לוגו איילת

גידול מטילות ללא קבלת מכסה/ איילת רייך-מיכאלי, עו"ד

משרדי מלווה מזה שנים רבות את העוסקים בענף הלול על כל שלוחותיו. אגלה לכם "סוד". חלק מהקיבוצים הפכו ללקוחותיי בעניינים שונים ומגוונים הנוגעים לקיבוץ לאחר שבאו להתייעצות הקשורה לענף הלול. כמי שמלווה את הענף אני מודעת לתסכול שחשים מגדלים רבים. מהעובדה כי שלוחת ההטלה מתנהלת כ"שוק סגור". למעשה, ענף ההטלה (ביצי מאכל), לצד ענף החלב, הוא אחד משני ענפי החקלאות היחידים המוסדרים כיום תחת משטר של תכנון. כולל תוך הקצאת מכסות ייצור. למעט מקרים חריגים שנקבעים בתקנות מידי שנה, לא יכול אדם מן היישוב לרכוש מיכסת גידול עופות להטלת ביצי מאכל. מכסות אלו ניתנות להעברה, ככלל, רק בין בעלי מכסות קיימים בלבד. לכן, היות וחל איסור על גידול עופות להטלה ללא קבלת מכסה, לפנינו שוק סגור שלא ניתן להיכנס אליו.

תיאור מקרה – לול חופש ומיכסת גידול עופות.

אולם, בשנת 2018 הייתה תקלה. והתקנות המסדירות את המכסות, המפורסמות לקראת כל שנה, נכנסו לתוקף רק ביום 3.1.2018. כשלושה ימים לאחר שפג תוקף תקנות 2017. כך שלתקופה קצרה לא היו בתוקף תקנות הקובעות מיכסת גידול עופות ארצית. בעלי חווה אורגנית באזור כפר ויתקין, ניצלו פער זמנים זה. והעבירו בשעות הערב של ה-1.1.2018 חמש מאות מטילות ללול חופש. שבנו מבעוד מועד ושאושר לגידול פטמים. זאת, לאחר שבשנים 2017-2016 נדחו בקשותיהם לקבלת מכסת גידול מטילות. כשפנו המגדלים אל המועצה לענף הלול על מנת לקבל "מספר מגדל" שיאפשר להם לשווק את הביצים, נענו כי אכלסו את הלול שלא כדין. וכי בכוונת המועצה לפעול לפינויו.

עתירה לבג"ץ למיכסת גידול עופות.

כנגד החלטה זו של המועצה הגישו המגדלים עתירה לבג"ץ. במסגרתה התבקש בית משפט לאשר מכסת גידול ושיווק ביצים. בהינתן שאכלוס הלול נעשה במועד בו טרם נכנסו לתוקפן תקנות 2018. עוד ביקשו העותרים לבטל את התנאים להקצאת מכסות למגדלים חדשים בתקנות 2018. בהיותן פוגעות בחופש העיסוק של יצרני ביצים ובשל הפלייתם לרעה של מגדלים חדשים.
פסק הדין בעתירה ניתן ממש לאחרונה (17.12.18)* ובחרתי להביא בפניכם את עיקריו.

מיכסת גידול עופות בענף הלול.

בראשית הכרעתו מציין בג"ץ כי בהיבט העקרוני, העתירה משקפת אידיאולוגיה כלכלית אשר מצדדת בשוק חופשי ממכסות. משטר שבו רשאי הפרט לייצר כאוות נפשו. אלא שקביעת מכסות בענף חקלאות מסוים, היא נושא מובהק של מדיניות כלכלית-חברתית. אשר מסור לרשות המבצעת. ככלל, אין דרכו של בית המשפט להכריע בנושאים מעין אלה.

העדפת מגדלים וותיקים.

בית המשפט ממשיך ומציין כי אל מול טענות העותרים אשר תוקפים את משטר התכנון בענף הלול. עומדות טענות המשיבים (המועצה לענף הלול ושר החקלאות) לצורך בהסדרת הענף. כדי לשמור על איזון בין ההיצע והביקוש לביצי מאכל; הגנה על רמת מחירים לצרכן. ושמירה על מקור פרנסתם של העוסקים בענף. שחלק נכבד מהם נמצאים ביישובי קו העימות בצפון. בית המשפט קובע כי שימור מכסות הייצור בידי המגדלים הוותיקים הוא מובן. ואין מקום להתערבות בשיקולים הכלכליים להעדפתם בהקצאת מכסות נוספות. אשר ממילא אינה מהווה "קריטריון יחיד" בהקצאת המכסות.

