כמה עובדות מעניינות לגבי מושבים:
ייעוץ משפטי למושבים
עורך דין אשר מלווה מושב, מלווה בעיקר את בעלי התפקידים בו. בעלי התפקידים יכולים לכלול מזכיר מושב, יו"ר מושב, חברי ועד הנהלה ו/או חברי ועד מקומי, ועוד. הייעוץ יכול להיות קבוע (ריטיינר), ויכול להיות גם נקודתי. בהתאם לצורכי ורצון בעלי התפקידים במושב. עורך הדין מייעץ לבעלי התפקידים במגוון רחב של תחומים. לרבות בעת התקשרויות עסקיות עם גורם חיצוני. ובכלל כך ניהול מו"מ, הקמת המיזם וליווי בתפעולו. הייעוץ כולל גם נושאים פנימיים של המושב. בדרך כלל הליווי והייעוץ כוללים גם התייחסות לתקנון המושב ותיקונו במידת הצורך. הייעוץ כולל גם ליווי משפטי בהתנהלות מול גופי המדינה השונים, כגון רשות מקרקעי ישראל, מועצה איזורית, ו/או תאגיד מים.
משרד עורכי דין איילת רייך מיכאלי
לעורכת הדין איילת רייך מיכאלי נסיון עשיר בתחום האגודות השיתופיות. ובכלל כך מושבים מכל הסוגים. מזה שנים עוסקת עו"ד איילת רייך מיכאלי וצוותה בליווי משפטי של מושבים, באווירה נעימה, מסורה ואישית. צוות המשרד מחוייב להצלחת לקוחותיו. בין השאר מספק המשרד לבעלי התפקידים במושב ייעוץ בתחום דיני העבודה, והסכמי עבודה, התקשרויות מול קבלנים. התקשרויות בתחום החקלאות, לרבות בכל הקשור לחוק ההתיישבות. קידום מיזמים בתחום האנרגיה הסולרית ואנרגיית רוח, ומונה נטו, קנאביס רפואי ועוד. במושבים רבים קיים מבנה של קהילה, ולצידו אגודה חקלאית. עו"ד איילת רייך מיכאלי וצוותה מיומנים בליווי גופים אלו. וגם בהסדרת היחסים ביניהם לפי הצורך. עו"ד איילת רייך מיכאלי משמשת כבוררת וכמגשרת במחלוקות בין מושב לחברי מושב. ובמחלוקות בתחומי חקלאות.
* מידע זה הינו כללי בלבד ואין בו בכדי להוות חוות דעת מוסמכת או ייעוץ מוסמך.
ליווי משפטי לאגודות שיתופיות. משרדי עוסק רבות. בסוגיות הקשורות למתחייב מהוראות חוק ההתיישבות החקלאית. (סייגים לשימוש בקרקע חקלאית ובמים), תשכ"ז-1967. (להלן: "החוק") ובהסדרת התקשרויות בהתאם לחוק. כך,
ככלל, הכלל התלמודי "המוציא מחברו עליו הראיה" חל על הצד התובע. ועליו חל הנטל להוכיח ולשכנע כי הסתברות נכונותה של גרסתו הינה יותר מ- 50%.
מעסיקים יקרים, היום, 22.3.2020 נכנסו לתוקף: תקנות שעת חירום (נגיף הקורונה החדש- הגבלת פעילות), התש"ף-2020. תקנות שעת חירום (הגבלת מספר עובדים במקום העבודה בשל התפרצות נגיף
ההגבלות החדשות נכנסות לתוקף עקב כך שנגיף הקורונה מתפרץ. בהתאם פונים אליי מעסיקים רבים. ושואלים מהן האפשרויות העומדות לרשותם, כשהם מתקשים להמשיך להעסיק את עובדיהם. מרבית
האם המושג "אקטיביזם שיפוטי" מוכר לכם? מדובר בגישה משפטית. לפיה בית המשפט לוקח חלק יוצר בקביעת הנורמות. והיא משפיעה לא רק על סוגיות הרות גורל בהם
מצאתי כי אצל רבים מלקוחותיי קיים בלבול רב ביחס למושג "משרת אמון". רבים סבורים שמדובר ב"כלי" בעזרתו ניתן להתגבר בקלות על החובה לשלם לעובד "שעות
לעיתים מבצעים קיבוצים השקעות כאלו ואחרות. על בסיס הסתמכותם והבנתם כי יקבלו תמיכה או החזר מאחד ממשרדי הממשלה (הבטחה שלטונית). כך גם סבר קיבוץ בדרום.
במסגרת טור זה עסקתי לא פעם בזכותו של בעל עסק פגוע מהתנהלות חברה איתה התקשר – בנסיבות מסויימות – להגיש תביעה נגד בעלי השליטה ונושאי
מקום העבודה מהווה פעמים רבות "כור היתוך" לעובדים מרקעים, דתות ולאומים שונים. מטבע הדברים, מקומות אלו עלולים לשמש כר פורה להתנכלות של עובדים כלפי חבריהם.
תקנוני קיבוצים ומושבים כוללים מנגנון של "יישוב סכסוכים". שמכוחו נדונות המחלוקות בין החברים ובין האגודה – או בין החברים לבין עצמם – לפני בורר. אף