע. וזאת בעת פגישה במשרדו של מרכז המשק. בין השאר נכתב באותו דוא"ל: "הוא לקח אותי בצווארון, הרים אותי ולחץ אותי נגד הקיר וצעק בפנים … פניו היו מעוקמות. הוא גרם להוצאת החולצה שלי מהמכנסיים שלי…".
נציין כי פגישה זו נערכה על רקע מחלוקות שהתגלעו בין התובע למרכז המשק. המחלוקות נגעו לאופן ניהול מעבדת המחשבים והאלקטרוניקה שפעלה בקיבוץ תחת ניהולו של התובע.
טענות הצדדים.
התובע טען כי המכתב פגע בו וצייר אותו כ"בריון". הנתבעים, בכתב הגנתם, העלו טענת הגנה ולפיה תוכן הדברים שפירסמו במכתב הוא אמת. ולכן עומדת להם ההגנה הקבועה בסעיף 14 לחוק לשון הרע, תשכ"ה-1965.
דיון – חבר נגד קיבוץ.
בראשית פסק דינו מתייחס בית המשפט לשאלת נטל השכנוע. כידוע, התובע הוא אשר נושא על דרך הכלל בנטל לשכנע שיש לקבל את תביעתו. אלא שבענייננו קובע בית המשפט כי יש להעביר את נטל השכנוע לכתפי מרכז המשק והקיבוץ. זאת, נוכח העובדה כי הנתבעים אינם מכחישים את האמירה המפורטת במכתב, שעל פני הדברים מהווה לשון הרע. היות שכך, ומשום שמדובר ב"טענת הגנה", אשר על פי הפסיקה הנטל להוכיח אותה מוטל על הנתבע. אזי נטל השכנוע שיש אמת בדברים שנרשמו במכתב, נמצא כל כולו על כתפי מרכז המשק והקיבוץ.
הגדרת לשון הרע.
עוד לפני הכרעה בשאלה העובדתית, האם היתה תקיפה או לא. דן בית המשפט בטענת הנתבעים ולפיה האמירה לעצמה, גם אם אין בה אמת, איננה לשון הרע. הגדרת לשון הרע עפ"י סעיף 1 לחוק היא כזו: "לשון הרע היא דבר שפרסומו עלול – (1) להשפיל אדם בעיני הבריות או לעשותו מטרה לשנאה, לבוז או ללעג מצדם; (2) לבזות אדם בשל מעשים, התנהגות או תכונות המיוחסים לו; (3) לפגוע באדם במשרתו, אם משרה ציבורית ואם משרה אחרת, בעסקו, במשלח ידו או במקצועו; (4) לבזות אדם בשל גזעו, מוצאו, דתו, מקום מגוריו, גילו, מינו, נטייתו המינית או מוגבלותו".
בהקשר זה קבעה הפסיקה, כי הקביעה באם פרסום מהווה לשון הרע, נשענת על מבחן אובייקטיבי. ולפיו בוחנים את האמירה במשקפיים של האדם הסביר, ולא בתחושה הסובייקטיבית של התובע. באשר הוא כמובן מרגיש את עצמו נפגע מן האמירה.
תדמית שלילית.
בענייננו, בית המשפט דוחה את טענת הנתבעים כי המכתב אינו לשון הרע. וקבע כי במידה שזו אמירה שאין בה אמת, אזי יש בדברים שרשמו במכתב, במובהק, כדי לפגוע ולהשפיל אדם בעיני הבריות. שכן כאשר מייחסים לאדם תקיפה של אחר תוך עיוות פניו, יש בכך כדי ליצור תדמית שלילית לאדם. וזאת גם במשקפיו של האדם הסביר, ולא רק בהיבט הסובייקטיבי.
"אמת דיברתי".
מכאן עובר בית המשפט לדון בשאלה העובדתית- האם הכתוב במכתב אמת הוא. בעניין זה מעדיף בית המשפט את עדותו של מרכז המשק וכן מזכירת הקיבוץ על פני עדותו של התובע. לעניין עדות המזכירה מציין בית המשפט כי אמנם עדותה היא עדות מפי השמועה לגבי האירועים שהתרחשו בחדר עובר לכניסתה. אך לא כך ביחס למצבו הנפשי של מרכז המשק, כפי שהשתקף בעיניה בסמוך לאחר האירוע, וביחס לאופן בו היתה מונחת חולצתו. עדותה בהקשרם של אלה, מהווה סיוע לעדותו של מרכז המשק.
