פיצוי מוסכם/ איילת רייך-מיכאלי, עו"ד

פיצוי מוסכם.

בחוזים רבים מופיע סעיף "הפיצוי המוסכם". במסגרת סעיף זה הצדדים קובעים מבעוד מועד את הסכום שיגיע למי מהם, ללא צורך בהוכחת נזק, בעת הפרת ההסכם על ידי הצד השני. בעניין זה נוכחתי לדעת כי קיימת טעות משפטית נפוצה. זאת בדבר אופן ההתייחסות לסעיף "הפיצוי המוסכם". לעומת הפיצוי הרגיל בגין נזק שנגרם כתוצאה מהפרת ההסכם. ובשאלת זכותו של תובע לדרוש את שני סוגי הפיצויים. פסק דין שניתן לאחרונה (20.2.18) בבית משפט השלום בחיפה שופך אור על הסוגיה. וראיתי לנכון להביאו בפניכם, בתמצית.

תיאור מקרה – מכירת נכס.

באותו עניין טען בן בשם אמו המנוחה, כי אמו (להלן: "התובעת") מכרה לנתבעים מגרש ועליו דירת מגורים. הנתבעים הצהירו ברישא להסכם כי הם קונים את הדירה יחד ולחוד ובערבות הדדית. והתחייבו לשלם את מס השבח שיוטל על התובעת בגין העסקה. כאשר הוגדר כי אי עמידה בתנאי זה תיחשב כהפרה יסודית. בגין הפרות יסודיות נקבעו דמי נזק מוסכמים ללא צורך בהוכחתם בסך 280,000 ₪.

מיסים ועיקולים.

רשות המיסים קבעה כי על התובעת לשלם סך 881,416 ₪ כמס שבח. הנתבעים הגישו השגה והסכום הופחת. ברם הם לא שילמו את חלקם ולכן הוטלו עיקולים על נכסי התובעת. על אף העיקולים, הנתבעים לא שילמו מיד את מלוא השומה המופחתת בסך 218,350 ₪. אלא הם פרסו אותה ל-11 תשלומים. לאחר מספר תשלומים שכובדו, חדלו הנתבעים מלעמוד בהסדר. התשלומים חזרו ורשות המיסים חזרה לפעול כנגד התובעת. לבסוף נאלצה התובעת לשלם בעצמה לרשות המיסים סך 130,188 ₪. וזאת על מנת להסיר את העיקולים ולהפסיק את הליכי הגבייה.

תביעה.

התביעה לתשלום בגין הנזק שנגרם לתובעת הוגשה כנגד שלושה נתבעים "ביחד ולחוד". התביעה כנגד נתבעים מס' 1-2 סולקה בפשרה כנגד תשלום של כ-146,000 ₪. למעשה פסק הדין התייחס רק לנתבע מס' 3. ממנו דרשה התובעת את תשלום הפיצוי המוסכם.

טיעוני הנתבע – הקונה.

הנתבע טען שהתביעה לפיצוי מוסכם והתביעה לנזק נוסף בר הוכחה אינן אפשריות נוכח עמדת הדין בעניין זה. והתובעת בחרה ומיצתה את הסעד שעמד לה עקב ההפרה הנטענת. זאת עשתה בשעה שנקבע במסגרת הסכם הפשרה עם הנתבעים 1-2, שנתבעו כאמור ביחד ולחוד עם הנתבע, כי ישולם לתובעת סך של כ-146,000 ₪.
בפסק דינו מפנה בית המשפט אל סעיף 15 בחוק החוזים-תרופות. סעיף זה מסדיר את סעד הפיצוי המוסכם, ואת היחס בין הפיצוי המוסכם לכל פיצוי אחר. סעיף זה קובע: (א) הסכימו הצדדים מראש על שיעור פיצויים (להלן – פיצויים מוסכמים). יהיו הפיצויים כמוסכם, ללא הוכחת נזק; אולם רשאי בית המשפט להפחיתם אם מצא שהפיצויים נקבעו ללא כל יחס סביר לנזק, שניתן היה לראותו מראש בעת כריתת החוזה כתוצאה מסתברת של ההפרה. (ב) הסכם על פיצויים מוסכמים אין בו כשלעצמו כדי לגרוע מזכותו של הנפגע לתבוע במקומם פיצויים. זאת לפי סעיפים 10 עד 14. או לגרוע מכל תרופה אחרת בשל הפרת החוזה."