תוקף התקנות.

עוד קובע בית המשפט כי גם אם אכלוס הלול וגידול המטילות עד ליום 3.1.2018 נעשו כדין. החל מיום 3.1.2018, עת נכנסו תקנות 2018 לתוקף, מהווה ייצור הביצים הפרה של חוק המועצה ושל תקנות 2018.
לאור דברים אלו קובע בית המשפט כי דין העתירה להידחות.

מיכסות ביצים.

על אף דחיית העתירה מוסיף בית המשפט כי יש לתמוה, על מה ולמה מצאו המועצה ושר החקלאות. לנהל מאבק עקרוני מול המגדלים. על גבן של 500 מטילות ועל חשבון משאבי הזמן השיפוטי של בית משפט. זאת, במיוחד בהינתן הנתונים והעובדות כלהלן:. פער הזמנים בפרסום המאוחר של התקנות מהווה תקלה חד-פעמית. ויש להניח כי כל עוד משטר המכסות יעמוד על כנו המועצה תעמוד על המשמר למניעת תקלה מעין זו בעתיד;

המשך העובדות של הלול במושב, עליהן תמה בית המשפט.

בפועל הוקצו רק 15 מכסות חדשות מתוך הכמות המרבית של 65 מכסות שנקבעו בתקנות 2018; הלול המדובר אינו לול סוללה וענייננו בביצי חופש שאינם תחת פיקוח מחירים, ומהווים רק 1.6% מהמכסה הארצית של ביצי מאכל (אין כיום מיכסת גידול עופות ארצית נפרדת לביצי חופש); מדובר ב-500 מטילות בלבד, מספר שאינו רנטבילי כשלעצמו לגידול וייצור ביצים, ואשר על פניו נועד אך להשלים את החווה האורגנית של העותרים; ומספר הביצים בהן מדובר מהווה שבריר של כמיליונית האחוז מהמכסה השנתית של ביצי מאכל במדינת ישראל (מבלי להזכיר את יבוא הביצים מארצות הים). מכל מקום, בית משפט מציין כי אין בדברים אלו בכדי לשנות ממסקנתו לדחות את העתירה.

פסק הדין – המשך הגידול.

לסיום נציין כי בהסכמת הצדדים נקבע כי המגדלים יהיו רשאים להמשיך בגידול 500 המטילות הקיימות עד שיבה טובה, ויהיו רשאים לתרום את הביצים לכל מוסד או גוף כפי שימצאו לנכון, בכפוף להוראות כל דין.

 

* בג"ץ 894/18 ירוק 2000 ד.ק – תשומות וידע לחקלאות בע"מ נ' שר החקלאות ופיתוח הכפר (פורסם בנבו, 17.12.2018)

 

* המידע המופיע הוא כללי בלבד ואין בו בכדי להוות חוות דעת מוסמכת או ייעוץ מוסמך.
   = "איילת רייך – משרד עורכי דין, נוטריון וגישור" מתמחה בקיבוצים, מושבים, תאגידים, בתחום המסחרי-חקלאי-מינהלי וענף הלול על כל שלוחותיו. עו"ד איילת רייך-מיכאלי משמשת כבוררת וכמגשרת במחלוקות.
* אנו מזמינים אתכם לבקר באתר האינטרנט שלנו: WWW.AYELET-RAICH.CO.IL, ולעקוב אחרינו בפייסבוק: "איילת רייך – משרד עורכי דין נוטריון וגישור".

 

שיתוף:

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב telegram
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email

תוכן העניינים

חדש

פוסטים קודמים

עסקות קונסיגנציה

עסקת קונסיגנציה (מכר מותנה) מוגדרת כעסקה שבה מסירת הנכסים/טובין לקונה אינה מלווה בהעברת הבעלות בהם. למעשה, הבעלות בטובין שנמסר לרוכש נותרת בידי המוכר עד המועד בו שולמה

Call Now Button