לוגו איילת

גביית ארנונה רטרואקטיבי/ עו"ד איילת רייך-מיכאלי מגשרת ובוררת

בחרתי לשוב ולעדכנכם בסוגייה משפטית בנושא חיובי ארנונה. כיוון שנושא זה רלוונטי לכל הקיבוצים. בנושא סמכותה של רשות מקומית לדרוש את התשלומים למפרע, בגין השנים שחלפו. עסקתי לא אחת גם במסגרת טור זה. והנה לאחרונה (17.3.21)* בית המשפט לעניינים מנהליים בחיפה. בשאלה חשובה, והיא: מה הדין במקרה בו מחד הנישום לא הודיע לרשות כי תפס חזקה בנכס. אך מאידך הרשות בפועל ידעה על כך אך לא פעלה לבצע גבייה. וכעת דורשת כי ישלמו באופן רטרואקטיבי? בשל חשיבותו של פסק הדין בחרתי לסקור בפניכם את עיקריו.

תיאור מקרה – קבלן משלם ארנונה לעירייה.

העותרת באותו עניין היא חברה העוסקת בביצוע עבודות תשתית למיניהן. אשר נשכרה כקבלן משנה לביצוע עבודות להקמת מסלול מטרונית בתחומי עיריית נשר. לצורך ביצוע העבודות התקשרה העותרת עם העירייה. אשר הקצתה לה שטחי התארגנות בסמוך לאזורי העבודה. בגין החזקתה של העותרת בשטחי ההתארגנות, נדרשה העותרת לשלם לעירייה ארנונה עירונית. דרישות אלה נשלחו לעותרת ביום 5/3/2020. בגדרן חייבו את העותרת בתשלום החל מיום 1/1/2019. בעתירה מבקשת העותרת להורות על ביטול הדרישות הרטרואקטיביות ששלחו אליה. דהיינו ביטול הדרישות לשנת 2019 ולחודשים ינואר ופברואר 2020.

לטענת העותרת העירייה ידעה שהיא החזיקה במקרקעין ולא הטילה עליה חיובי תשלום. ועל כן היא אינה רשאית לגבות אותם באופן רטרואקטיבי. העירייה טענה מנגד כי העותרת לא הודיעה על תפיסת החזקה למחלקת הארנונה. ולכן לא היה כל פגם בחיוב הרטרואקטיבי.

דיון – נחיצותה של הארנונה.

בפסק דינו מדגיש בית המשפט, ראשית, כי הארנונה היא מקור ההכנסה העיקרי של הרשות המקומית. היא מהווה חלק מתקציבה של הרשות המקומית, ומשמשת למימון מכלול השירותים העירוניים. אשר הרשות מספקת באופן שוטף לתושביה. ההצדקה להטלת ארנונה כרוכה בהנאה ובתועלת שמפיקים הנישומים משירותים אלה. אשר כוללים, בין היתר, שירותי ניקיון, פינוי אשפה, תאורה וכדומה. המאפיין שירותים אלה הוא שהם מהווים חלק מפעילותה השוטפת של הרשות המקומית, לאמור: חלק מפעילותה של הרשות בשנה ספציפית. מכיוון שכך, כוללים את הארנונה בסעיף ההכנסות שבתקציב השנתי של הרשות המקומית אותו מאשרת הרשות, בכל שנה, עד לתחילת שנת הכספים.

תקופת חיוב.

גם הרשויות המקומיות עצמן נוהגות להגדיר בצו הטלת ארנונה את תקופת החיוב כתקופה שבין יום 1.1 לבין יום 31.12. לפיכך, מקום בו חיוב הארנונה בגין שנת כספים מסוימת מושת על הנישום לאחר ששנה זו תמה, ברור כי הסכומים שגבו אינם יכולים עוד לשמש למימון השירותים שבגינם גבו אותם, ולכן חיוב זה הוא בהכרח חיוב רטרואקטיבי. עוד מציין בית המשפט כי גם משלוח דרישה לתשלום במהלך שנה כשהחיוב הוא לכל השנה הוא חיוב רטרואקטיבי, ככל שהחיוב עוסק בפרק הזמן שקדם למועד שבו קיבלה העירייה החלטה לחייב את הנישום.

חיוב רטרואקטיבי בארנונה.

