תשלום ארנונה.
לא אחת פונים אל משרדי בעלי עסקים בתחום שיפוטם של וועדים מקומיים. הם טוענים כי ביום בהיר אחד החליט הועד המקומי לשלוח דרישת תשלום ארנונה לעסק שבבעלותם. זאת לאחר שנים רבות בהן לא דרש מהעסק לשלם ארנונה. לעיתים, הועד אף מגדיל לעשות ומבקש לחייב את העסק למפרע. בגין כל אותם שנים בהם לא שילם ארנונה.
לאור כך, מצאתי לנכון להביא בפניכם פסק דין חשוב שנתן ממש לאחרונה בנושא זה בית המשפט העליון*.
תיאור מקרה – ועד מקומי.
באותו עניין עסקינן בערעור שהגיש ועד מקומי המשתייך למועצה האזורית לב השרון. ועד אשר בתחום שיפוטו נמצא איזור תעשייה. באיזור מפעל לייצור חומר פלסטיק שהינו בבעלות החברה נגדה הוגש הערעור. בחודש דצמבר 2009, נתגלה לוועד המקומי כי איזור התעשייה נכלל בתחום שיפוטו. בהתאם לכך הוא שלח למפעל הודעת חיוב. המועצה דרשה לשלם את ארנונת הועד המקומי, באופן רטרואקטיבי, החל משנת 2003 ועד שנת 2009. בהודעה למפעל נכתב כי "בטעות" לא חייבו אותו בארנונת ועד מקומי עד אותה עת.
טענות המפעל – אישור שרים.
כנגד חיוב זה פנה המפעל לבית המשפט המחוזי. המפעל טען כי הועד המקומי הטיל ארנונה על נכסים שאינם מיועדים למגורים לראשונה בשנת 2009, עת שלח את הודעת החיוב. וביצע פעולה זו מבלי לקבל את אישור השרים הרלוונטיים. טענה זו התבססה על סעיף 9ב לחוק ההסדרים, אשר נכנס לתוקף ביום 1.1.2005. לפי הסעיף ועד מקומי חייב לקבל את אישורם של שר הפנים ושר האוצר (להלן: "השרים"), בטרם יטיל לראשונה ארנונה כללית על סוג נכס המצוי בתחומו.
טענות הועד המקומי – הסמכה ע"י המועצה.
מנגד טען הוועד המקומי, כי המועצה הסמיכה אותו להטיל ארנונה על נכסים שאינם מיועדים למגורים. לרבות נכסים באזור התעשייה. זאת החל משנת 2002/3. לכן, לטענתו, לא נדרש אישור השרים להטלת הארנונה על המשיבה. בית המשפט המחוזי דחה את טענות הועד המקומי. הוא ביטל את ההחלטה לחייב את המפעל בארנונה לשנת 2009, שכן היא התקבלה בחוסר סמכות. בנוסף קבע כי גם החיוב בארנונה באופן רטרואקטיבי נעשה שלא כדין. על החלטה זו הגיש הועד המקומי ערעור לבית המשפט העליון.
ערעור בבית משפט העליון.
בפתח הכרעתו ציין בית המשפט העליון כי נקודת המוצא, שאין עליה מחלוקת, היא שעד לשנת 2009 הועד המקומי לא ידע. הוא לא היה מודע כלל לעובדה שאזור התעשייה נמצא בתחום שיפוטו. כמו כן, הועד הסתמך על חוות דעת של מר אריה בר, מנכ"ל משרד הפנים לשעבר. המנכ"ל קבע כי עמדתו המסורתית והעקבית של משרד הפנים החל משנת 2000 היא כי הועד המקומי רשאי להטיל מיסים אך ורק על נכסי מגורים בישוב. בעוד המועצה האזורית רשאית להעביר לוועד המקומי חלק מהארנונה הנגבית על ידה, מהעסקים בתחום שיפוט הועד.
דיון – מיסים מוניציפליים.
בהינתן נקודות מוצא אלו, קובע בית המשפט, קשה לקבל את טענת הועד המקומי. הועד טוען כי כבר בשנת 2002 נתכוון לחייב את המפעלים באיזור התעשייה. בית המשפט מוסיף וקובע כי אין רשות מנהלית מקבלת החלטות "בטעות" או "באופן לא מודע". החלטה של רשות מנהלית חייבת להיות מוכוונת להגשמת תכלית ספציפית ומנומקת כדבעי. לכן, גם אם התקבלה ההחלטה הראשונה להטיל ארנונה על נכסים שאינם מיועדים למגורים – ולפי בית המשפט המחוזי לא התקבלה החלטה כזו – הועד המקומי לא התכוון לחייב את אזור התעשייה. זאת, מהטעם הפשוט שהועד כלל לא ידע שאזור התעשייה נמצא בתחום שיפוטו.
דיון – חוק ההסדרים.
לכך מוסיף בית המשפט רובד נוסף. הוא קובע כי גם אם לפני שנת 2005 הועד המקומי קיבל החלטה עקרונית להטיל ארנונה על נכסים שאינם מיועדים למגורים, ובכך הניח את התשתית לחיובו של המפעל. לא היה בכך כדי לפטור את הועד מהצורך לקבל את אישור השרים. זאת, נוכח הוראת סעיף 9ב לחוק ההסדרים. אשר קובע כי על הועד המקומי לקבל את אישור השרים במועד הטלת הארנונה, ולא במועד ה"אישור העקרוני להטלה". יצוין כי לגבי עיריות ומועצות אזוריות המצב שונה. שכן לגביהן מועד ההטלה נחשב מועד חקיקת צו המיסוי. ואילו כאמור לגבי הועד המקומי מדובר במועד הטלת הארנונה בפועל. היינו הפקת שומת הארנונה לבעל הנכס. מטעמים אלו דוחה בית המשפט העליון את הערעור.
פסק דין – חיוב ארנונה.
גם בעניין ביטול החיוב הרטרואקטיבי דוחה בית המשפט את הערעור. ביהמ"ש קובע כי חיוב ארנונה למפרע אפשרי רק במקרים חריגים. בית המשפט אף מציין כי לאורך השנים הועד לא סיפק שירותים מוניציפאליים כלשהם לאזור התעשייה.
אשר על כן, הערעור נדחה, והוועד המקומי אף חוייב לשלם את הוצאות המפעל בסך 20,000 ₪.
* עע"מ 6704/13. ועד מקומי תנובות נ' תוסף קומפאונדס בע"מ (פורסם בנבו, 8.7.2015).
* המידע המופיע הוא כללי בלבד ואין בו בכדי להוות חוות דעת מוסמכת או ייעוץ מוסמך.
= "איילת רייך, משרד עורכי דין, נוטריון וגישור". מתמחה בקיבוצים, מושבים, תאגידים, באנרגיה מתחדשת, בתחום המסחרי-חקלאי-מינהלי וענף הלול על כל שלוחותיו. עו"ד איילת רייך-מיכאלי משמשת כבוררת או מגשרת במחלוקות.
* אנו מזמינים אתכם לבקר באתר האינטרנט שלנו: WWW.AYELET-RAICH.CO.IL.
ובפייסבוק: "איילת רייך – משרד עורכי דין נוטריון וגישור".
