לוגו איילת
חיפוש
סגור את תיבת החיפוש

עסקות קונסיגנציה

עסקת קונסיגנציה (מכר מותנה) מוגדרת כעסקה שבה מסירת הנכסים/טובין לקונה אינה מלווה בהעברת הבעלות בהם. למעשה, הבעלות בטובין שנמסר לרוכש נותרת בידי המוכר עד המועד בו שולמה למוכר מלוא התמורה בגין הטובין. על פי רוב נוהגים ספקים לרשום על גבי חשבוניות המונפקות מטעמם, תנייה. הנקראת בעגה המשפטית "תניית שימור בעלות". לדוגמא: "הטובין הרשומים בחשבונית נשארים רכוש הספק כל עוד לא שולמה התמורה בפועל". בכך, הספקים סבורים כי הבטיחו עצמם מפני מצב של חדלות פירעון של הקונה. שהרי, אם לא תשולם להם מלוא התמורה יוכלו להשיב לידם את הטובין. אלא שבניגוד לציפיית הספקים בתי המשפט נזהרים מליתן תוקף לעסקאות קונסיגנציה חרף הכיתוב כאמור. הסיבה לכך הינה כי הכרה בעסקה כזו במצב של חדלות פרעון "משדרגת" למעשה את מעמד הספק. מ"נושה בלתי מובטח" למעין "נושה מובטח" שיכול להשיב לידיו את הסחורה שסיפק. ויוצרת פגיעה בעקרון השוויון בין הנושים.
 

עסקת קונסיגנציה.

לפיכך מצאתי כי יש חשיבות להביא בפניכם את העובדה. כי יכירו בעסקת קונסיגנציה ככזו רק כאשר היא הסכימו לה הספק והקונה. והיא משקפת את כוונתם האמיתית בעת ההתקשרות ביניהם. בעניין זה נבהיר, כי אי אפשר ליצור שימור בעלות בנכסים באמצעות רישום אוטומטי של "תניית שימור בעלות" בחשבונית. הפסיקה הדגישה, כי על תניית שימור הבעלות לשמר באופן כן וממשי את הזכויות הקנייניות בנכס שנמכר. באופן שיצרפו לה סימני היכר עובדתיים. לפיכך, על מנת לשמר את הבעלות בנכסים יש לערוך הסכם בין הצדדים, בטרם אספקת הנכסים. במסגרתו תבוא לידי ביטוי כוונתם האמיתית של הצדדים ליצור שימור בעלות בנכסים. ואשר במסגרתו ישלבו, בין היתר, תניית שימור בעלות.
 

מכר מותנה.

נציין, כי במקרים בהם עסקינן בעסקאות שאינן במסגרת יחסי מסחר ממושכים. הוספת תניית שימור בעלות על החשבוניות יכולה להספיק להוכחת שימור בעלות. בכפוף להסבת תשומת ליבו של הקונה הסביר לתנייה בהזדמנות הראשונה ואף בטרם חתימת הסכם. בעניין זה פסקו, כי הרוצה לטעון לשימור בעלות יתכבד ויעשה כן בגלוי ולא ב"הגנבת" התנייה במאוחר. לדוגמא: בחוזה שכרתו באינטרנט דומה כי אפשרי להוסיף שורה בולטת הקובעת שימור בעלות. ולנקוט באופציה המחייבת את הקונה לסמן "אני מסכים לתנאים אלו" בטרם הוא מסיים את העסקה ומחייבים את כרטיס האשראי שלו. אינדיקציות נוספות אותן יבחן בית המשפט בבואו להכריע האם עסקינן בשימור של הבעלות. הינן אופן רישום הנכסים אצל המוכר כחוב או כמלאי. מתן כיסוי ביטוחי לסחורה של המוכר אצל הקונה. יכולת פיקוח מינימאלית על הנכסים המצויים אצל הקונה. מנגנון החזרת הסחורה. מועדי קבלת תשלום- כשתשלום מראש על הנכסים בטרם מכירתם יכול להעיד על אי שימור של הבעלות. וכיוצ"ב.
 

תניית שימור בעלות.

לסיכום, בתי המשפט נדרשים, ולא מעט, להכריע ולבחון תוקפן המשפטי של תניות שימור בעלות. המלצתי בעניין זה היא לפנות לייעוץ משפטי לצורך עריכת הסכמים מול לקוחות. עמם הנכם מעוניינים להתקשר תוך שימור הבעלות במוצרים שהנכם מספקים. בכל מקרה, הנני ממליצה שלא להסתפק בכיתוב בחשבונית בלבד.
 
 
 
 
* "איילת רייך – משרד עורכי דין וגישור" מתמחה בקיבוציםמושבים, תאגידים ובתחום המסחרי-חקלאי.
* המידע המופיע הוא כללי בלבד ואין בו בכדי להוות חוות דעת מוסמכת או ייעוץ מוסמך.

שיתוף:

תוכן העניינים

חדש

פוסטים קודמים

לשון הרע
לשון הרע במושב

 מחלוקות בין חברי מושב בנוגע לנושאים ציבוריים, כגון ניהול ענייני האגודה והשימוש במשאביה, אינן דבר נדיר. לעיתים מלווים הסכסוכים בהחלפת דברי ביקורת קשים והשמצות בין

Call Now Button