עם זאת, מדגיש בית המשפט. קבעה הפסיקה כי לא כל חיוב רטרואקטיבי הוא פסול ויש לבטלו. בכל מקרה יבחן בית המשפט את נסיבות המקרה: את הסיבות שבעטין שלחו את החיוב בדיעבד, את מידת הסתמכותו של הנישום על העדר החוב, את התנהגות הרשות והנישום. את היקף ידיעת הרשות על תפיסת החזקה והשימוש בנכס ועוד. בעניין זה קבעו כי כאשר לא הודיע נישום כי תפס חזקה במקרקעין, אפשר לומר כי "האשם" בחיוב הרטרואקטיבי הוא על כתפיו. ועל כן אין פסול בחיובו בארנונה בשל תפיסת החזקה.

תפיסת חזקה.

עם זאת, במקרה הנוכחי אין חולק כי העותרת לא שלחה כל הודעה לעירייה בדבר תפיסת החזקה בשטחי ההתארגנות. העותרת לא עשתה כן מאחר שסברה כי כלל אינה חייבת בתשלומי ארנונה. הן מחמת שתפיסת החזקה היתה על פי הסכמה עם העירייה. והן מחמת שסברה כי על פי צווי הארנונה של עיריית נשר היא אינה חייבת בתשלומי ארנונה בגין ההחזקה בשטחים.

בענייננו, קודם להקצאה, החזיקה העירייה בשטחי ההתארגנות. וחזקה כי ידעה שהעבירה את החזקה בהם לעותרת. על פי הוראת סעיף 325 לפקודת העיריות, חובה על מחזיק במקרקעין להודיע על העברת החזקה בהם לאחר. שאחרת ימשיך לשאת בחיובי הארנונה. בית המשפט קובע כי העירייה, כמי שהחזיקה את המקרקעין לפני הקצאתם, הייתה חייבת לדעת כי החזקה עברה לעותרת. ולפעול בעצמה, ככל שסברה שחל חיוב בארנונה, לעדכן את מחלקת הארנונה על שינוי ההחזקה.

חובת ההגינות.

יתרה מזאת, ממשיך בית המשפט. לפי הפסיקה מכוח חובת ההגינות שיש לעירייה. היא אינה רשאית לעצום עיניים ולהתעלם משינויי החזקה שהיא יודעת עליהם. כאשר העירייה יודעת באופן אקטיבי כי עברה חזקה על נכס, היא אינה פטורה מלדרוש ממנו תשלום ארנונה. ובהתאם, אם לא דרשה תשלום במועד, רובץ על כתפיה האשם והיא אינה יכולה להטיל על הנישום חיוב רטרואקטיבי.

במקרה הנוכחי, פוסק בית המשפט, העירייה היא שהקצתה את המקרקעין לעותרת. וברי כי ידעה על כך שהעותרת תפסה בהם חזקה. הטענה כי הידיעה לא הגיעה למחלקת הארנונה של העירייה אינה יכולה להתקבל. שהרי הידיעה הנדרשת היא של העירייה ולא של כל פקיד ופקיד בה.

לאור כל האמור מורה בית המשפט על ביטול דרישת התשלום לגבי התקופה שמיום 1/1/2019 ועד 28/2/2020.

*  עת"מ (מינהליים חי') 29679-05-20 אחים בן רחמים (צפון) בע"מ נ' עיריית נשר (נבו 17.03.2021).

 

* המידע המופיע הוא כללי בלבד ואין בו בכדי להוות חוות דעת מוסמכת או ייעוץ מוסמך.

   = "איילת רייך – משרד עורכי דין, נוטריון וגישור" מתמחה בקיבוצים, מושבים, תאגידים, בתחום המסחרי-חקלאי-מינהלי , דיני עבודה וליטיגציה . עו"ד איילת רייך-מיכאלי משמשת כבוררת וכמגשרת במחלוקות.

הכותבת לא ייצגה מי מהצדדים אלא אם כן נכתב אחרת.

* אנו מזמינים אתכם לבקר באתר האינטרנט שלנו: WWW.AYELET-RAICH.CO.IL. ולעקוב אחרינו בפייסבוק: "איילת רייך – משרד עורכי דין נוטריון וגישור".

 

שיתוף:

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב telegram
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email

תוכן העניינים

חדש

פוסטים קודמים

צוואת שכיב מרע

ליווי משפטי לקיבוצים וחברי קיבוץ. מעת לעת אני מרצה בפני חברי קיבוץ בדבר חשיבות עריכתה של צוואה. וסוקרת בפניהם את האפשרויות השונות העומדות לרשותם. מטרת

Call Now Button