חקירת התובע.
מנגד עדותו של התובע נתפסה כלא אמינה בעיני בית המשפט. כך, התובע לא מסר גרסה באשר למה שהתרחש בפגישה. כמו כן, התובע ניסה לצייר תמונה לפיה הנהלת הקיבוץ ובפרט מרכז המשק שמו להם ליעד לפגוע בו. ועל-כן מנהלים נגדו מאבקים. אולם, לא רק שהתובע לא הראה מה הם אותם "מאבקים" שניהלה נגדו הנהלת הקיבוץ. פרט לאותו ויכוח מקצועי ביחס לאופן ניהול המעבדה. אלא שהוא הודה בחקירתו הנגדית, כי הקיבוץ לא נקט כנגדו בכל תביעה, תלונה, קובלנה או סנקציה כלשהיא.
שיהוי.
ביחס לנזק שנגרם לתובע כתוצאה מפרסום המכתב מציין בית המשפט כי את התביעה הגיש בשיהוי ניכר מפרסום המכתב. לדעת בית המשפט, שיהוי בהגשת התביעה, ובפרט שיהוי כה רב, יכול להצביע על כך שלא היו דברים מעולם.
סיכום.
לאור האמור לעיל בית המשפט דוחה את התביעה ומחייב את התובע בתשלום הוצאות לנתבעים.
= ת"א (שלום אשד') 40968-06-14 מיכאל טר קזריאן נ' קיבוץ יהל-אגודה שיתופית. (פורסם בנבו, 10.10.2017).
* המידע המופיע הוא כללי בלבד ואין בו בכדי להוות חוות דעת או ייעוץ.
* "איילת רייך – משרד עורכי דין, נוטריון וגישור". מתמחה בקיבוצים, מושבים, תאגידים, בתחום המסחרי-חקלאי-מינהלי וענף הלול על כל שלוחותיו. עו"ד איילת רייך-מיכאלי משמשת כבוררת וכמגשרת במחלוקות.
= עו"ד איילת רייך-מיכאלי מתמחה בליווי אגודות שיתופיות, קיבוצים, מושבים, אגש"חים, חברות, חקלאים, יזמים ואנשים פרטיים. תוך מתן מעטפת כוללת להתנהלותם המשפטית. עו"ד איילת רייך- מיכאלי צברה נסיון רב במשפט האזרחי-מסחרי-מינהלי-חקלאי. ובכלל כך: דיני אגודות שיתופיות, דיני עבודה, דיני חקלאות והתיישבות, דיני חברות, על כל היבטיהם.
בין לקוחות המשרד ישנם תאגידים ממגוון רחב של מגזרים עסקיים, מסחריים ופרטיים. חברות, שותפויות, קיבוצים, מושבים, אגודות שיתופיות חקלאיות. מפעלים קיבוציים, גופים העוסקים בתחומי חקלאות מגוונים, מועצות אזוריות, רשות ניקוז ועוד.
עו"ד איילת רייך- מיכאלי מתמחה בדיני אגודות שיתופיות ודיני חקלאות והתיישבות. ליטיגציה מסחרית, דיני עבודה, דיני תאגידים, דיני חוזים וחיובים, משפט מנהלי ודיני מכרזים. התקשרויות חוזיות בענפי חקלאות בהתאם לחוק ההתיישבות. מקרקעין, אנרגיה סולארית ואנרגיית רוח, איכות הסביבה, הפקעות, תביעות ביטוח, הליכי גבייה, ירושות וצוואות, גישור ובוררות.
החל משנת 2009 עו"ד איילת רייך-מיכאלי הינה בעלת ייפוי כח מטעם היועץ המשפטי לממשלה. ומייצגת משרדי ממשלה שונים בערכאות בתי המשפט כתובעים וכנתבעים.
* אנו מזמינים אתכם לבקר באתר האינטרנט שלנו: WWW.AYELET-RAICH.CO.IL. ולעקוב אחרינו בפייסבוק: "איילת רייך – משרד עורכי דין נוטריון וגישור".