דיון – פיצוי.

בית המשפט קובע כי השימוש במילה "במקומם" איננו מקרי אלא זו כוונת המחוקק. הרציונל מאחורי הפיצוי המוסכם נעוץ בהנחה כי הצדדים כבר העריכו את הנזק האפשרי כתוצאה מהפרה של ההסכם. אך המחוקק מאפשר לנפגע לבחור, משיקוליו, ב"פיצויים לפי סעיפים 10 עד 14". כלומר פיצוי הכרוך בהוכחת הנזק, או תרופה אחרת. ובלבד שהם נתבעים "במקום" הפיצוי המוסכם.

דיון – הסכם.

בענייננו, אין חולק כי התביעה הוגשה במקורה כנגד הנתבע והנתבעים מס' 1-2 "יחד ולחוד". אין גם חולק כי לתיק הוגש הסכם פשרה. על פיו שילמו הנתבעים 1-2 לתובעת סך של 146,383 ₪. ואין חולק כי הסכם הפשרה מתייחס להחזר המס ששולם על ידי המנוחה. מכאן קובע בית המשפט כי התובעת בחרה לקבל פיצוי המצריך הוכחת נזק. פיצוי זה הינו תוצאה ישירה של מחדלי והפרות הנתבע מס' 3. לפיכך, בדרך בה בחרה התובעת, היא מיצתה את עילתה לתביעת דמי נזק הדורשים הוכחה. ובכך ויתרה הלכה למעשה על תשלום הפיצוי המוסכם.

סיכום – תוצאות.

בית המשפט מבהיר כי כאשר הדין מאפשר תביעה לפיצוי מוסכם. ומאפשר תביעה לפיצוי עם הוכחת נזק בגין עילה ספציפית. ניתן לתבוע את שני הסעדים במסגרת אותו כתב תביעה, אך כסעדים חליפיים ולא כסעדים מצטברים. וזאת כדי לאפשר לתובע בחירה באותו סעד שיפצה אותו במידה המרבית. תובע יכול לנסות להוכיח נזק. אך אם לא יצליח להוכיחו או שהנזק המוכח יהיה נמוך מזה המוסכם, יוכל לבחור בפיצוי המוסכם.
במקרה כאן, בחרה התובעת במסלול הנזק הדורש הוכחה. ומשמדובר בתביעה שהסעד בה נתבע "יחד ולחוד", ובתביעה בה הנזק הדורש הוכחה והפיצוי המוסכם נובעים מאותה עילה – מאותה הפרה בדיוק – בית המשפט קובע כי נחסמה דרכה של התובעת לתבוע גם פיצוי מוסכם. נוכח קביעה זו התביעה לפיצוי מוסכם נדחית.

*ת"א (שלום חי') 51538-12-15 אירנה פרידמן נ' אורן דה כהן (פורסם בנבו, 20.02.2018).

* המידע המופיע הוא כללי בלבד ואין בו בכדי להוות חוות דעת מוסמכת או ייעוץ מוסמך. הכותבת לא ייצגה מי מהצדדים אלא אם נרשם אחרת.
* "איילת רייך – משרד עורכי דין, נוטריון וגישור". מתמחה בקיבוצים, מושבים, תאגידים. בתחום המסחרי-חקלאי-מינהלי וענף הלול על כל שלוחותיו. עו"ד איילת רייך-מיכאלי משמשת כבוררת וכמגשרת במחלוקות.
* אנו מזמינים אתכם לבקר באתר האינטרנט שלנו: WWW.AYELET-RAICH.CO.IL. ולעקוב אחרינו בפייסבוק: "איילת רייך – משרד עורכי דין נוטריון וגישור".